נאמנות בתרבות: המקבילה האיראנית לחוקי רגב
המשורר האיראני הגולה פיאם פילי המום לנוכח הצעת החוק לנאמנות בתרבות, בשל חוק דומה במולדתו. באיראן, סופר שיבקר את הממשל יאלץ לוותר על הנחה משמעותית בהדפסת ספרו, וכתוצאה מכך – לא יתאפשר לו לפרסמו. פילי: 'אחת הסיבות שעזבתי היא ששם מכתיבים לאמנים כיצד להתבטא, וכאן אני מוצא את עצמי מול חוק דומה'
תזכיר חוק התרבות והאמנות של שרת התרבות מירי רגב יצא לדרך ועלול להכניס את ישראל לראשונה בתולדותיה למועדון המפוקפק של המדינות המובילות במדד הפרות החופש האומנותי בעולם. אמנם מאז ההצהרות הראשוניות של השרה החוק צומצם, אך טיעון 'חופש המימון' שעומד ביסודו מזכיר באופן מעורר דאגה הצעת חוק דומה שהועברה רק לפני שלוש שנים על ידי משרד התרבות האיראני.עוד כותרות ב-nrg:
• המופע של רמי לוי: "אני לא מצפה לרווחים"
• 'הזמן המקביל' בשוויץ: "הצגה על שבוי פלסטיני"
• 50 שנה לכיבוש: המיזם החדש של שוברים שתיקה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
תזכיר חוק התרבות והאמנות, הידוע גם בכינויו 'תיקוני רגב' ו'נאמנות בתרבות', הופץ בסוף שבוע שעבר על ידי שרת התרבות והספורט מירי רגב, בעקבות הדלפה של אחד מסעיפיו לתקשורת. כעת צפויה הצעת החוק לעבור בועדת השרים לחקיקה כחוק של הקואליציה ומשם לדיוני ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת לקראת הצבעה ראשונה, שנייה ושלישית.
לפני כשלוש שנים, תחת הנהגתו של אחמדיניג'אד, העביר שר התרבות וההדרכה האסלאמית של איראן מספר תיקונים לחוק, הנוגעים במיוחד למשוררים ולסופרים במדינה. על פי תיקונים אלה, בין היתר, כותב שמבטא את תמיכתו ומצדד במשטר ימצא בקלות מוציא לאור, ולהוצאה שתפרסם את יצירתו יוענק סבסוד מיוחד במחיר הנייר, שהוא במכוון גבוה במיוחד באיראן.
צדו השני של המטבע - אמנים שיבקרו את המשטר באיזשהו אופן יתקשו למצוא מוציא לאור, מאחר ולצורך הוצאה לאור של ספר, על המוציא לאור לקבל אישור מיוחד ממשרד התרבות, וספר שיבקר את הממשל באופן כלשהו לא יהיה זכאי לאותה הנחה משמעותית במחיר הנייר היקר. המשמעות היא, אם כן, שסופר ביקורתי לא יוכל לפרסם יצירותיו באיראן כלל. להלן - הגרסה של משרד התרבות האיראני ל"חופש המימון".
המשורר האיראני פיאם פילי, שכעת מבקש מקלט בישראל והגיע לכאן גם בסיועה של השרה רגב בעקבות צנזור יצירותיו ורדיפתו על ידי המשטר האיראני, מרגיש מבולבל מרגע ששמע על "תיקוני רגב". בשיחה עם nrg תרבות הוא מספר: "לא הכרתי את הרזומה של השרה רגב לפני כן, אבל אחרי שהיא המליצה להזמין אותי לכאן בגלל האמנות שלי, הבנתי מכך שהיא מבינה באמנות, וכעת אני מבולבל - לישראל ואיראן יש הרבה מאוד מן המשותף בהיסטוריה ובתרבות, אך בהחלט לא בנושא המשטר".
