הזירה הלשונית: כל מה שמצחיק את היהודים
ליברמן עבר ניתוח להארכת הפתיל הקצר, מבקר המדינה הוליד עכבר והתקשורת נדרשה להפסיק את הבכי והנהי. הזירה הלשונית עושה ביביטורס סביב ראש הממשלה ולא שוכחת לדבר יידיש כי חם
לשכת ראש הממשלה מיהרה להגיב על דוח ביביטורס בטענה ש"ההר הוליד עכבר". הביטוי הזה בגרסאות שונות התגלגל לעברית משלל שפות. החשוד המיידי בגלגול הישיר לעברית הוא מיידיש: דער באַרג האָט געבוירן אַ מײַזל. הביטוי באנגלית: The mountain begot a mouse. בגרמנית הגרסה מעט שונה: der Berg kreisste und gebar eine Maus (ההר צורח ומוליד עכבר).עוד כותרות ב-nrg:
• הסצנה הכי עצובה בתולדות משחקי הכס
• קשקשת פסיבית: הפריפריה על פי ערוץ 10
• עם במאי מלחמת הכוכבים: אמא צ'ובאקה מכה שנית
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
המקור הקדום של הניב הוא לטיני: parturiunt montes, nascetur ridiculus mus, על פי משל של הממַשל הרומי פֶדרוּס, המספר על ההר שבאו עליו צירי לידה, צרח בקול גדול וכל העולם ציפה ללידה; לבסוף ילד עכבר. האמרה הלטינית היא שורה מתוך "על אמנות הפיוט" מאת המשורר הורציוּס ותרגומה: "את הגבעות אוחזים צירים – ייוולד עכבר מגוחך". משורר ההשכלה י"ל גורדון הציע גרסה עברית בשיר "הגבעה הרה ללדת", המסתיים במילים: "ותלד הגבעה הרמה/ עכבר שחציו אדמה".
ביבי גם קרא לתקשורת, לכנסת ולשריו "להפסיק את הבכי והנהי" בעקבות מינוי ליברמן לשר ביטחון והתפטרות יעלון. האסוציאציה המיידית היתה לדבריו של אריאל שרון בפברואר 2004 בתגובה לביקורת במשטרה על תקציבה: "לאורך כל דרכי הצבאית לא אמרתי 'אינני יכול לבצע את המשימה'. לא שיניתי את המשימה. הייתי מדי כמה ימים מביא את המפקדים אלי, ומציג את המצב בלי בכי ובלי נהי". ואולם, שניהם, ישירות או בעקיפין, מצטטים את ירמיהו הנביא: "עַל־הֶהָרִים אֶשָּׂא בְכִי וָנֶהִי, וְעַל־נְאוֹת מִדְבָּר קִינָה". 'נהי' היא מילה שהתיישנה, וקיימת רק בזכות הנרדפת הנפוצה 'בכי'.
ליברמן סיפר שהוא עבר ניתוח להארכת הפתיל הקצר. פתיל קצר הוא דימוי ידוע לתגובות לא שקולות הבנויות על כעס והתרגשות. במקור הוא באנגלית: short fuse, ובסלנג הישראלי נקלטה גם הגירסה הדו-לשונית, 'נשרף לו הפיוז', וגם 'יש לו פיוז קצר'. הניב הזה הגיע מתחום החבלה, שבו אורך הפתיל קובע את מהירות הפיצוץ של מטען חבלה. מסקנה: העובדה שליברמן האריך את הפיוז אינה אומרת שלא יהיה פיצוץ מתי שהוא. זה רק עניין של זמן.
ד"ר יוסף גורי עוסק שנים רבות באיסוף ושימור הפולקלור היידי, ובאמתחתו כבר ספרי אמרות, ברכות וקללות, מילונים ועוד. בימים אלה ממש יצא לאור ספר נוסף שלו: מתי יהודי צוחק: מאוצר ההומור ביידיש, וביידיש: ווי לאַכט אַ ייד. בספר כ-400 בדיחות, מימרות ומושגים המספרים את סיפורו של ההומור היהודי. כל אחד מאלה מובא בארבע שפות: יידיש, עברית, אנגלית ורוסית (באותיות קיריליות). איורים: נקודא זינגר. ולהלן מבחר.
