חמץ רוחני ופרעה בכנען: אמנות מיוחדת לפסח
מי היה נפוליאון של מצרים? איך נראית הגדה ממוזמביק? האם יתכן שהמדינה ממנה ברחו בני ישראל שלטה באותו זמן גם בכנען? ומהו הטקסט הנקרא ביותר בתולדות העם היהודי? חמש תערוכות אמנות חדשות מציגות פסח קצת שונה מזה המוכר לכולנו
בתוך ים הפסטיבלים, האירועים והטיולים שצפויים בחול המועד, נוכחת בפסח הזה גם האמנות. תערוכות רבות מוצגות והן נוגעות ברוח החג, מנהגיו, הסיפור ההיסטורי, האביב וכמובן היצירה. להלן כמה המלצות לתערוכות מיוחדות ברוח החג.עוד כותרות ב-nrg:
• השיר של דאעש לאירוויזיון 2016
• מוכנים ל"משחקי הכס"? ענו על החידון
• סוף לכור ההיתוך: רגב מפלגת במקום לאזן
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
צא ולמד. ממצאים ארכיאולוגים והיסטוריים מעידים כי לפני 3,500 שנה, הזמן על פי התנ"ך בו התרחשה "יציאת מצרים" ובני ישראל עשו דרכם לכנען, מצרים שלטה בכנען.
"פרעה בכנען: הסיפור שלא סופר", תערוכה חדשה המוצגת במוזיאון ישראל, מספרת לראשונה את סיפורה של התקופה בה שלטה האימפריה המצרית על ארץ ישראל הקדומה, היא ארץ כנען.
בשנת 1,500 לפנה"ס יצא המלך המצרי פרעה תחותמס השלישי - "נפוליאון של מצרים" - למסעות כיבוש. הוא הביס את הכנענים בקרב במגידו וחיזק את אחיזתה של מצרים על כנען. 350 שנה שלטה מצרים בכנען והשפעתה ניכרת בכל. הכנענים בני המעמד הגבוה התהדרו בחפצים ממצרים או כאלה העשויים בסגנון מצרי. תכשיטים, כלי אבן וחרס בסגנון מצרי הפכו נפוצים, ובערים בכנען הופיעו כתובות במצרית. מתנות דיפלומטיות כגון פסלים מצריים נשלחו לשליטים כנענים, ותבואה ומיסים נשלו מכנען למצרים. וגם מצרים הושפעה מן התרבות הכנענית.
בתערוכה יש שלל מוצגים המספרים את סיפור המפגש מצרים-כנען. לצורך כך הושאלו למוזיאון פריטים מארבעה מוזיאונים חשובים בעולם: הלובר בפאריז, המטרופוליטן בניו יורק, המוזיאון לתולדות האמנות בווינה, והמוזיאון המצרי בטורינו, יחד עם פריטים מאוסף מוזיאון ישראל ומוצגים שהושאלו ממוזיאונים נוספים בארץ כמו מוזיאון רוקפלר ומרשות העתיקות.
בין המוצגים: מצבות ניצחון, כתובות קיר, פסלי אלים ומלכים, שחזורים של חלקי מבנים, פסלי מלכים ומגוון פריטים מחיי היום יום כמו תכשיטי זהב, כלי תמרוקים, מראות, כלי אבן וחרס. המעניינים שבמוצגים: שבר של פסל ספינקס שנמצא בתל חצור, כפות רגליים שלהאריה עם כתובת חקוקה בין רגליו, ממנה הסיקו החוקרים שפסל הגרניט נוצר אלף שנים לפני שמצרים כבשה את כנען, והוא נשלח כמתנה למושל המקומי. גם ארון קבורה בסגנון מצרי שנמצא בעמק יזרעאל לפני כשנתיים מוצג לראשונה לציבור. על ממצא שהתגלה בחצור מופיעה דמות האלה חתרור על גבי קופסת תכשיטים עשויה עצם ועץ. ויש גם את חרב המגל המכופפת שהמצרים אמצו ככלי נשק בכיבוש כנען. אגב, חרב דומה נמצאה בקברו של תות אנך אמון. עוד פרט טריוויה מעניין - בביקורו של בגין במצרים לאחר חתימת הסכם השלום, הוא העניק במתנה העתק של החרב לנשיא סאדאת.
