אלחנן ניר זכה בפרס קוגל לספרות לשנת 2016
המשורר ועורך המוסף "שבת" של מקור ראשון זכה בפרס המחולק ע"י עיריית חולון ואגודת הסופרים העברים בצוותא עם המשוררות דיתי רונן וציפי שחרור, הסופר סמי ברדוגו והסופרת תמר מרין. כל החמישה יקבלו פרס כספי בטקס חגיגי שייערך ב-19 לחודש
אלחנן ניר נמנה עם זוכי פרס קוגל לספרות 2016. המשורר ועורך המוסף "שבת" של מקור ראשון זכה בתחרות של עיריית חולון, בשיתוף אגודת הסופרים העברים, על ספרו "מי שנפלה עליו מפולת" בסדרת "ריתמוס" לשירה בהוצאת הקיבוץ המאוחד. הפרס הכספי עבור הזכייה עומד על 20,000 ש"ח, הנחלקים בין שאר הזוכים בקטגוריית השירה. סכום זהה מתחלק בין הזוכים בקטגוריית הפרוזה.
עוד ב-nrg תרבות:
• תאמר נאפר: "כשמירי רגב מדברת על פריפריה היא לא מתכוונת אליי"
• האזינו: נעמה כהן בשיתוף פעולה עם הגיטריסט של איימי ויינהאוס
• בעקבות ההרשעה: בוטלה הופעתה של עדן בן זקן ביום ירושלים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בנימוקי השופטים נכתב על ספרו של ניר: "מעטים המשוררים אשר הביאו עִמם תנופה רעננה כאלחנן ניר. הדבר מתבטא בין השאר בשימוש המרגש והאמין במקורותינו לא כ"אזכורים בעלמא" אלא כדבר הנפש. העירוב המקסים בין תהומות התודעה לשיחות האדם ובין סכנות הטירוף לשבח הנורמליות, מאפיין את הספר בחן מיוחד. מתוך זהירות וצניעות, ומתוך בטחון שירי, זוכה אלחנן ניר בכתיבת ספר שירים מקסים".
שאר הזוכים בפרס, אליו הוגשו יותר מ-140 ספרי פרוזה ולמעלה מ-120 ספרי שירה, הם המשוררת דיתי רונן על ספרה "שיבת הבית ונדודיו" בהוצאת הקיבוץ המאוחד; המשוררת ציפי שחרור על ספרה "ליאונרד כהן שר לה" בהוצאת הקיבוץ המאוחד; הסופר סמי ברדוגו על ספרו "סיפור הווה על פני הארץ" בהוצאת הספריה החדשה; והסופרת תמר מרין על ספרה "ילדים" בהוצאת משכל, ידיעות ספרים.
בוועדת השיפוט לספר פרוזה כיהנו הד"ר דורית זילברמן (יו"ר), פרופ' חיים באר ועדנה שמש. בועדת השיפוט לספר שירה כיהנו הד"ר רחלי אברהם איתן (יו"ר), ד"ר צדוק עלון ופרופ' מירון ח. איזקסון. הטקס לקבלת הפרס יתקיים ביום ראשון ה-19 ליוני, באולם ברחוב רמז 13 בחולון (במרכז לתיאטרון בובות), במעמד מ"מ ראש עיריית חולון רו"ח זוהר נוימרק ויו"ר אגודת הסופרים העברים מר צביקה ניר.
על ספרו של ברדוגו כתבו השופטים: "בְּקורות גיבורו של סמי ברדוגו אנו רואים ציפור פצועה, רבת יופי. בשפתו הייחודית, הנזירית ומלאת הכאב, אשר כבר יש לה סממנים מוכרים כ'שפה הברדוגואית', המספר מתחכך בסיפורו בבשר חשוף, באלימות ובנואשות של מי שמחפש תשובה עמוקה בתוך עצמו ואינו מוצא, ובתוך כך הוא אוכף על הקורא/ת קריאה אינטנסיבית ומאתגרת: זו שפה עילגת ורהוטה חליפות שיש בה מלאוּת; אשר שבאמצעותה ברדוגו מתיך ויוצק אל השורות את מסעו של מרסל במקום ובזמן. מתוך שבריריות וצמצום, עולֶה כוח סיפר גדול - מסד מוצק וקירות איתנים לשכן בהם את הדמות מכמירת הלב, המחפשת לעצמה בית וקיום".
ספרה של מרין זכה לשבחים הבאים: "בכתיבתה של תמר מרין ניכרת "הערגה למלאות ההוויה" (אליעזר שביד). "חתיכת חיים" עוברת ממסדרונות האוניברסיטה, הספרייה לעיוורים ורחובות תל אביב, אל הספר. דיאלוגים מחקים את דרך הדיבור הבלתי סימבולית של החיים עצמם. תמר מרין בוראת עולם בדיוני חי ונושם, הנראה אמיתי וממשי. השפה בוראת מציאות ריאליסטית, אבל באופן מינימליסטי גם פיוטית. הסיפור נועז ולא צדקני, אולי התכונה החשובה ביותר בספרות העברית. זהו רומן חניכה לכאורה, ובעצם שובר קונבנציות, ומדבר על כך שגם המבוגרים הם ילדים, נרקיסיסטים ואינפנטילים, ובמקום שאין מבוגר אחראי לא תיכון חניכה".
בהתייחסות לרונן נכתב: "בספרה "שיבת הבית ונדודיו" מציבה דיתי רונן במהלך לא שגרתי את הבית כיישות מטאפיזית. בשירים בהירים וצלולים הנעים סביב המושג "הבית", היא פורשת בפנינו מסע דו-כיווני הנע מן הבית החוצה ומן החוץ אל הבית פנימה, וחושפת תוך כך בכישרון תובנות נפשיות דקות ומורכבות על טיבה של מציאות חיינו ועל מאוויינו המטאפיזיים להיוושע".
את הבחירה בשחרור הסבירו השופטים כך: "שירי הספר "ליאונרד כהן שר לה" מאת ציפי שחרור מצטיינים באותנטיות המבע ובליריקה רגישה וסוחפת, המבטאת יכולת לשונית גבוהה וכושר מבע ציורי. ציפי שחרור משרטטת רגש עז בקווים עדינים ומאופקים כ"ילדה הרושמת רוח" בלשונה. העוצמה מנותבת ומתאזנת בפיכחון שלה ובמבע החושני העשיר. לפנינו שירה שהקורא נשאב לתוכה ומאמין לה".
שני משוררים נוספים זכו בציון לשבח מאת הוועדה: אלמוג בהר על ספרו "שירים לאסירי בתי הסוהר" בהוצאת אינדיבוק ומיה טבת דיין על ספרה "ויהי ערב ויהי תוהו בהוצאת פרדס.
על בהר נכתב: "הספר "שירים לאסירי בתי הסוהר" כולל שירים במגוון רב של ז'אנרים: שירים קצרים, שירים פרוזאיים, פיוטים, מודרניים ופואמות בקווים פואטיים חדשנים ומגוונים. יכולת המבע הלירי לתרגם מעשי יומיום לשירה מרוממת רוח. החלק הלירי מבליט את יופיו של ספר שירה עשיר זה, ולוכד את הקורא בקוריה היפים. שירתו מתכתבת עם המקורות היהודיים ועם ספרות מופת מהארץ ומהעולם".
ואילו על טבת דיין כתבו השופטים: "מות הוֹרה הוא מוטיב מוכּר וחוזר בכתיבה הספרותית. אולם כמו שהפטירה עצמה תמיד מפתיעה ומחדשת, למרות היותה טבעית, כך מעשה השירה במיטבו מסוגל לכתוב את היתמות מחדש. מיה טבת דיין עושה זאת מתוך חופש יצירתי, אהבה עצומה לאם, אבל כּן וחזק וכבוד עמוק לחיים עצמם. אחד מספרי "ההספד" החזקים שפגשנו, והזדמנות חשובה לציין לשבח משוררת צעירה ומוכשרת מאד.
אקו"ם