החלום ושברו: יובל אברמוביץ' מסכם שנה סוערת
הצלחת 'הרשימה' הפכה את חייו על פיהם וגבתה מחיר כבד בדמות פירוק הזוגיות, תחושת בדידות וקריסה נפשית ופיזית. אבל יובל אברמוביץ' לא עוצר לרגע, וכשבאמתחתו ספר חדש, הוצאה לאור משלו שהקים לאחרונה, תכנית רדיו בהנחייתו וסקיצה לספר ילדים שעתיד לצאת בקרוב, הוא כבר בדרך להגשמת החלום הבא
"כשכתבתי את 'הרשימה', קיוויתי שהספר יצליח ושאעביר פה ושם הרצאות שיניבו לי דמי כיס. לא חשבתי שזה ישתלט לי על החיים", אומר יובל אברמוביץ' בגילוי לב. "פתאום החל מבול של פניות להרצאות בארץ ובעולם. בהתחלה זה היה נעים ומחמיא, אך בהמשך מצאתי את עצמי קורס תחת עומס הטלפונים, הפניות והבקשות ל'רק שאלה אחת'. רציתי לרצות את כולם, להשיב לכל המיילים, להיענות בחיוב לכל הזמנה להרצאה, ובשלב מסוים פשוט קרסתי, נפשית ופיזית. התחלתי לתהות - האם אני רוצה את כל זה?עוד כותרות ב-nrg:
• סשה ברון כהן הלך רחוק מדי
• המופע של רמי לוי: "אני לא מצפה לרווחים"
• 'הזמן המקביל' בשוויץ: "הצגה על שבוי פלסטיני"
• 50 שנה לכיבוש: המיזם החדש של שוברים שתיקה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"הצלחת הספר דחקה את חיי הצידה. נאלצתי לסרב להצעה לסדרת טלוויזיה מכיוון שלא יכולתי להתחייב לצילומים, ירדתי לחצי משרה ב'ישראל היום', בו אני כותב בשש השנים האחרונות, והתחלתי להיפרד מעסקים שהקמתי. ועוד לא אמרתי מילה על כך שנאלצתי להיעדר לא מעט מהבית בשל ריבוי ההרצאות בארץ ובעולם. אז מצד אחד, קיבלתי מתנה בצורה חשיפה בינלאומית, ומצד שני, מצאתי את עצמי בתפקיד חדש שלא ממש התכוננתי אליו.
"חיי התהפכו - מצאתי את עצמי בזוגיות לא מפרגנת ולא תומכת ובלא מעט בדידות חברתית, בשל העובדה שחלק מחבריי לא הצליחו להבין מה באמת עובר עליי נפשית או מקצועית. כשקיטרתי, אמרו לי 'על מה אתה מקטר? הגשמת חלום, אתה מתפרנס יפה ומסתובב בעולם'. את יודעת למה אני משתף בכזו פתיחות בנעשה מאחורי הקלעים של ההצלחה שלי?" הוא שואל פתאום. "מכיוון שכמי שמעודד אנשים להגשים את החלומות שלהם, חשוב לי שיבינו מהן ההשלכות של ההצלחה. לא סתם קיים הביטוי 'מחיר התהילה'".
את אברמוביץ' אני תופסת בתקופה עמוסה במיוחד, רגע אחרי שיצא ספרו 'הרעיון', והוא מתרוצץ מהרצאה אחת לאחרת, בין תכנית הרדיו החדשה שלו לעבודה על ספר 'הרשימה' לילדים, ובין טיפול בענייני ההוצאה לאור שהקים לאחרונה לניסיון להשיב לאינספור המיילים והפניות שהוא מקבל מאנשים שמבקשים לשתף אותו בחלומותיהם ומעוניינים בעצה או בזריקת עידוד. כל אלו הם אמנם בבחינת הגשמת חלום אישי שלו, אך כפי שהוא עצמו מספר, הגשמת חלומות גובה מחיר, ולא רק הכישלונות מזמנים לנו התמודדויות מאתגרות, כי אם גם ההצלחות.
"במסע שאני עובר בשנתיים האחרונות, גיליתי שכל חיינו מלמדים אותנו איך להתמודד עם כישלונות – לילד שנכשל במבחן אומרים 'תלמד בפעם הבאה עוד כמה שעות ותצליח', ותינוק שנופל מלמדים איך להחזיק בשולחן או במעקה על מנת שלא ליפול שוב, אך כמעט ולא מכינים אותנו להצלחה. זה כאילו מובן מאליו שאם אדם מצליח, הוא יצליח להתמודד עם ההצלחה, וזה ממש לא נכון", הוא אומר. "לא סתם גדולי האמנים לאורך ההיסטוריה התחרפנו, התאבדו או שקעו בדיכאונות, ולא סתם הרבה אנשים שהצליחו ברחו מההצלחה ופרשו לחיים שקטים - להצלחה יש מחירים מאוד כבדים, והם מצריכים צמיחה פנימית לצד הצמיחה החיצונית, שפעמים רבות אין סנכרון ביניהן".
