פרשת ענת הראל: הפצת תמונות עירום הינה עבירה פלילית והטרדה מינית
אין ספק שהעברת תמונות עירום שדלפו אינה מעשה שיש בו מידה של אצילות או טוב לב. כדאי לדעת שמדובר גם בעבירה פלילית לכל דבר, שאף עלולה להיחשב כהטרדה מינית על פי חוק. אם חמלה ואנושיות לא ימנעו שיתוף תמונות מעין אלה – אולי הכרת החוק תעשה זאת
הרשת כמרקחה - תמונות עירום של המגישה, כוכבת "הישרדות" וכוהנת הכושר ענת הראל, שנטען כי נלקחו ממחשבה האישי שנפרץ, הופצו בוואטסאפ, זכו למספר אדיר של שיתופים והגיעו לידיהם של אנשים רבים. בשעה שהכל ניסו לנחש מיהי הידוענית שתמונותיה דלפו, העלתה הראל סטטוס בפייסבוק שיש בו מידה בלתי מבוטלת של חן ואומץ והפגינה התמודדות מרשימה וראויה להערכה עם סיטואציה שהמילים 'בלתי נעימה' אפילו לא מתחילות לתאר.עוד כותרות ב-nrg:
• הסצנה הכי עצובה בתולדות משחקי הכס
• קשקשת פסיבית: הפריפריה על פי ערוץ 10
• עם במאי מלחמת הכוכבים: אמא צ'ובאקה מכה שנית
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"זו חדירה גסה ומכוערת לפרטיות שלי", כתבה, "אבל אם במקרה קיבלתם... אז אל תרגישו נבוכים! כי אני חוגגת את הגוף שלי ואת החיים שלי כל יום מחדש ומקווה שגם אתם! אני לא אשקר אם אומר שהאירוע כולו מביך, פוגעני ואני לא מאחלת לאף אחד להיות במקומי עכשיו, הוסיפה. "להסתובב בתוך הבית שלי בתחושה שמישהו 'מטייל' פה איתי ומחטט במקומות הכי אינטימיים – היא תחושה קשה".
הראל המשיכה וכתבה כי לכל אחד מבין אלו הקוראים את דבריה ודאי יש תמונות שאינם מעוניינים כי יפורסמו ברבים, ומשסיימה לפנות ללבם של הקוראים, שרבבה לדבריה מעוררי ההזדהות גם נימה ברורה של אזהרה מפני הפן הפלילי שבשיתוף תמונות עירום: "כשאתם משתפים בקלילות רבה ושולחים הלאה אין במעשה שלכם שום דבר טוב וחיובי אלא שיתוף פעולה עם גניבה, עבירה פלילית וחדירה מביכה לפרטיות של אדם אחר. אתם תבחרו אם אתם רוצים להיות חלק מזה".
על היבט פלילי זה בחרנו לשוחח עם עו"ד ליאת ברגמן-רביד ממשרד עורכי-הדין "גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות' "(GKH). מתברר, שפרסום תמונות פרטיות שכאלה ברבים אסורות בכמה מישורים, בהם גם הטרדה מינית.
"פרסום והפצה של תמונות עירום אסורים הן לפי חוק הגנת הפרטיות והן לפי החוק למניעת הטרדה מינית", מסבירה ברגמן-רביד. "חוק הגנת הפרטיות אוסר על פרסום תמונתו של אדם בנסיבות שבהן הצילום עלול להשפילו או לבזותו. סעיף 3(א)(5א) לחוק למניעת הטרדה מינית שנקבע בשנת 2014 במסגרת התיקון לחוק, קובע שהטרדה מינית היא פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל או לבזות את האדם, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום. הסעיף קובע גם הגנות במקרה כזה, למשל אם הפרסום נעשה בתום לב בשים לב לנסיבות הפרסום, או שהפרסום נעשה למטרה כשרה.
