הסנוב שם צ'קלקה והלך צ'יקצ'ק לאכול פיצה
מהיכן הגיעו אלינו המילים עלק וסנוב? איך כותבים בקיצור דוקטור ומה ההבדל בין חכם לפיקח ובין כוס לספל? שאל את רוביק, המיטב
מה פירוש ומהיכן הגיעו הביטויים "תיק תק" ו"צ'יק צ'ק"?"תיק תק" נראה ונשמע כמו גירסה עברית של צ'יק-צ'ק, באותה משמעות, במהירות וביעילות, ומכאן הפועל "לתקתק". זאת גם בהשפעת הפועל תקתק שנולד בעברית החדשה כחיקוי לתקתוק השעון, בהשפעת הפעלים tick ו-tick-tock האנגלים. ב"צ'יק צ'ק" הדגש הוא על המהירות יותר מאשר על היעילות. מקורו בביטוי הגרמני Zick Zack. בגרמנית Zickzack, צִיקצַק (Z מבוטאת בגרמנית צ), הוא קו מרוסק, כמו הברק. אומרים בגרמנית: הצִיקצוק של הברק, וגם: לרוץ בציקצק, בקו לא ישר, פועל המזכיר את המילה העברית זיגזג. Zack מבטא מהירות בתגובה: auf Zack sein פירושו לנוע במהירות הבזק.
עוד כותרות ב-nrg:
• "משה איבגי ידוע כאחד שאוהב מגע"
• האח הגדול: המצית שהדליק את שי חי
• השורדת האולטימטיבית עזבה את האי
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אני משתדלת ללמד את בני איתמר בן השבע לדבר נכון, ובמסגרת זו מסבירה לו כמה כללים. כשדיברתי על בג"ד כפ"ת בראש מילה נתתי דוגמאות להבהרה. איתמר חשב על זה רגע ואז אמר: אה, כן?? אז פיה זה לא מילה בעברית??? האמת, נשארתי ספיצ'לס?
פיה היא מילה שנולדה מדמיון הצליל ל-fee הגרמנית ו-fay האנגלית באותה משמעות. צלילה עברי ומזכיר צורות נקבה כמו "שֵׂיָה". במילונים היא מוגדרת "לועזית". את איתמר בן השבע זה לא משכנע, ובצדק. "פיה" היא מילה עברית, רק מה? עם פ' רפה בראש מילה. ומה עם "פלצן", מי שמשמיע דברים נפוחים ללא כיסוי?
בשותפויות מוסיפים את התוספת "את" בין שני שמות השותפים. מהיכן זה הגיע? הרי בשפות אחרות קיימת התוספת ההגיונית של ו' החיבור?
"את" אינה אלא ו' החיבור הצרפתית et, רשומה באותיות עבריות. בסוף המאה ה-19 היתה לצרפתית השפעה לא מעטה על שפת הארץ, וכך הומצא היצור המוזר "כהן את לוי" שפירושו "כהן ולוי". יש טענה שהמילה היא עברית, שכן "את" פירושו גם "עם", כבר במקרא. יוסף, למשל, "היה רועה את אחיו בצאן" (בראשית לז). כמו כן, בכל רבדי העברית נפוצות מאוד נטיות "את" במשמעות "עם" כמו "אתו". גם מילון אבן-שושן קושר באותה דרך את השימוש ב"את" בשותפויות. ואולם, "את" במשמעות "עם" ללא הנטיות היא מילה ארכאית, ואינה בשימוש כלשהו בעברית החדשה. לא סביר שדווקא אנשי עסקים ובעלי חנויות, שתמיד הושפעו משמות ומבנים שאולים יאמצו אותה. נוסף לכך, בשפות המשפיעות הקישור בין שותפים אינו "עם" אלא "ו", בעוד "עם" אינו לגמרי סימטרי והוא מבטא הייררכיה מסוימת בין השם הראשון לשני.
מה מקור המילה "סנוב"? שמעתי שזה מהתקופה שנפוליאון הסכים להכניס לצבא גם קצינים שלא ממעמד האצולה. האם יש אמת בכך?
אין הכרעה על מקור המילה, אך הנטייה היא שמקורה בימי הביניים במשמעות סנדלר. במאה ה-19 היא הורחבה למשמעות אדם הנמצא במעמד נמוך ומתחזה בהתנהגותו לבעל מעמד גבוה יותר. קיים פירוש אחר, לפיו המקור הוא ביטוי לטיני ששובש: sine nobilitate, מי שאינו מן האצולה, אך השקפה זו נחשבת מדרש עממי.