ב'הרעיון' אתה מספר על כך שלכולנו יש בחיינו אנשים שמרפים את ידינו, מערערים את הביטחון שלנו ומקשים על ההתמודדות שלנו עם הצלחה.
"פסיכולוגית אמריקאית כתבה פעם ספר נפלא בשם 'אנשים רעילים', שמדבר על כך שכולנו מוקפים באנשים כאלה, שיכולים להיות, מתברר, גם ההורים שלנו, האחים שלנו, הילדים שלנו והחברים שלנו. יש יותר רעילים, ויש פחות רעילים. אני מזכיר את ספרה בספר 'הרשימה' ובהרצאותיי, ותמיד מרגש אותי לראות איך פתאום חלק מהקהל קולט שלא רק שהוא מוקף באנשים רעילים, אלא שהוא עצמו רעיל כלפי אחרים.
"הפתרון הקיצוני הוא להיפרד מאותם אנשים רעילים שמקיפים אותנו. כשמדובר בחברים או בבוס במקום העבודה, אפשר לקום וללכת, אבל כשמדובר בבני משפחה, הדבר הרבה יותר מורכב. מה הפתרון? לדבר על הדברים, לשקף, להציף, לנסות לפתור את הדברים. לפעמים זה עוזר, לפעמים זה מפחית את כמות הרעל, ולפעמים זה רק מגדיל את הרעל. אני, כמובן, מאמין גדול בדיאלוג ובניסיון לפתור בעיות, אבל כשאין מוצא, אני ממליץ על מידור ובהמשך על פרידה, גם כשמדובר בפרידה כואבת מאוד, כמו זו שאני עברתי לפני כשנה. אני בדיוק כותב מחזה לתיאטרון שעוסק ביחסים שבין הורים לילדים. לכאורה, אלו יחסים מובנים מאליהם, שצריכים להתקיים, לא משנה מה טיבם, אך עמדתי קצת שונה בעניין. בעיניי, אם יש חברות - יש משפחה, ואם אין חברות - אין משפחה".
מדוע, לדעתך, דווקא למעגל הקרוב – משפחה וחברים, קשה לעיתים לפרגן?
"בני אדם הם יצורים מתפתחים, מצד אחד, ומצד שני, הם יצורים המתקשים להכיל שינויים. לפני כמה שנים, הייתה תוכנית דוקומנטרית מעולה שהגישה גלית גוטמן, בשם 'בטבעת זו', שבחנה מדוע זוגות מתגרשים. אחד הפרקים הוקדש לעובדה שאנשים משתנים במסע החיים, ולא כולם במשפחה מסוגלים להכיל זאת. למשל, אם התחתנת עם אישה שהייתה גננת ואמא מסורה, ואחרי עשרים שנים היא מחליטה להקים עסק, עובדת מסביב לשעון, נעדרת מהבית וכבר לא מכינה ארוחת צהריים חמה כמו בעבר. זה שינוי, זה מזעזע את המשפחה. הגבר, שרגיל לתפקוד מסוים, לא יודע איך להכיל זאת. או דוגמה אחרת, גבר שהיה איש קבע ויוצא לפנסיה מוקדמת, ופתאום מתחיל להיות מדריך יוגה - הוא נוסע להודו, עושה מדיטציות, הופך לאדם רוחני, והאיש הקשוח הופך פתאום רך ועדין. זה שינוי. בקיצור, השינוי קשה להרבה אנשים".
לאחרונה, הקים אברמוביץ' הוצאת ספרים משלו בשם 'הרשימה', כשם הספר שחולל את השינוי המשמעותי בחייו.
"פתיחת הוצאת הספרים הייתה הדבר הכי נבון שעשיתי מאז שהתחלתי להוציא ספרים, לפני כשש שנים, וזה כרגע מקור גאוותי", הוא אומר. "שוק הספרים בארץ ובעולם הוא שוק קשה, אכזרי ונצלני, גם מפני שמדי חודש יוצאים מאות ספרים לחנויות הספרים, אך בעיקר בשל העובדה שבדרך יש כל כך הרבה גוזרי עמלות - המוציא לאור, חנויות הספרים, המפיץ ובעלי מקצוע נוספים. במצב כזה, שכרו של סופר מצטמצם משמעותית והוא יכול לקבל חצי שקל על ספר שהוא מוכר. זה דבר מחריד ומזעזע בעיניי, שאדם שכותב ספר במשך שנה, שנתיים או חמש מקבל צ'ק צנום של תמלוגים ואפילו לא מסוגל לשלוט בגורלו ובהצלחת ספריו, והחלטתי שמאסתי בשיטה.
