תחזירו ת'כסף: "מיליארדים" היא החמצה גדולה
"מיליארדים" עלתה בטיימינג מושלם, בתקופה שבה האמריקנים נהנים לחבוט בכוכבי הקפיטליזם שלהם. כמה חבל שההשקעה הבטוחה התבררה כפספוס גדול
"ממתי זה נהיה פשע להצליח במדינה הזאת?" שואל בכעס המיליארדר אקסלרוד, באחד הפרקים המוקדמים ב"מילארדים", שמגיעה בקרוב לסיומה. "פעם אמריקה רצתה להצדיע לאיש בלימוזינה, היא רצתה להיות האיש בלימוזינה".
עוד ב-nrg תרבות:
• בני ציפר על המוקד: פסטיבל "תיקון" מציע אלטרנטיבה
• נדב גדג' מציג: פצצת הפופ-דאנס של 2016
• לאחר שישה שבועות : נחשפה סיבת מותו של פרינס
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
את השאלה הוא מפנה ליריבו האובססיבי צ'ארלס רודס (פול ג'יאמטי) התובע הכללי של מחוז דרום ניו יורק, פקעת עצבים זעפנית, חסרת חמלה, והאדם האחרון שהייתם רוצים לפגוש ברחוב אם הוצאתם את הכלב לטיול ושכחתם במקרה לקחת שקית. אקסלרוד עצמו (דמיאן לואיס מ"הומלנד") הוא מנהל קרן הגידור המצליחה בעולם, מיליארדר שלא בוחל באמצעים, חריף, פיקח וצ'ארמר אמיתי שקשה לא לחבב גם כשהוא מקלל ומאיים. אתם יודעים, מהטיפוסים שיטיסו את כל החברים מהשכונה להופעת איחוד של מטאליקה.
השאלה של אקס על תדמית הטייקונים בארצו - אף שהיא אירונית למדי כשהיא נשאלת מפי מי שמצליח לעבור על החוק מדי בוקר - ממשיכה להדהד לאורך כל הפרקים. עצם קיומה של סדרה שבה הנחת המוצא היא שאין סיכוי שמישהו נהיה עשיר בסדר גודל כזה רק בגלל עבודה קשה, מצביע על שינוי מהותי שהתחולל בשנים האחרונות בחברה האמריקנית. רשת הקריצות ההדדיות כבר לא מתקבלת בהבנה.
אז למה באמת דווקא עכשיו? ובכן, אחרי משבר הסאב־פריים של 2008 שהוביל לקריסת הבורסות ברחבי העולם, ואחרי הסרטים הזאב מוול סטריט ומכונת הכסף, שהדגימו כל אחד בדרכו שלו את השחיתות, ההונאה ותאוות הבצע של אנשי הפיננסים באשר הם, הציבור בהחלט מוכן להוקיע בפומבי את אותם בנקסטרים ערמומיים, וככל שהלימוזינה שלהם גדולה יותר, כך טוב יותר.
אבל סתם מאבק בין מיליארדר חתיך ומתוחכם לתובע כללי שמנמן ומעייף לא מספיק כדי להחזיק סדרה שלמה. הניסיון הנואש להציל אותה מבנאליות מצרף לחגיגה את שתי הנשים ה־הו־כה מושלמות וחזקות של הגיבורים הראשיים. וכך אנחנו מקבלים את לארה אקסלרוד, לביאת הקרח שדואגת לנטרל כל מי שינסה לפגוע בבעלה ובילדיה ויפרסם למשל ספר על איך שאקס דאג לבצע כמה עסקאות מוצלחות במיוחד, רגע אחרי שכל עמיתיו נהרגו באירועי ה־9/11.
הפרומו של "מיליארדים"
משום מה, ובאופן לא יותר מדי אמין, היוצרים מנסים למכור לנו את קלייר אנדרווד החדשה בתור איזו "ג'ני פרום דה בלוק" שיודעת לאיים ו"לשלוח מסרים" לגמרי בעצמה כי היא נצר למשפחה כל־אמריקנית פשוטה למדי וגדלה בכלל בשכונה קשה.
זה עוד כלום. בצד השני עומדת וונדי רודס, שלגמרי במקרה עובדת כבר שנים כפסיכיאטרית באקס קפיטל, חברת הענק של אקסלרוד מיודענו. וונדי מספקת לסדרה כמה מהדיאלוגים היותר מעניינים וגם מסייעת להחזיר למשקיעים הלחוצים את שלוות הנפש שלהם כל פעם שהמניות מתחילות לצנוח. על הדרך היא חשופה לסודות הכי כמוסים שלהם.
כפי שניתן לשים לב, אמינות היא לא אחד מהערכים המובילים של יוצרי הסדרה. וחבל שכך. גם עידון ומסרים מרומזים לא ממש מעניינים אותם. כך למשל, כדי להדגיש עד כמה כל מערכות היחסים בסדרה בעצם מבוססות על כוח ושליטה, אנחנו נחשפים למשחקי המיטה הלא סטנדרטיים של בני הזוג רודס. אפשר היה לוותר על התענוג.
בסופו של דבר, על אף שהסדרה הזו הגיעה בדיוק בזמן הנכון ולמרות הבונוס החביב של הדיאלוגים מלאי המודעות העצמית שמייצרת וונדי, משהו בה פשוט לא עובד. ככל שעוברים הפרקים קו העלילה הופך צפוי מדי והדמויות מפסיקות לסקרן, וודאי שלא מעוררות הזדהות. קרב המאה שהובטח לנו מתגלה כלא יותר מסתם תחרות חובבנים.
"מיליארדים": חמישי, 22:00, yesOh וב–yesVOD
אקו"ם