אחת ההפתעות בתערוכה היא היעדר מימצאים ועדויות של הסיפור המקראי, אותו אנחנו מצווים להעביר בליל הסדר לדורות הבאים בבחינת "והגדת לבנך", הלא הוא סיפור יציאת מצרים. האוצרים ד"ר דפנה בן תור וד"ר ערן אריה בחרו להקרין בחדר ריק את סרטו של הבמאי גלעד טוקטלי המתייחס להיעדרם של מימצאים ארכאולוגים התומכים בסיפור יציאת מצרים המקראי.
לקראת הסוף מזמנת התערוכה מפגש מרגש של התרבות המצרית עם התרבות הכנענית - היכרות עם אחת ההמצאות החשובות בעולם: המצאת האלפבית על ידי כורי הטורקיז הכנענים, שהועסקו על ידי המצרים במכרות בסיני.
ביציאה מהתערוכה, יכול כל מבקר באמצעות אפליקציה שהכינו האוצרים, לכתוב את שמו בכתב האלפביתי הקדום שהמציאו הכנענים.
בחול המועד 23-30 באפריל הכניסה לילדים עד 17 ללא תשלום.
התערוכה במוזיאון ישראל, ירושלים.
באמצעות ציוריה עושה האמנית הירושלמית אלן לפידות, סוג של בדיקת חמץ רוחנית. דרך משיכות מכחול נועזות היא מביעה היבטים של רוחניות וקדושה יומיומית, בציורי משפחה ונוף של ירושלים.
לפידות משתמשת בעושר של צבעים ודימויים מתפרצים השולחים את הצופה אל עולם רגשי ופיוטי של אהבה לעיר.
אלן לפידות, ילידת ניו יורק, השתלמה בפריז, ספרד וניו יורק. יצרה במצפה רמון וב-15 השנים האחרונות היא חיה ויוצרת בירושלים ומציגה תערוכות בנושא ירושלים ויהדות.
התערוכה החדשה "בדיקת חמץ רוחני" תושק לקראת ליל הסדר ביום חמישי (21.4) ב"בית חסיד" בירושלים.
"בית חסיד" – מרכז תרבות אמנות ויהדות
עמק רפאים, 45 ירושלים
שעות פתיחה: 8:30-21:00
התערוכה תינעל ב-10 במאי
ה'הגדה של פסח' נחשבת לטקסט הנקרא ביותר בתולדות העם היהודי והטקסט העברי שנדפס ביותר מהדורות מכל חיבור אחר. לפני עידן הדפוס וגם בימינו, עדין מאיירים ומעתיקים כותבים את ההגדה בכתב יד.
בבניין הספרייה הלאומית נפתחה תערוכה חדשה בשם "בכל עט ועת", ובה מוצגות הגדות של פסח שנכתבו ואוירו ביד.
ההגדות הן מימי הביניים (המאה ה-12) ועד סוף המאה העשרים. הגדות פרסיות, בבליות, אירופאיות ואפריקניות, שנשמרו בספרייה הלאומית, והן מגוללות את סיפורן של קהילות יהודיות שלהן שפות שונות וסגנון כתיבה אחר. עם זאת, בכל ההגדות הייחודיות הללו נשמר אותו טקסט עתיק, שאותו אנחנו קוראים בליל הסדר בכל שנה.
הספריה הלאומית, גבעת רם, ירושלים
שעות פתיחה: ימים א'-ה 8:00-19:00
יום ו' 8:00-13:00
הכניסה חופשית
תערוכה תינעל ב-13 במאי
פסח הוא גם חג הטיולים הקורא לצאת אל אביב ופריחות. פעם, לפני היות האייפון, בכל יציאה לטיול בטבע נשמר בתרמיל מקום למגדיר לצומח ולחי.
"המגדירים: מגדירי החי והצומח בראי האמנות העכשווית בישראל", הוא שמה של תערוכת ענק אביבית הסוקרת את האבולוציה של מגדירי החי והצומח בתרבות הישראלית, מקום המדינה ועד ימינו. התערוכה מוצגת בגלריית הסנאט באוניברסיטת בן גוריון ובגלריית טרומפלדור.