"החלטתי, בהשראת רם אורן, שלפני שנים רבות פתח לעצמו הוצאת ספרים, ללמוד את התחום ולפתוח לעצמי הוצאת ספרים. אמנם נוספו לראשי דאגות נוספות מלבד כתיבה - בחירת עורכת מתאימה, גרפיקאית, בית דפוס ומפיץ לחנויות, אך העבודה משתלמת, כי בסופו של דבר, הרווח שלי גדל משמעותית, מה שמאפשר לי לקחת חופשות כתיבה תכופות יותר ולהתמסר לכתיבת ספרים.
"הרבה פעמים אני נשאל אם זה רווחי להיות סופר, ותשובתי היא שתלוי איך מסתכלים על התמונה הכוללת. זה כמו לשאול אם ביונסה מרוויחה מדיסקים. התשובה היא לא, היא לא מרוויחה, לפחות לא כמו בעבר, אבל היא מרוויחה מסיבוב ההופעות העולמי. הדיסקים הופכים להיות זרזים להופעות וכך, מבחינתי, הספרים הופכים להיות זרזים להרצאות, ומשם עיקר פרנסתי".
נכון לעכשיו, ההוצאה מיועדת להוציא רק את ספריך שלך, או שהיא מתוכננת לשמש במה גם לסופרים אחרים?
"במקור לא תכננתי להיכנס לעניין של הוצאת ספרים לאחרים, בשל העומס הגדול שיש עליי, אך מהרגע שהשמועה על כך שהקמתי הוצאה פשטה לה, התחלתי לקבל פניות מסופרים אנונימיים ומכמה כותבים בעלי שם. כרגע אני משתעשע עם מחשבה להוציא ארבעה ספרים עבור אחרים מדי שנה. אני עמל על מודל כלכלי הוגן והגון לשני הצדדים, ובעיקר כזה שיבטיח לסופרים פרנסה ראויה. אין לי כוונה להתחרות בהוצאות הספרים עם רומנים וז'אנרים שבהם יש להן עליונות, אבל אני בהחלט מרגיש שכיום אני יכול לאתר את ספרי ההשראה והמדריכים הבאים ולהביא אותם אל הקהל".
אחד הספרים שעתיד לצאת בקרוב בהוצאה זו, הוא ספר 'הרשימה' בגרסה שנכתבה במיוחד עבור ילדים. כיצד נולד הרעיון לכתיבת מדריך לילדים?
מאז ש'הרשימה' יצא, קיבלתי פניות מהורים שביקשו ממני לעשות התאמה של הספרים לילדים. אני מאמין גדול בכך שכל דבר צריך לקרות ברגע הנכון, ועכשיו, כנראה, הגיע הזמן. האמת היא שהספר נולד לפני מספר חודשים, בזמן שהייתי עמוק בכתיבת 'הרעיון'. זה היה בחופש הגדול האחרון, כשבתי הגדולה, שירה, שהיום היא בת שבע, שוב התלוננה שמשעמם לה. ביקשתי ממנה להביא דף וטוש, והיא ישר הגיבה ב'אבל אני לא רוצה לצייר'. אמרתי לה שאנחנו לא עומדים לצייר, אלא לרשום, והנחיתי אותה לכתוב כותרת: 'דברים ששירה תעשה כשישעמם לה'. ביקשתי ממנה למלא את הדף בכמה שיותר רעיונות. היא מילאה אותו בעשרים סעיפים, תלינו אותו בכניסה לחדר שלה, ואמרתי לה שבכל פעם שישעמם לה, היא יכולה לגשת לרשימה שכתבה ולהחליט בעצמה מה לעשות.
"באותו ערב, הלכתי לשחות בבריכה, ובעודי שוחה, עלה בראשי סיפור על ילדה קטנה שיש לה יום הולדת, מבקשת בליבה משאלה שלא מתגשמת, ומתאכזבת. ואז נושר לה ריס מהעין, והיא מנצלת זאת על מנת לבקש עוד משאלה, שגם היא לא מתגשמת. ביום שנופל כוכב והיא מבקשת משאלה, אביה מסבירה לה שעליה לדבר על החלומות שלה ולא ללחוש אותם בלב. לצד הסיפור, הקוראים הצעירים ימצאו בספר כשלושים רשימות נושאיות שהם יתבקשו למלא, החל מ'דברים שאעשה כשמשעמם לי' ועד 'מקומות שארצה לבקר בהם בישראל'. אני מקווה לחנך דור חדש של קוראים במיקוד, פיקוס ושאיפה להגשמת חלומות".
