הזירה הלשונית: השפה העברית לא אוהבת שמנים

באיזו שפה מדבר ליצמן? מתי הפך החבלן למחבל? ומי הולך עם חמאה על הראש? הזירה הלשונית חזירה שמנה בלעה סבון, אוכלת ג'אנק פוד לפי ההלכה

שמנמונת. קרין גורן צילום: פיני סילוק

'שָמֵן' היא מילה מקראית, והיא תמיד חיובית, ובדרך כלל מתייחסת לקרקע וליבולים, שהרי מקורה בשֶמֶן, שהוא ממוצריו הנחשקים והיוקרתיים של הגידול החקלאי. פעם אחת במקרא, בסיפור מלחמות השופט אהוד, נזכר הביטוי ביחס לבני אדם: "ויכו את מואב בעת ההיא עשרת אלפים איש, כל שָמֵן וכל איש חיל, לא נמלט איש".  שָמֵן כאן, עלפי ההקשר וגם לדעת פרשני המקרא הוא אדם בריא וחזק, וגם 'אימתן', מילה נאה לטרוריסט בן ימינו.

כשמגיעים לפועל התמונה משתנה. אדם שהשמין הוא האדם המושחת, זה שאכל יותר מדי, לבו גבה ושכח את אלוהיו. "וישמן ישורון ויבעט", אומר משה בשירת האזינו, "שָמַנְתָ, עָבִיתָ, כָּשִׂיתָ, ויטוש את אלוהיו". המדרש מוסיף: "כשאדם שמן מבפנים - עושה כסלים מבחוץ". נחמיה מספר על בני ישראל שאכלו ושתו "וישבעו וישמינו ויתעדנו בטובך הגדול", והתוצאה: הלכו בדרך הרעה. ספר איוב מתמקד בסנטר: "כִּי כִסָּה פָנָיו בְּחֶלְבּוֹ וַיַּעַשׂ פִּימָה עֲלֵי כָסֶל".

השפה העברית מעדיפה שמנות צילום: שאטרסטוק

הקישור בין השמנה לשחיתות לא עמד במבחן הזמן, אבל האדם השמן, וכאמור, תמיד גבר, זכה למגוון כינויים. חלקם נייטרלים, כמו "בעל גוף" מספרות ההשכלה. 'בעל גוף' בלשון ימי הביניים הוא כל מי שאינו אלוהים, מי שיש לו גוף. 'בריא בשר', בעקבות 'בריא אולם' המקראי מרמז גם הוא על הקשר בין השמנה ובריאות. 'הר אדם' הוא איש שמן וגדול, 'שמנמוך' בסלנג העכשווי הוא שמן-נמוך.  במשנה נזכר הביטוי 'בעל בשר', ולא לחיוב: "ואם היה בעל בשר, מתקנו מפני מראית העין".

הסלנג, שהתקינות הפוליטית ממנו והלאה, מציע שורה של כינויים לשמנים, רובם ככולם כינויי גנאי: 'שומן פס' וגם 'בּוּלְפָס' (פאַס, ביידיש: חבית), חבית, טנק, מנפוח (ערבית),  ובראש כולם דובי, דב, שמן דובון, ובערבית דֶבּ. כאן הדגש הוא כבר על נשים: דֶבָּה. השומן סביב המותניים מכונה צמיגים, ויש לו מקבילה בסלנג האמריקני: spare tyres. הכינוי הר אדם הוא תרגום של הביטוי האנגלי man mountain.

לפעמים הר אדם זה דווקא טוב ''ההר'' מ''משחקי הכס''

הפולקלור הישראלי מלא סיפורי שמנים ושירים על שמנים. בכל חבורה, כיתה או קבוצה בתנועה זוכה לפחות אחד לכינוי 'השמן'. בחסמבה התוודענו לאהוד השמן, שהוא חבר של עוזי הרזה שעליו נאמר "אוכל כמול פיל ורזה כמו פלאפון [לוח עץ]".

שיר השמנים העממי הנפוץ ביותר היה על בנצי השמן: "בנצי השמן, בבטן יש לו בן, איך קוראים לבן – בנצי השמן". דן אלמגור כתב על כך שיר הפותח במילים "כשבנצי השמן סוף סוף נולד, כתבו עליו בכל רחבי תבל: "בתל אביב נולד תינוק נחמד, תשעה וחצי קילו הוא שוקל!"  את השם בנצי ניתן היה להמיר בכל שם אחר, וכך גם שר יורם טהרלב דווקא על דודו השמן. יזהר אשדות כתב בשיר "עולם של גברים": "זוכר במגרש את שוקי השמן, ויוסי ושילה ואני השוער". שיר גידוף פופולרי שהושר לשמן התורן היה: "שמן דובון, בלע סבון, הטיל ביצה, אביו יצא".

