
הסופר רן דברת מראיין את גיבור "חזקים ברוסיה"
על סף משבר גיל הארבעים, אמיר וחבריו נקלעו להרפתקה שממנה אף אחד מהם לא חזר כפי שהיה קודם. התסריטאי רן דברת, שזהו ספר ביכוריו, נפגש עם אמיר לשיחה על דיור למתפשרים צעירים, המחאה החברתית וחלומות ארוטיים על משכנתא. חלק י' בפרויקט
'זה מצחיק מפני שזה נכון', נהוג לומר על כל אותם פאנצ'ים המאפיינים מופעי סטנד-אפ וסדרות קומיות, שעושים שימוש בחומרים השאובים מרגעי השוליים שבחיים, כל אותם פעולות והרגלים יומיומיים שאינם זוכים בדרך כלל להתייחסות מיוחדת. 'חזקים ברוסיה' הוא כזה בדיוק – מצחיק להפליא, משום שהוא מצליח להצביע במדויק על ההומור שבשלל רגעי חיים קטנים; ובה בעת, הוא גם עצוב, מאותה סיבה בדיוק – הוא מפנה אצבע גם לעברם של שברירי רגעים בודדים, מפחידים, מייאשים.עוד כותרות ב-nrg:
• מרגש: 11 ישראלים משחזרים תמונות עבר
• "פתטי שאתניקס עושה שיר עם עדן בן זקן"
• זועמת: טל גלבוע נגד אדריאנו מהמירוץ למיליון
• קים קרדישאן: טיילור סוויפט משקרת, ויש לי הוכחות
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
את שניהם – המצחיק והנוגע, כותב רן דברת היטב, ונדמה שכל אחת מהסצנות המתוארות בספר עשויה הייתה להיכתב אחרת, והכל תלוי בנקודת המבט ובבחירת הכותב. התרחשויות המתוארות באופן גדוש הומור יכולות היו להיכתב מן ההיבט הנוגה, ואילו סיטואציות מהורהרות, הנוגעות ברגש, יכולות היו לקבל נופך הומוריסטי. לשם כך, דרושה מיומנות רבה בכתיבה, בעיקר בספר מרובה התרחשויות מורכבות ומלאות פרטים כמו 'חזקים ברוסיה', ודברת מפגין יכולת להטוט מרשימה בין ההומוריסטי למהורהר, בין המצחיק לנוגה.
'חזקים ברוסיה' עוסק בגיל ההתבגרות השני, המאוחר, שחווה אדם בשנות הארבעים לחייו, והוא מעמת אותו עם האדם שהיה בנעוריו, מאלץ אותו לבחון את חייו ולהשיב על שאלות שנוח מאוד להתחמק ממענה עליהן: האם הגשים את חלומותיו? האם חייו מסבים לו אושר? האם הוא מרוצה מהבחירות שעשה? האם אופק מלא אפשרויות נפרש בפניו או שמא הגיע למבוי סתום בעבודה ובחי הנישואים? גיבוריו של דברת מתבוננים בחייהם במבט מפוכח ומתמודדים עם כל אותן שאלות בדרך לא שגרתית – הקמתה מחדש של להקת הרוק מנעוריהם ויציאה לסיבוב הופעות רצוף הרפתקאות ברוסיה.

אם היית יודע מראש שככה ייגמר כל הסיפור עם הלהקה והנסיעה לרוסיה, היית עושה את זה בכל אופן?
"וואו. שאלה קשה. ממש קשה, אתה יודע מה? יש לי תשובה, אבל היא קצת מבלבלת. האדם שהייתי לפני כל מה שקרה שם ברוסיה, היה עונה לך אוטומטית: 'אם היו אומרים לי שזה מה שהולך לקרות, הייתי נמנע מהכל'. אבל האדם שאני היום, אחרי שכל מה שקרה שם קרה - האדם הזה כבר לא יודע מה לענות לך".
נסעת לרוסיה כדי להרוויח כסף לקנות בית פרטי צמוד קרקע. קניתם?
"לא. אנחנו גרים באותה הדירה, וכאן בארץ, זה בכלל לא מובן מאליו שיש לנו דירה. אנחנו מהדור שעוד איכשהו הצליח לקנות דירה קטנה ולחלום על בית צמוד קרקע. אז יש לנו דירה נחמדה בפתח תקווה - זה לא בדיוק מה שחלמנו עליו, זה מן שיכון כזה, למתפשרים צעירים. הפחד שלי הוא שלא נצליח לשלם את המשכנתא עליה. לפעמים אני חולם בלילות שאני לא מצליח לשלם משכנתא. לפעמים, זה אפילו נכנס לי לתוך חלומות ארוטיים - אני חולם שאני במיטה עם מישהי, ואז נכנסת עוד בחורה, ערומה, ומודיעה לי שאני מפגר בתשלומי המשכנתא".
אתה לחוץ לגבי העתיד הכלכלי שלך?
"תגיד לי אתה מה אתה חושב - אני עובד בהיי-טק, ואני בן ארבעים. לא עשיתי שום אקזיט, לא התקדמתי לעמדת ניהול. הבעיה היא שאין לי את המרפקים שצריך בחיים האלו ושאני לא טיפוס של יזם. יש טיפוסים כאלה, שעסוקים על הזמן בלקדם ולמנף דברים - אני לא יודע לקדם ולמנף, אף פעם לא ידעתי לקדם ולמנף. הקטע שלי זה יותר למסמס ולפקשש".