לצד התחלות חדשות ופרויקטים שקורמים עור וגידים, חווית לאחרונה גם פרידה מקצועית - פרשת מניהול בית הספר לכתיבה 'גיבור תרבות', שייסדת לפני כשלוש שנים עם אמנון ז'קונט. מדוע?
"פרשתי לאור העובדה שאחת לחודשיים אני נוסע להרצאות בחוץ לארץ ואני מרצה בארץ על בסיס יומיומי, לעיתים אפילו חמש פעמים ביום. שוב ושוב מצאתי את עצמי נאלץ לדחות את השיעורים שלי, ודי שיבשתי לתלמידים את מערכת השעות. מה שבהתחלה התקבל מצידם בהערכה, התחיל עם הזמן להפריע להם – ובצדק.
"הרגשתי שקשה לי להתחייב למערכת ולקבוצות גדולות של תלמידים, ולכן החלטתי לפרוש מבית הספר. אני חושב שכל אדם חולם וכל יזם צריך לדעת גם מתי להיפרד מחלום ישן שלו. זאת, אגב, אחת הסיבות לכך שאנשים רבים לא מתקדמים בחייהם היא שהם נאחזים במוכר להם במשך שנים, מבלי להבין מדוע הם תקועים".
אחת הסוגיות הנדונות בהרחבה ב'הרעיון', שכבר עולה ומטפס אל ראשי טבלאות רבי המכר, היא מערכת היחסים הסבוכה שרובנו מנהלים עם כסף ועם השאיפה להתבסס כלכלית. רבים מרגישים בנוח לדבר על חלומות כמו הגשמה עצמית, הפיכת תחביב למקצוע ומציאת אהבה, אך חשים מבוכה לבטא בקול רם את שאיפתם להרוויח יותר ולהגיע לרווחה כלכלית.
"כמו כל דבר, הכל נעוץ בחינוך שלנו. כסף, מסיבה כלשהי, נתפס כדבר מגונה ומשחית, וגם אני נהגתי לדקלם במשך שנים כל מיני משפטים מטופשים בסגנון 'כסף לא מעניין אותי' ו'אני וכסף לא הולכים ביחד'. עד שהפכתי לאבא שצריך להאכיל שתי בנות קטנות, ומספר החלומות שלי גדל, והבנתי שאני זקוק למימון ולהגדלת הכנסותיי", משיב אברמוביץ' כאשר אני שואלת אותו מדוע לדעתו זה כך.
"במקום לדקלם מנטרות מיותרות, החלטתי לצאת ולברר איך עושים כסף. שם, בין השאר, נולד 'הרעיון', שמסייע לאנשים להפוך את הרעיונות שלכם למציאות אשר תניב להם הכנסה נוספת. זה לא ספר על עסקים, או ספר שמטרתו לעודד אנשים להיות עשירים, אבל הוא בהחלט מראה לאנשים, באמצעות סיפורים רבים ודוגמאות וכלים, שכמעט לכל אחד מאתנו יש כישרונות הניתנים לתרגום להכנסה נוספת - אחד מכין עוגות טעימות, אחר יכול לתפעל עמודי פייסבוק, ואחרים יכולים למכור ידע כזה או אחר".
מעבר לתפיסה על פיה השאיפה להתעשר היא מגונה, כסף נחשב לנושא מאוד אישי ופרטי, שלא מדברים עליו גם עם אנשים קרובים. חברים רבים מספרים אחד לשני פרטים אינטימיים מחדר המיטות, אך יטו שלא לספר מהם גובה משכורתם או שווי דירתם. עולה השאלה, מדוע דיבור על כסף הוא טאבו, בשעה שעל סקס, בעיות בזוגיות ואפילו בגידות מדברים בחופשיות רבה יחסית?
"בגלל החינוך שלנו, שמעודד לצניעות ולענווה, אנשים מתבלבלים לחלוטין וחושבים שאם הם ידברו על כסף או על שאיפות, הם לכאורה לא צנועים ולא מנומסים", אומר אברמוביץ'. "בעיניי הדבר הוא הפוך לחלוטין - לדבר על החלומות והשאיפות שלי ולבקש עזרה מאחרים זה הכי צנוע שיש. אני בעצם אומר בזה: 'אני לא יכול לבד, ואני זקוק לעזרתכם'".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם