גאים להציג: המלצות תיאטרון גאה לשבוע הגאווה

קברט פלרטטני ונוגע ללב, מופע ששובר קונבנציות אמנותיות וגרסת הבמה לקומדיה הרומנטית המצליחה. שלוש המלצות תיאטרון לרגל אירועי הגאווה 2016

הדר לוין ויהודה דרומי ב''משהו יפה'' ארלה גולרן

מופע הפתיחה החגיגי של אירועי הגאווה 2016 הוא חלק משיתוף פעולה ראשוני וחשוב במיוחד בין התיאטרון הלאומי "הבימה" והמרכז הגאה בגן מאיר בתל-אביב. אי אפשר להגזים בחשיבותו של החיבור הזה, וכבר דגל הגאווה הענק המתנוסס לכל גובהו של בניין התיאטרון הוא כשלעצמו אמירה משמעותית ומעצימה.

דנה דבורין ביימה מופע מצחיק ונוגע ללב כאחד המשלב קטעי מונולוגים, שירה ונגינה שבהם משתתפים שחקני הבימה. המופע הוא כמו-קברט בהנחיה של טל קלאי (טלולה בונט) בדראג ובלעדיו, עם הכמות הנאותה של פלרטוטים היסטריים עם הקהל. איילת רובינסון היפה והמוכשרת מספרת על מאות ה"יציאות הראשונות" מהארון, חוויות של ילדה לסבית טובה "מבית דתי" והיתקלויות אופייניות עם נהגי מוניות שמנסים לשדך לה את בניהם. נורמן עיסא נושא מונולוג של אב (המתכתב עם ההצגה "משפחה עליזה") שמנסה ללמוד איך לפצח את האגוז הזה, בן הומו, ויגאל שדה הנפלא העיף את התקרה מרוב תשואות בשיר.

עוד מופיעים, רוקדים ושרים אושרת אינגדשט, רן דנקר, רפי ויינשטוק, מיטל נוטיק, אלכסה לרנר וניל משען. מדובר במופע נוצץ, קליל ומשעשע כמו שצריך, אך לא נעדר כנות, רגישות וגם כאב עטוף בהומור.

המופע יעלה הערב (30 במאי, 22:00) בתיאטרון הקובייה במרכז הגאה בגן מאיר.

''הוצאה לאור'' טל משולמי

חוויה תיאטרונית מיוחדת ב"תיאטרון מסע", שבו הקהל עוקב אחר ההתרחשויות בחללים שונים. בהצגה הזו דווקא הקהל עוטה מסיכות, ומעניין לציין עד כמה משנה האקט הזה את אופן הצפייה - מעין מציצני, זר ומנוכר כביכול, אך מצד שני, דווקא הסטריליות הזו מאפשרת מעורבות רגשית מאחורי המסיכה. הקהל מתפזר במעקב לפי בחירתו אחר הדמויות השונות ועלילותיהן, אל חדר שינה בקומה העליונה, מטבח בקומה הראשונה, אל חלל המדרגות, הבר, הגן הסמוך – שבירה מוחלטת של קונבנציות אחדות המקום, הזמן והעלילה. טייק דאת', אריסטו.

את הקטעים, העוסקים רובם ככולם בחשיפה ו/או הסתרה של הזהות המינית והמגדרית, כתבו השחקנים עצמם בהנחיית הבמאית. האשה המרגישה נבגדת וחרדה לצד בעלה ההומוסקסואל, הנער הדתי הגיי המבקש ממשפחתו קבלה, הכלה ואהבה לזהותו האותנטית, הטרנסג'נדרית שחיפוש הזוגיות המהוסס והנואש שלה מוביל לפגיעה ואלימות (שמענו על מופע שבו עוברים ושבים התגייסו להציל ולעזור!) ועוד – חזקים ונוגעים ללב, אף שלא כל הקטעים אחידים ברמתם. המוזיקה החיה של להקת הנגנים הצעירים מוסיפה נדבך מענג.      

משתתפים: אבינועם ארביב, אורנה אילון, אלון שפירא, גל שור, דניאל שירין, ורד חלוצי, חן ברזל, יריב בראלי, מני רפופורט, מעיין וקנין, נדב פורטיאנסקי, עדן רוזנפלד, קובי פרחן, תמר ירקוני, אילנה קיוויתי. נגנים: אוריה מדר, איתמר כרמלי, יוגב ירדני, ניצן ברום, תומר פלד.
תפאורה: נופר ליבנה.
תאורה: יולי גרצ'יק.

מתוך ''הוצאה לאור'' טל משולמי

כפנינה נסתרת באזור המוסכים והמועדונים הסליזיים במזרח ת"א – שהרי ת"א נחלקת לא רק לצפון ודרום אלא גם למזרח ומערב – שוכנת האקדמיה לאמנויות המופע, הפועלת כשש שנים. הגעתי לשם לראשונה כדי לצפות ב"משהו יפה", שהאקדמיה העלתה במיוחד לחודש הגאווה. זוהי קומדיה רומנטית שעל פיה נעשה סרט מצליח, ושזכתה כבר בעבר לכמה וכמה הפקות על בימותינו.

במרכזה שני נערים שכנים, ג'יימי וסטיב, המתגוררים בשכונת עוני לונדונית במשפחות חד הוריות. סטיב מוכה על ידי אחיו הקרימינל ואביו האלכוהוליסט; סנדרה, אמו הקולנית והסקסית של ג'יימי, העובדת בפאב, ניחנה בשמחת חיים ובחוכמת חיים, שעוזרות לה לתמוך בנערים בתהליך העדין והאיטי של גילוי זהותם ואהבתם. עוד מצטרפים לאנסמבל ליה, בת השכנים הפרועה והמבולבלת, ובן זוגה הזמני של סנדרה, הצעיר ממנה, טוני הצייר – "אני לא מספיק  מבוגר כדי להיות אבא שלך", הוא אומר לג'יימי, אך מתפקד במידה מסוימת כדמות אב.

יהודה דרומי ושרון פרידמן ב''משהו יפה'' ארלה גולרן

זוהי הפתעה משמחת לצפות בהפקה כה בוגרת ומשובחת של שחקני ובוגרי בית הספר, שמראים לא רק פוטנציאל רב אלא מימוש אקטואלי של כישרון משחק ואהבת הבמה. שווה להתעדכן בהפקות נוספות.

שחקנים: יהודה דרומי, שגיא קרישר / עידו פטריץ', ניסנה מולוק / הדר לוין, שני כיהלי / עדי גרוס, שרון פרידמן. תאורה: ניזאר ח'מרה, מוזיקה: עדן זילברשטיין.

תרגום, תפאורה ותלבושות: טלי יצחקי.