"משמעות הדבר, שאסור לפרסם תמונות עירום בלי הסכמתו של אדם בשום מקום, ובשום מדיה, ואפילו לא להראות תמונות כאלה לאדם סמוך, משום שהדבר מהווה פרסומו של התצלום על פי לשון החוק. החקיקה, לפי לשונה, אינה אוסרת לספר שהתמונות קיימות. ואולם, יש לזכור כי החוק למניעת הטרדה מינית אינו החוק היחיד החל על הסיטואציה, וחלים איסורים מכוח חוק הגנת הפרטיות, ואולי גם חוק איסור לשון הרע וכיוצא באלו".
"חשוב לציין", מוסיפה עו"ד ברגמן-רביד, "כי החוק למניעת הטרדה מינית קובע שהטרדה מינית לפי סעיף זה (3(א)(5א), דינה כדין פגיעה במזיד בפרטיות, משמע, עבירה מסוג פשע שהעונש המקסימלי עליה הוא 5 שנים. חוק הגנת הפרטיות וכן החוק למניעת הטרדה מינית מאפשרים הגשת תביעה אזרחית".עו"ד ברגמן-רביד מבקשת להדגיש כי "גם פרסום של תמונה מטושטשת יכול להיות פגיעה בפרטיות והטרדה מינית. יש להיזהר גם מפני פרסומים כאלה ולבדוק היטב האם מדובר באותם מקרים בהם קיימת הגנה למפרסם".
"האיסור הוא על הפרסום עצמו, ולא על המדיה שבאמצעותה מפורסמים הדברים", היא מבהירה. "לכן, גם תלייה במקום העבודה, או פרסום של תמונה בכל דרך שאינה דיגיטלית, אסורה".
"אמנם האיסור על הפצת תמונות עירום לא היה במוקד העניין התקשורתי, אבל האיסור קיים כבר זמן רב", מתייחסת עו"ד ברגמן-רביד לסוגיית הכרת החוק ועצם העובדה כי אי הכרתו אינה פוטרת מציות לו ומנשיאה באחריות במקרה של הפרתו. "בדברי ההסבר לתיקון לחוק למניעת הטרדה מינית, נכתב כי 'עם ההתפתחות הטכנולוגית, הולכת ומתפשטת תופעה של פרסום תצלומים, סרטים או הקלטות בעלי אופי מיני, שלא בהסכמת המצולמים. מקרים אלה נתפסים, על פי רוב, בפגיעה בפרטיות בלבד, אולם ככלל, מן הראוי להתייחס למעשים אלה גם כאל פגיעה מינית'.
"לעיתים, אנשים נוטים שלא לתפוס תקשורת בין אישית, בין אדם לחברו או חבריו, כתקשורת שיש לה מימדים פליליים, אך בפועל, בדיוק את המצבים הללו נועדה הוראת החוק הזו למנוע. כמובן, שאי הכרתו של החוק אינה פוטרת אדם מאחריות למעשים פליליים שביצע", היא מדגישה, ובכך נוגעת בנקודה מהותית שציינה הראל בסטאטוס שפרסמה – פעולה יומיומית של שיתוף תמונה שהגיעה ברשת החברתית או בוואטסאפ, שנעשית ללא מחשבה יתרה, עשויה להוות לא רק פגיעה באדם המצולם בתמונה, כי אם גם עבירה פלילית של ממש.
כיצד ניתן בכלל לאכוף חוק כזה? הרי אי אפשר לאסוף נתוני פעילות של כל קבוצת וואטסאפ ולעקוב אחר כל הודעה שנשלחת.
"ברור שקשה לאתר כל הודעה כזו, אבל מותר למדינה לאכוף גם בחלק מהמקרים. המשמעות היא שמי שמפיץ תמונות כאלה מצוי בסכנה של הרשעה פלילית ועונש גם אם אחרים לא נתפסו".
לאחר שתמונות מן הסוג הזה כבר הופצו, האם ניתן לחייב מחיקה שלהן?