מה מקור המילה צ'קלקה, אותו אור כחול על רכב משטרתי?
צ'קלקה הוא רוטב ירקות דרום אפריקני חריף, ובלי כל קשר, ריקוד ברזילאי. "פוג'י שקלקה" הוא דגם של אופניים, "בייבי שקלקה" הוא להיט-ריקוד בשפה הטמילית, ויש גם "בום שקלקה" ועוד ועוד. נראה שהביטוי במשמעות הישראלית הוא פיתוח מקומי, אולי מפני שסיבוב האור מזכיר ריקוד.
מה מקורה של המילה 'עלק', בתור מילת פקפוק?
'עלק' היא פיתוח ישראלי של הביטוי ערבי 'אָאלַ לַךּ' מילולית "אמר לך", בלהג פלסטיני שבו א' מחליפה את ק'. כאשר אדם מצטט סיפורי נפלאות של אדם אחר על עצמו אומרים לו 'אאל לך', בזלזול, כלומר, הוא אמר לך, אבל אין בדברים ממש. בשימוש הישראלי המילים התהדקו למילה אחת: אָלֶק או עָלֶק. אפשר לשמוע גם את הגירסה בק': קָלֶק. ביידיש קיימת גירסה זהה לאותה משמעות מבטלת: הָאסט ער געזוגט, הוא אמר לך.
מה מקור המילה "פיצה"? לפני שנים, מורתי לאיטלקית אמרה לי ש"פיצה" מקורה במילה הערבית "פיתה". מה דעתך?
דעתי חיובית אך יש להעמיד דברים על דיוקם: פיתה אינה מילה ערבית, ועל כך כבר נכתב במדור. מקורה מיוונית, ומשמעותה סובין או לחם סובין. מסתבר שזהו גם מקורה של "פיצה", כלומר, לפיצה ולפיתה אב לשוני משותף. מילון ובסטר אפילו מציג את pitta כוואריאציה (הֶגְוֵן על פי אחד מחידושי האקדמיה) של pizza. אפשר לאחד את הפיצריות והחומוסיות, ולמכור בכולן גם סלט יווני.
המילה דוקטור כתובה בקיצור כצירוף האותיות ד' ו-ר', אך לעיתים ניתן לראות את הקיצור כתוב ד"ר, ואילו לעתים הקיצור מופיע כדר'. אז איך כותבים דוקטור?
לדוגמאות של נועם יש להוסיף גם את הצורה דר., שדווקא היא מזכירה את הצורה הלטינית Dr.. באשר לצורה "הנכונה", הדעות חלוקות. ראובן סיוון כותב בספרו "לקסיקון לשיפור הלשון": "את המילה דוקטור מנטרקים כך: ד"ר, כך אישר ועד הלשון בכללי הפיסוק, ואין לכתוב דר' או דר., כפי שסבורים דווקא בעלי יומרה בלשון". החלטות האקדמיה בנושא מביעות הסתייגות וכך נכתב שם: "הקיצור ד"ר אינו על פי הנוהג העברי. אין ראוי לנהוג בדרך זו במקרים נוספים, ועל כן ראוי לקצר את מגיסטר - מג' (ולא מג"ר), ולכתוב את השם ירושלים במלואו (ולא י-ם)". מילון אבן שושן מציג את שתי האפשרויות: ד"ר (גירסת ועד הלשון) ודר', ואינו מכריע ביניהן. המדור הולך עם אבן שושן.
מה ההבדל בין חכם ופיקח?
"חכם" במשמעות אדם בעל תבונה ודעת היא מילה מקראית. בתלמוד הורחבה למשמעות מנהיג רוחני ופוסק הלכה. "פיקח" במקרא הוא אדם רואה, ובתלמוד הורחבה למשמעות חכם ונבון. בלשון חכמים אפשר לטעון להבדל דק בין החכם והפיקח, כמו במדרש אודות חמשה עשר דברים שנאמרו בתלמיד חכם, וביניהם "חכם בדעתו, פיקח בדרכיו", אבל בדרך כלל אלו מלים נרדפות.