לעיתים קרובות מדובר על צמד הניגודים, השמן והרזה, שלידתו בצמד לורל והארדי מימי הקולנוע האילם. חיים חפר שר בשיר השכונה: "יה תביטו מחזה, השמן והרזה, לאחד כזה חזה, השני רזה כזה". בהמשך השמן "קיבל פנסים בעיניים, ועד היום האף שלו נפוח כמו קציצה".

אז היכן בכל זאת מתייחסים במפורש לבנות? שיר אחד עתיק למדי אינו מפלה את המין השני, שירו של יוסף כהן צדק "לרותי יום הולדת". ומי בא? "ילדי כל הכיתה: גם גילי, צילי, לילי, וצלילי הרזה, ונילי נילי נילי, וטלילה הפזיזה. גם מינה, בינה, דינה, ופנינה הקטנה, ורדינה ועדינה - ורינה השמנה".

תעזבו אותו בשקט, הוא רק בלע סבון. בנצי גופשטיין בבית המשפט צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

כמו בתנ"ך, כשפורשים מעולם האנשים 'שמן' הוא שם תואר חיובי בהחלט, בעיקר כשמדובר בענייני ממונות: צ'ק שמן, משכורת שמנה, חוזה שמן ועוד. וכאשר המשטרה תופסת עבריין בכיר, היא מבהירה שמדובר ב"דג שמן".

ומי שסבור שכל זה הוא התעללות מקומית בבעלי המשקל העודף, מופנה בזאת למילוני הסלנג האמריקני, שם זוכים השמנים לעשרות רבות של כינויי גנאי. רשימה חלקית מאוד: חזיר, היפו, כדור חמאה, בייגלה, ג'לי-בלי (בטן רוטטת), פיל-תינוק, ספינת חזירים, ברטה, טונה של בשר, ישבן רחב ידיים, סלוב (ביטוי שמקורו בשפה האירית ומשמעותו גוש בוץ), פרה, לווייתן ועוד. כינויים מיוחדים לנשים: לוייתן-ביקיני, טֶסי-שני טון, וכן Mother bunch על שמה של אשה זקנה ועבת בשר מן מאה ה-19.

זה המצב, קרין היקרה. הרבה שומן יזרום עוד במפעלי הג'אנק פוד לפני שהשמֵנים יזכו למעמדם מימי שפוט השופטים: אנשים בריאים. מאוד בריאים.

• קרין גורן מגיבה: "אני לא ארעיב את עצמי"
• צחקתם על קרין גורן? אתם גרועים יותר משי חי
• "פצצת על": הסלבס נעמדים לצדה של קרין גורן

שופטים בריאים, מנחות פחות. ''בייק אוף ישראל'' צילום: פיני סילוק

"ג'אנק פוד – אאוט!", הודיע יעקב ליצמן, "ויש לחצים, אבל אני מזכיר לכם: לי אין פריימריס".

שלושה ביטויים באנגלית אמריקנית מודרנית במשפט אחד!!! או מיי גוד! הולי מוזס!!! ואומרים שהחרדים לא מחוברים לעולם. ולמי שתהה, ליצמן גדל בארצות הברית מגיל שנתיים ועד גיל 16, נראה שהשפה הגלובלית אינה זרה לו.

נו מור מקדונלדס פור יו, קאם בק וואן ייר. יעקב ליצמן צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

השאלה "מיהו מחבל" ששלפה את זוהיר בהלול ממעמקי הקונצנזוס של שירים ושערים והגשש החיוור אל הקבוצה ההולכת וגדלה של ה'בוגדים-שתולים-סמולנים", אינה חדשה. מחבל הפכה למילת מטרייה וכמעט איבדה את יכולתה לייצג את המגוון הרחב של 'פלסטינים המנסים לפגוע בישראלים מתוך מניע לאומני'. לכן נוצרו דווקא על ידי מעצבי השפה במערכת הביטחון ביטויים נוספים או חלופיים כגון 'חמוש' או 'מפגע'.

המילה 'מחבל' עצמה היא החלופה העברית לטרוריטס, מילה שנוצרה בשלהי המאה ה-18 בצרפת והתייחסה ליעקובינים, שדגלו באמצעי אלימות להשגת מטרותיהם. היא הרחבה של המילה terror שפירושה פחד ואימה, ומקורה לטיני. מילון אוקספורד מציין שטרוריסטים פועלים בעיקר נגד אזרחים, הגדרה התומכת בדברי בהלול.