"בית המשפט יכול לתת צו המורה על מחיקת תמונות, אך לרוב, זה יהיה ביחס לצדדים שדנים בפניו, בין אם בהליך פלילי - ביחס לנאשם, ובין אם בהליך אזרחי - ביחס לנתבעים. ייתכן שהדרך המתאימה למנוע הפצתו של מידע, היא בדרך של הטלת מגבלות נוספות על פרסומו, כמו, למשל, צווי איסור פרסום שחלים על כולם וכו'".
אילו מגבלות חלות על אתרי אינטרנט, במידה ותמונה מעין זו מגיעה אליהם?
"אותן מגבלות שהחוק מטיל על כל אדם. אתר אינטרנט אינו שונה בעניין זה. הפצת תמונת עירום של אדם בלי הסכמתו היא אסורה, והיא מהווה הן הטרדה מינית והן פגיעה בפרטיות".
האם יש הבדל במובן הזה בין אתרי חדשות ובין בלוגים?
"מבחינת תחולתו של החוק – אין הבדל בין בלוג לבין אתר חדשות לבין בני נוער שמעבירים בקבוצת וואטסאפ את התמונות".
אדם שתמונתו הופצה – כיצד הוא יכול לנהוג, על פי חוק, על מנת לצמצם את החשיפה ולמזער את הנזק שנגרם לו בעקבותיה? אילו כלים יש בידיו להתמודדות עם הסיטואציה הזו?
"ראשית, יכול אדם שחושב שנעברה לגביו עבירה לגשת למשטרה ולהגיש תלונה נגד הפוגע. מדובר בנתיב פעולה פלילי. כמו כן, פתוחה בפני כל אדם שנפגע האפשרות להגיש תביעה אזרחית, בין אם על פי החוק למניעת הטרדה מינית, ובין אם לפי חוק הגנת הפרטיות, בהתאם לנסיבות העניין. ככל שהתמונה פורסמה בכלי תקשורת או באינטרנט, הדבר יצריך את הנפגע לפנות לכלי התקשורת ולבקש את הסרתן של התמונות. כמו כן, קיימת אפשרות לפנות לבית המשפט, בין אם במסגרת הליך אזרחי או פלילי, ולבקש איסור פרסום של התמונות המדוברות, כדי למנוע את הפצתן העתידית. לצערי, ברוב המקרים, מרגע שהתמונה דלפה, הניסיון להחזיר את הגלגל לאחור הוא קשה ומייגע, ואינו נושא פרי באופן שמרפא את הפגיעה שנגרמה לקורבן".
היום זו סלבריטאית, ומחר זו עשויה להיות נערה שתמונת עירום שלה תופץ. האם החוק שונה כאשר מדובר בידוען, שלציבור עשויה להיות מידה של עניין בתמונות עירום שלו, ובין תמונת עירום של אדם שאינו מפורסם? והאם החוק שונה כאשר מדובר במצולם שהינו קטין ו/או במפיצי התמונה שהינם קטינים?
"החוק אינו שונה כשמדובר בידוען או בנער או נערה אלמוניים. החוק אוסר על הפעולה, וזהות הקורבן אינה רלוונטית. איני סבורה שקיים עניין ציבורי בצפייה בתמונות עירום של ידוענים. ידוענים אמנם שמים את חייהם מתחת לעין הציבור הבוחנת, אך הם אינם מוותרים על פרטיותם כליל, והם זכאים לפרטיות בכל הנוגע לצנעת חייהם, ובמיוחד – לשליטה על חייהם ועל פרטיותם, בדיוק כמו כל אחד אחר", משיבה עו"ד ברגמן-רביד ובכך מצביעה על אחת הנקודות החשובות ביותר בסוגיה זו, שאותה אל לנו לשכוח - עצם היותו של אדם ידוע לחלק ניכר מן הציבור ועצם בחירתו במשלח יד ובאורח חיים המכתיבים חשיפה בפני הציבור, אין פירושם כי דמו התקשורתי מותר ואין בבחירות אלו משום הצדקה לפגיעה בפרטיותו ולהפצת חומרים אישיים ופרטיים שנמצאו ברשותו ונלקחו שלא באישורו.
אקו"ם