בעברית החדשה נוצר בידול מובהק: "חכם" (wise) הוא איש בעל תבונה עמוקה, "פיקח" (smart) הוא מי שמבין את המציאות ויודע לפעול בתוכה, אך חסר עומק. כך כתב לאחרונה לוטפי משעור על אריאל שרון כי הוא "לא חכם, אבל פיקח", ובספר החדש "שלום חברים" כותב נתן שחם על ישראל גלילי: "האיש החכם שפיקחותו גברה על חוכמתו". לא נותר אלא לקנח בפתגם העממי הידוע בגירסאות רבות: "פיקח יודע לצאת ממצבים שחכם לא נכנס לתוכם".
אשתי ואנוכי תהינו רבות על ההבדל בהגדרה בין 'כוס' ל'ספל'. על פי הגדרות שונות שמצאנו עולה השאלה, האם ההבדל בין השתיים הוא קיומה של ידית (בספל) או אי קיומה (בכוס)? האם תלוי מהו החומר ממנו עשוי הכלי? האם כלי מזכוכית בעל ידית המשמש לשתיה חמה יקרא 'ספל' או 'כוס'?
סוגיית הידיות אינה פתרון, שכן יש ספלים ללא ידיות וכוסות בעלי ידיות. אם ללכת בעקבות האנגלית, ספל (cup) הוא על פי שמו בעל צורת גביע, בעוד כוס (glass) עשויה זכוכית, אך בעולם של כוסות נייר ופלסטיק גם ההבחנה הזו נופלת. בתנ"ך הגודל דווקא קובע. 'ספל' הוא קערה לנוזלים, 'כוס' היא כלי שתייה, קטן יחסית, אך בדימוי המודרני כוס גדולה מספל. עניין הטמפרטורה לא פותר את הסוגיה. "כוס קפה" או "כוס תה" מוגשים לעיתים קרובות בספלים, בעוד השוקולדה החמה מוגשת בדרך כלל בכוסות. "רב מילים" מגדיר את הספל כתת-סוג של כוס, שהוא "בעל ידית, לרוב מחרסינה", ומתרגם mug. אם לדון על פי השימוש הנפוץ, ההבחנה בין השניים היא בצורתם. לספל יש בדרך כלל צורת מתעגלת וגובהה דומה לקוטרה, לכוס צורה גלילית וגובהה עולה על קוטרה. שנעשה תה?
האם יש שפה נוספת פרט לעברית אשר בה נקראת אישה "נקבה" על שם הנקב שבה?! ובנוסף, האם התואר "זכר" מסמל בעצם בליטה כלשהיא?
אין ויכוח על כך ש"נקבה" פירושה "המנוקבת", והמילה מצויה גם בארמית ובסורית: נקובתא. המדור לא בדק את כל שפות העולם, אך בשפות המוכרות לא נמצא בשפה הרשמית שם דומה לנקבה בהיבט הזה. האשה נקראת על שם איבר המין שלה בסלנג האנגלי במילה cunt, והכינוי נחשב פוגעני וולוגארי. כך במילה העברית שמקורה בערבית: כוסית.
אין קשר בין "זכר" ל"זקר". המילה "זכר" ככינוי לגבר מופיעה בכמה שפות שמיות. בכמה מהן השם הוא גם כינוי לאיבר המין הגברי, כמו בערבית, ד'כר. באנגלית אחד מכינויי איבר המין הוא dick, ככל הנראה מקורו בשפת העבריינים, שם השם הפרטי דיק הוא כינוי לבלש, ומכאן קצרה הדרך לקרוא על שמו את האיבר ההוא.
זכור לי שיר משחק מילדותי שמילותיו הן: "יש לנו תיש, לתיש יש זקן, ולו ארבע רגליים, וגם זנב קטן. במקל, בסרגל, מה שבא ליד". שאלתי היא, מה בדיוק אמורים לעשות עם המקל ולמה?
ארבע השורות הראשונות של "יש לנו תיש" הן השיר המקורי, שנכתב בידי יצחק אלתרמן, אביו של נתן אלתרמן. על בסיס השיר יצרו ילדי ישראל התמימים גירסה חתרנית: "יש לנו רבי/לרבי יש זקן/ ולו ארבעה תלמידים/ והוא מכה אותם/ במקל, בסרגל/ מה שבא ליד". החלק עם הרבי נגנז, ונשארו רק מעלליו, המיוחסים לתיש שלא עשה כל רע.
גם לכם יש שאלה לרוביק? כנסו עכשיו לאתר הזירה הלשונית:www.ruvik.co.il
אקו"ם