בעוד טרור מתייחס לאפקט הפסיכולוגי על האוכלוסייה, 'מחבל' מתייחס לאופיו ומעשיו של הטרוריסט. הפועל לחבל מופיע בשיר השירים, ושם כוונתו לשועלים הפוגעים בכרמים, ובישעיהו: "ואנוכי בראתי משחית לחַבֵּל".

והמסורת התלמודית מוסיפה: "משניתנה רשות למשחית לחבל, אינו מבחין בין צדיק לרשע". לאלה נוסף בימי הביניים הצירוף 'מלאך חבלה' ככינוי למלאכים משחיתים, אבל תפקידם דווקא חיובי: לפגוע ברשעים ולמרר את חייהם בגהינום.

בהלול צדק! צילום: יונתן זינדל פלאש 90

ובכל זאת נדרשו שנים רבות של סכסוך עד שנכנסה למילון המילה 'מחבל'. עד סוף שנות השישים המילה הבלעדית לעניין זה היתה דווקא 'חבלן', וזאת בעקבות הרמב"ם. היא שימשה לצד 'מסתנן', שכן המחבלים של אז הגיעו מעבר לגבול, וכן השם שניתן להם בערבית: פדאיון, בערבית: המוכנים למסור את נפשם. ואולם המילה חבלן שימשה כתפקיד צבאי לגיטימי: חייל המחבל במתקני האויב, ועליו שר חיים חפר "עוד שלושה קילומטר, מעליש יא חבלן, ואזי ידבר דינמיט". התפקיד הטרום-צהלי אומץ גם בצה"ל, וכך התערבבו להם הבלן הטוב והחבלן הרע. בראשית שנות השבעים, במעין החלטה משותפת של כל המערכות הממשלתיות ואמצעי התקשורת, הומר החבלן במחבל, עד היום הזה.

אברהם זהר, מנהל המכון לחקר מלחמות ישראל, כותב בעניין זה כי "מחבל נכנס לעגה הישראלית רק בשנת 1968/9. בדו"ח ההיסטורי השנתי של מחלקת היסטוריה של צה"ל לשנת 67-68 השתמשנו במונח 'חבלן' על מנת לתאר פלסטיני שעשה פעילות עוינת".  זהר סבור, מנקודת ראותו כהיסטוריון, שכל כינוי כוללני לקבוצת אנשים ללא אבחנות אינו ראוי, ואינו מסייע בהבנת המציאות וההיסטוריה.

רנה שואלת: שמעתי פעמים אחדות שמשתמשים בביטוי "חמאה על הראש" בהקשרים שונים. לא נהירים לי משמעות הביטוי או מקורו.

הביטוי "הולך עם חמאה על ראשו" מתייחס למי שחושף בלי דעת את נקודת התורפה שלו. הוא מופיע בשפות רבות, כמו יידיש: ווער עס האָט פּוטער אויפֿן קאָפּ, טאָר אויף דער זון ניט גיין (מי שיש לו חמאה על הראש, שלא ילך בשמש). אנגלית: He who has butter on his head, should stay out of the sun, וכן בגרמנית ובהולנדית. בערבית אומרים: אִדַ'א כַּאן רַאסַכּ מִן שַׁמְע, פַלָא תִמְשִׁי פִי-(אל) שַׁמְס (אם משעווה ראשך עשוי, אל תלך בשמש בראש גלוי).

קובי מור מוסיף על כך: "הביטוי זכור לי מילדותי, לפני קרוב לחמישים שנה, מהמעשייה העממית על אפמינונדס הקטן. אפמינונדס הלך להביא לאימו חמאה. הוא הניח אותה מתחת לכובעו והלך בשמש, והחמאה כמובן נמסה עד שהגיע. גיורא שנר מוסיף באותו עניין: "לעניות דעתי, משמעות הביטוי היא 'אל תיכנס לשדה מוקשים כאשר מוקש נמצא בביתך', או 'אל תלכלך אחרים כאשר גם אתה לא בדיוק נקי'. אני מאמין שהביטוי הקרוב הוא: 'אל תזרוק אבנים בחלונות אחרים כשביתך עשוי זכוכית'".

• השפה האוחצ'ית חיה ובועטת
• איך מדיחים את הלכלוך מהכנסת?
• איך גל, טל, אור וחן כבשו את ישראל
• האוחצ'ית המשודרגת ונפלאות הטבור
• בין אמנות לנאמנות ובין כוסון לשרמוטה
• אדיר מילר לא בא בלובה
• מאיפה הגיעה ה'יכנע'?

עדיין לא מספיק לכם? כנסו עכשיו לאתר הזירה הלשונית