• לא יכול לחזור לאיראן: ראיון עם משורר גולה
• בעקבות פניית nrg: רגב תסייע למשורר האיראני
פילי מסביר: "באיראן ישנו משטר אסלאמי פשיסטי ואילו ישראל היא דמוקרטיה. לכן אני לא יכול להבין איך משרד התרבות הישראלי מעביר חוק דומה לחוק שמשרד התרבות האיראני העביר לפני שנים אחדות, וגם הוא שולל זכויות יתר שמשמעותן תמיכה כלכלית ואחרת, מאמנים המבקרים את השלטון.
"אחת הסיבות שעזבתי את איראן היא ששם מכתיבים לאמנים כיצד להתבטא, וכאן אני מוצא את עצמי ניצב מול חוק דומה. איך זה יתכן? אמנים זקוקים לחופש ביטוי כדי ליצור, אמן לא יכול ליצור תחת תכתיבים או באווירה שמגבילה את חופש הביטוי.
"מאז ששמעתי על 'תיקוני רגב' אני בשוק!", מסכם המשורר האיראני הגולה. "כיצד משרד תרבות בדמוקרטיה כמו הדמוקרטיה הישראלית, יכול לסגת מחירויות בסיסיות של האמנות והאמנים, ממש כפי שקורה במשטרים פשיסטים?".
• המטה למאבק בגזענות: רגב בוחרת לזרוע שנאה
• מחאת האמנים: "רגב דואגת רק לקידומה האישי"
• אמירה שמאלנית נערכה החוצה: צנזורה בערוץ 2?
בשנת 92' נחקק בישראל חוק יסודו כבוד האדם וחירותו שהשמיט במכוון מטעמים קואליציוניים את נושא חופש הביטוי, כמו גם את הזכות לשוויון, חופש התנועה, הדת, המחאה, וההתארגנות.
אמנם זכויות אלה ניתנות לתושבי ישראל מכוח עקרונות כלליים שהתקיימו עוד לפני חקיקת החוק, ופסיקות רבות של בית המשפט בעבר משייכות את חופש הביטוי לזכות לכבוד שנמצאת בשמו של החוק, אך הן אינן מוגנות בחוק יסוד, ולכן תיאורטית ניתן לבטלן בהליך דמוקרטי.
זכות חופש הביטוי כלולה בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות אדם, שאושרה בעצרת האו"ם חצי שנה אחרי החתימה על מגילת העצמאות והכרזת המדינה. ישראל חתמה על האמנה בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות ב-66' ואשררה אותה ב-92'. במסגרת אמנה זו מצוין כי כל אדם זכאי להשתתף בחירות מלאה בתרבות הציבורית, ליהנות מהאמנויות ולהיות שותף בהתקדמות המדע ובברכתו. בנוסף, כל אדם זכאי להגנת האינטרסים המוסריים והחומריים הכרוכים בכל יצירה מדעית, ספרותית, או אמנותית שהיא פרי רוחו, במיוחד בהקשר לטיעון המרכזי של השרה רגב בדבר חופש המימון.
יש לציין כי אותו סעיף בדבר קנס בגובה 6% מהתמיכה למוסד תרבות שיסרב להופיע בכל חלקי הארץ, לרבות ביו"ש, לא מופיע בתזכיר החוק שהופץ. גם ההצהרות המוקדמות בדבר עריכת דה לגיטמציה לישראל ופגיעה בצה"ל וחיילי צה"ל נשרו בדרך. כמו כן, לאיש אין ויכוח בנוגע לסעיפים המדברים על שלילת תמיכה מיצירות המסיתות לאלימות, גזענות או טרור.
עם זאת, ארגוני האמנים ומוסדות התרבות עשויים לפתוח במחאה חריפה ואף לעתור לבג"צ במיוחד בנוגע לסעיפים מעוררי המחלוקת הפתוחים לפרשנות, העוסקים בשלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל ומעשה של השחתה או ביזוי פיזי הפוגע בכבוד דגל המדינה או סמל המדינה.
סייעה בתרגום פיאם פילי: אורלי כהן.
אקו"ם