מוטקה חבד נכנס פעם למסעדה לאכול ארוחת צהריים. מגישים לו דגים, ממש לא טריים. קם מוטקה ואומר לבעל המסעדה: "אתה יודע מדוע אני קם לכבוד הדגים שלך? אני מקיים מצווה מדאורייתא – מפני שיבה תקום".
בערב יום כיפור הרב ממהר בחזרה מהמקווה, ורואה בפינה אחת את אפיקורוס העיר משוחח עם שיקסה. הרב נוזף באפיקורוס: "שוד ושבר! ערב יום כיפור, לפני כל נדרי, עם שיקסה!" "רבי", משיב האפיקורוס, "אני קובע אתה למוצאי יום כיפור".
פעם שאלו את רב העיירה: איך זה שכאשר באים אל משה-חיים הגביר לבקש כסף למוסדות כגון ביקור חולים או מושב זקנים, הוא עוד איכשהו נותן כמה רובלים, אבל כשדורשים ממנו בשביל תלמוד תורה או ישיבה הוא מסרב לתת ולו פרוטה אחת. "פשוט מאוד", משיב הרב, "לבית חולים או למושב זקנים הוא עוד עלול להיזקק בעצמו, אבל לתלמוד תורה או לישיבה – אף פעם לא!".
חכמי חלם סיפקו להומור היהודי אוצר שלם. ולהלן דוגמיות.
בחלם מצאו פעם יהודי הרוג. הביאו אותו אל ההקדש, והרב הכריז בבית הכנסת שיבואו לראות את המת, שמא יזהו אותו. בו ביום הופיעה אשה בדמעות שליש:
- רבי, ההרוג הוא בעלי!
- האם את יכולה לתת בו סימן?
- כן, רבי, יש לו סימן מובהק - הוא היה מגמגם...
שני חלמאים מטיילים, אחד נושא מטרייה, גשם מתחיל לרדת.
- פתח את המטרייה – אומר אחד.
- זה לא יעזור בין כה וכה – אומר השני
- מדוע?
- המטרייה מלאה חורים
- אם כך, מדוע לקחת אותה?
- חשבתי שלא יֵרד גשם.
בדיחות של חסידים על הליטאים (ליטוואקים) שנואי נפשם:
ליטוואק לא נפטר – הוא מתפגר.
הרי אתה לא ליטוואק, מדוע אתה חזיר?
שלושה דברים יפים יותר אחרי מותם מאשר בחיים: סלק, סרטן וליטוואק.
בדיחות שידוכים, חתונה וחותנת:
א: אתה יודע, אני נעשה צעיר מיום ליום.
ב: איך זה?
א: פשוט מאוד, אשתי מקצרת לי את החיים.
ויש אמרות כנף:
"להתחתן ולמות לעולם לא מאוחר מדי"
"כשהבן מתחתן הוא נותן לאשתו כתובה, ולאמו – גט"
ואמרה שעובדת טוב יותר ביידיש: ביום לגט, בלילה למיטה. במקור: ביי טאָג צום גט, ביי נאַכט צום בעט.
מקבץ אמונות תפלות:
• בלילה אסור להביט במראה, אסור להסתרק ואסור לטאטא את הבית.
• כשחתול מתרחץ על סף הדלת יבואו אורחים.
• כדי שילדים יישארו בחיים אין לתת להם שמות יפים.
• אם מתרחצים במי השלג הראשון ובמי השלג האחרון, לא יהיו שום נמשים.
• כשנערה לא מטאטאת את הבית נקי-נקי, יהיה לה חתן קרח.
לא מעט בדיחות עוסקות באנשים מפורסמים.
הפילוסוף הגדול משה מנדלסון טייל פעם בברלין, שקוע בהרהורים. בעודו נתון למחשבותיו נתקל בקצין גרמני. מנדלסון ביקש מיד סליחה, אבל הקצין יצא מכליו מרוב כעס.
- חזיר!! – צרח.
- מנדלסון – השיב הפילוסוף בשלווה – נעים מאוד להכיר אותך.