מה מתסכל אותך?
"לקרוא בעיתון על אדם בגילי שהוא מיליונר. במקרה כזה, אני רץ עם העיניים על הכתבה מהר-מהר, מנסה לברר אם הוא עשה את הכסף בעצמו או נולד למשפחה עשירה. אם אני מגלה שהוא נולד למשפחה עשירה, אני נרגע".
אתה מרגיש לוזר?
"ובכן, כן. אבל עכשיו אני יכול להגיד שאולי אני לוזר, אבל לפחות אני לא לוזר כמו כולם - אני לוזר בדרכי המיוחדת, אני לוזר שלטוב, וכמובן, גם לרע, עבר משהו שרוב האנשים בני גילו לא עוברים".
אתה אדם פוליטי? מה אתה מצביע?
"כשמסתכלים עליי, לפי איך שאני נראה, אנשים מנחשים שאני אשכנזי-משכיל-ממעמד בינוני-ושמאלני. אבל זה לא מדויק - אני אשכנזי משכיל ממעמד בינוני, שאין לו מושג מי צודק, ומה יהיה, והתייאש מהכל".
אתה חושב שיהיה שלום עם הערבים?
"לא נראה לי. אני לא אדם כל כך אופטימי. אני, למשל, מאמין ששנייה אחרי שאני אמות, יוציאו לשוק תכשיר ממש אפקטיבי להצמחת שיער על הראש".
מה יש לך להגיד על המצב הביטחוני?
"תראה, אני סומך על הצבא ומוריד את הכובע בפני כל שירותי הביטחון, אבל בו זמנית גם לא ממש רגוע. נראה לך שהצבא מתנהל טוב יותר מיתר המדינה? לא נראה לי. נראה לי שיש שם המון פשלות וטיוחים - אנחנו הרי בישראל. יש לי תיאוריה מוזרה – אתה מכיר את המגדל הגבוה ההוא בקריה, שיש דיבורים שהוא לצרכי מודיעין? נראה לי שזה טיוח של פשלה, שהם בכלל לא התכוונו לבנות שם מגדל, הם התכוונו לחפור שם את ה'בור', ומישהו החזיק את התכניות הפוך".
לדעתך המחאה החברתית תחזור?
"אני מקווה שכן. היה משהו כיף עבורי במחאה החברתית - פתאום כולם התחילו לשים לב על מה הם מוציאים את הכסף שלהם ולחפש מוצרים זולים יותר ומבצעים בסופר, שזה משהו שאני עושה כל החיים, וקוראים לי בגללו קמצן. פתאום אני הייתי הדבר הנכון. אני הייתי בטרנד. עדיין אומרים 'בטרנד'? אני יודע שכבר לא אומרים- "IN", אבל לגבי 'בטרנד' אני לא בטוח. בקיצור, זה היה כיף להיות הדבר הנכון לאיזו תקופה. זה נגמר".

פרויקט דמויות מספרות:
• חלק א': הסופר גואל פינטו מראיין את הדמות ליאור בן-משה
• חלק ב': הסופרת שלי גרוס מראיינת את הדמות ליבי גרנות-בנאי
• חלק ג': הסופר ינון ניר מראיין את החייל האחרון
• חלק ד': הסופרת אורית גידלי מראיינת את הילדה נונה
• חלק ה': גלית דהן קרליבך מראיינת את אראל בכלא
• חלק ו': יובל אברמוביץ' מראיין את ליידי לייק
• חלק ז': הסופר רועי סלמן מראיין את זוהר ואורי
• חלק ח': גבריאל בן-שמחון מראיין את יונתן מרציאנו
• חלק ט': תמר ורטה-זהבי מראיינת את גנדי, מנדלה וקינג
שבוע הספר 2016
• פרויקט מרהיב: ספרי הילדים האהובים בעטיפה חדשה
• על רקע ביטול חוק הספרים: עלייה בספרי הביכורים
• הספרים הנקראים ביותר בת"א: עמוס עוז והארי פוטר
ניתן להתעדכן באירועי שבוע הספר כאן.