לפני 80 שנה מגדיר צמחים עדין לא היה בשימוש בישראל. כתיבת המגדיר היוותה ציון דרך ומעין בבואה של תולדות המדינה ונוף המולדת. עם הקמת המדינה, גויס הטבע כחלק מחינוך אידיאולוגי – ציוני. החי והצומח היוו אמצעי לחיבור אל ארץ חדשה, היכרותה וכיבושה דרך הרגלים.
בשני חלקי התערוכה המתקיימת בגלריית הסנאט באוניברסיטת בן גוריון ובגלריית טרומפלדור בבאר שבע, מציגים 26 אמנים ישראלים בני דורות שונים, ובעבודתם הם עוסקים בהגדרת הצמחים ובעלי החיים הארץ-ישראליים, תוך הרחבת הנושא לתחומים שונים והצגתו באופן ביקורתי, פארודי, נוסטלגי ועדכני.
"לאמנים בתערוכה, הטבע הוא דימוי הולך ונעלם, ממש כשם שהציורים וההדפסים במגדירים הישנים דוהים ומתכלים בשעה שהטכנולוגיה הדיגיטלית וההדמיה הווירטואלית תופסים את מקומם", אומר אוצר התערוכה פרופ' חיים מאור.
האמנים המשתתפים: ציבי גבע, נועה רז מלמד, אליעזר זוננשטיין, לארי אברמסון, פיליפ בולקיה, ברכה (לוי) אביגד, ליאור אלמגור, דן בירנבוים, אירנה בלכר, נעמה הדני, שמואל חרובי, אילת גנוסר כהן, אילת כרמי, ליאת לבני, רות קופל, עזי פז, וולטר פרגסון, רותם ריטוב, רונית שלם, מיכל שמיר, נעמי שניידר.
גלריית הסנאט, אוניברסיטת בן גוריון
שעות פתיחה: א-ה 8:00-18:00
ו' 8:00-12:30
גלריה טרומפלדור מרכז אמנות
רחוב טרומפלדור 19, העיר העתיקה באר שבע
שעות פתיחה: ד-ה 10:00-17:00
ו' 10:00-14:00
התערוכות יינעלו ב-9 ביוני
מיטב אמני הפיסול בישראל יצרו לכבוד חג הפסח תערוכת חומרים ייחודית -"אבן נייר וחומר למחשבה", המוצגת בגלריה החברתית בן עמי ביפו.
תערוכת הפיסול הקבוצתית עשוייה ממגוון חומרים ובהשראת עבודת הפרך בחומר ובלבנים בהם עבדו בני ישראל במצרים.
"האדם הוא 'בנאי' מטבעו. יש הבונים מבנים, מכונות מתוחכמות או חפצים שימושיים, אחרים בונים בניה שהיא בית לרעיונות ורגשות. האמנים הם שבוחרים להפוך את החומר לחפץ שיש לו מטרה רוחנית. להוסיף לו חיים ולחשוף את הפוטנציאל הגלום בו", אומרת אוצרת התערוכה דורית טלמון.
בתערוכה הצבעונית היוצרים עושים שימוש ברשימת פעלים כמו כיפוף, ליפוף, כיור, חריטה, גילוף, צביעה, הדבקה, הלחמה, עיצוב, גזירה, ציור, ניסור, ריתוך, קשירה, שזירה והם מעניקים לחומרי הפיסול (ברזל, עץ, זכוכית ועוד), טיפול מיוחד ויוצרים בשלל סגנונות הפיסול סצנות שונות, דמויות של ילדים, נשים, גברים ובעלי חיים הלקוחים מחי היום יום. "באמצעות התערוכה הצבעונית הם מבטאים את אמונתם ומקיימים שיח יחודי וחיבור לנושא התערוכה: שימוש בחומרי היצירה בהשראת עבודת הפרך של בני ישראל במצרים", מוסיפה האוצרת.
משתתפים: אהלה בן ארי, אוריאל בר אבן, איגור קרדנצר, חיותה מרכוס, יעל אשכר, ניהאד דביט, עדה רוזן גל, עדנה פיורקו, צבי זגגי ושרה קלוג.
התערוכה תינעל ב-7 במאי
הגלריה החברתית בן עמי, יפו
אקו"ם