הסופר שלום אש ביקר בארץ ישראל לפני שכתב את ספרו "היהודי מנצרת". הוא ביקש מערבי שיוביל אותו לים כינרת ויראה לו מאיזו נקודה בדיוק עלה ישו על פני המים. אמר הערבי: כדי להראות לך צריך להפליג בסירה, וזה עולה עשרה דולרים אמריקאים. שלום אש, שלא היה יכול להרשות לעצמו לבזבז כסף, הפטיר: "עשרה דולרים? לא פלא שישו הלך ברגל!".
ביום קיץ חם טייל ביאליק עם ידיד ושוחחו ביידיש.
- מדוע לא בעברית? – שאל אותו הידיד.
- חם מדי, ענה ביאליק.
מקבץ חידות-בדיחות לקינוח:
- מדוע אדם הראשון חי כל כך הרבה שנים?
- כי לא היתה לו חותנת.
- מדוע יש ליהודים אף ארוך?
- מפני שמשה רבנו הוביל אותם באף ארבעים שנה.
- איזה אדם לא אומר לעולם דבר שקר?
- אילם!
- מה גרוע יותר מיידֶנֶה אחת?
- שתיים!
- מהו ציוני?
- זהו יהודי שלוקח כסף מיהודי שני, כדי שיהודי שלישי ייסע להתיישב בארץ ישראל.
רוני מנור שולח תגובות ותוספות ל"שירת הפזמניק", המילון הצבאי הלא רשמי.
זמיש. זמין וגמיש. שם תואר המתייחס לממשק יעיל הן במחשב והן לגבי יעילות של אדם.
לופגניות. בחנוכה שנת 1973, בעת שישבנו בצד המערבי של התעלה, השתמשנו בלוף לציון החג, ועשינו לופגניות במקום סופגניות, ולפיפות במקום לביבות.
לָקֶרדה. כינוי למדים המנומרים בזמן הקיץ החם והמזיע, כי כך היינו מרגישים עם המדים האלו לאחר תרגיל או ריצה.
רונית שואלת: בשורשים תכנ"ן, אשר"ר יש כפילות של ל' הפועל. מה המשמעות של כפילות זו?
השורשים התלת-עיצוריים זכו כבר בטקסטים קדומים להרחבות מסוגים שונים ובתהליכי הרחבה מגוונים. ההרחבה אפשרה ליצור שורש חדש (תנייני או משני), שהוראתו מתייחסת לשורש התלת עיצורי (הקרוי גם בהקשר זה ראשוני), ומוסיפה לו רכיב משמעות כלשהו. התוספות באות בדרך כלל בראשית המילה או בסופה.
אחת מדרכי ההרחבה היא הכפלה של ל' הפועל. דרך זו מוכרת כבר בלשון חז"ל, כגון בשורש שרט"ט, הרחבה של שר"ט. אין מכנה משותף מובהק להרחבה הזו, שאינה נפוצה, אך ניתן למצוא בחלק מהמקרים יסודות מחזקים, המציגים היבט מערכתי. תכנן: יצר באופן יזום ומודע תוכנית כלשהי. אשרר – נתן אישור מחוזק למה שאושר באופן חזק פחות בעבר, למשל: הסכמה בעל פה שאושררה באמצעות חוזה בכתב. דוגמאות נוספות המייצגות עוד רכיבים סמנטיים: שלט"ט: הפעיל שלט רחוק. פקס"ס: הפעיל פקס. דבר"ר: ניסח התבטאויות של אנשי צבא או פוליטיקה באופן שיתאימו לאינטרסים של הדובר. במקרה של צחק"ק ההכפלה דווקא מקטינה ומעדנת.
• מירי רגב מבהילה בקטע מפגר
• האיפור המוש של ביבי
• עשרת המכות של השפה העברית
• איך מדיחים את הלכלוך מהכנסת?
• איך גל, טל, אור וחן כבשו את ישראל
• האוחצ'ית המשודרגת ונפלאות הטבור
• בין אמנות לנאמנות ובין כוסון לשרמוטה
• אדיר מילר לא בא בלובה
• מאיפה הגיעה ה'יכנע'?
• מילון הזיכרון השלם
גם לכם ההר הוליד עכבר? כנסו עכשיו לאתר הזירה הלשונית:www.ruvik.co.il
אקו"ם