"כפוית טובה": לטהוניה אסור להביע דעה בישראל
טענתה של טהוניה רובל כי מדינת ישראל גזענית, גררה פוסטים ברשתות החברתיות שהביעו תדהמה ושאת נפש על שזוכת האח הגדול מעזה להביע ביקורת על המדינה בה היא חיה. נחשו מה? כותבי הסטטוסים האלה הם הגזענים הכי גדולים שאפשר לדמיין
נולדתי בשנת 1980 וגדלתי בעיר נצרת עילית המתפתחת, אליה הוזרמו אלפי עולים חדשים עם כל עליה חדשה. בשנות השמונים היו אלה עולים מאתיופיה שמילאו בהמונים את שכונת בן גוריון. בשנות התשעים שטפו העולים מרוסיה את שכונת הר יונה.עוד כותרות ב-nrg:
• צומת מילר: רמזור זה לא, אולי תמרור
• מרגש: 11 ישראלים משחזרים תמונות עבר
• זועמת: טל גלבוע נגד אדריאנו מהמירוץ למיליון
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
שיחקנו יחד, למדנו יחד, גדלנו יחד והיינו עדים יחד לתופעות הגזענות הרבות והמכוערות כלפיהם, שהפכו עם הזמן למעין ברירת מחדל, או מוסכמה חברתית. הרוסים פתחו מכולות וסופרים, והקהל הוותיק לא היה מעז לקנות שם כי מי יודע אילו זוועות הם מוכרים. מדריכי תנועות הנוער הגיעו מדי שנה לבתי הספר כדי לגייס חניכים חדשים, אך מעולם לא ניסו - וממילא לא הצליחו – לגייס רוסי או אתיופי.
אימהות אתיופיות עם ילדיהן הבוכים מכאב נתקלו בלשון מתנשאת בתור לרופא על שאין הן יודעות כיצד לטפל בילדים. לקמט את האף ליד עולה חדש היה עניין מקובל ומצחיק כל פעם מחדש. הפקידה בעירייה נהגה לדבר עם לבנים ולצעוק על שחורים, באותו אופן בו משנים את נימת הקול כאשר מדברים עם ילד. "הם בישראל, שידברו עברית", הייתה אמרה נפוצה בקרב כל הוותיקים, ששכחו בדרך פלא שגם הוריהם המבוגרים עדיין מדברים ביניהם ברומנית ובעירקית ורחמנא ליצלן – אפילו בפומבי.
ואלו רק הזיכרונות הפרטיים שלי, נסו לדמיין כמה זיכרונות שכאלה יש למי שעלה לישראל באותן שנים בעצמו. בכל אופן, באלה נזכרתי עם פרסום כתבת השער של טהוניה רובל ב"7 לילות" בסוף השבוע, וליתר דיוק – עם פרסום הסטטוסים השונים שזכו לאלפי לייקים, בגין עזות המצח של זוכת האח הגדול לומר על מדינת ישראל שהיא גזענית.
הנוסח – אותם ביטויים ששמאלנים התרגלו אליהם בשנים האחרונות מצד פנאטים שלא מסוגלים להכיל דעה נוספת משל עצמם. "לא טוב לכם פה? תרדו מהארץ. לכו לאירופה, נראה אם שם יהיה לכם יותר טוב". האירוני הוא, שאותם סטטוסים מבטאים הלכה למעשה את אופייה הגזעני והלא סובלני של החברה הישראלית.
עשרות שנים עברו מאז גדלתי בנצרת עילית. בדרך גילינו את עניין הקזת הדם מאבר זכרותם הנימול של אתיופים בכניסה לישראל תחת תנאי "גיור לחומרה", למדנו שמגן דוד אדום השמיד מנות דם של אתיופים מחשש למחלות, היה גם איזשהו עניין עם מכסה של אתיופים בכיתות לימוד, והסקנו שבאופן כללי לרינה מהרטה יותר קשה למצוא עבודה ולהתקבל למוסדות לימוד שונים לעומת אלמוג בר-נתן, או רז ישראלי.
שנה בלבד לאחר הפגנת יוצאי אתיופיה, בזמן שחטיפת ילדי תימן חזרה לכותרות וימים ספורים לאחר ששרת התרבות והספורט עשתה את ההשוואה המצמקת כאב וגונבת תשומת הלב בין אתיופים למזרחים בהזדמנות הכי לא הגיונית – פתיחת מרכז מורשת יהדות אתיופיה, אמרה טהוניה כי מדינת ישראל נגועה בגזענות – אותה, מן הסתם, היא חוותה על עורה.
רובל יכולה לטעון טענות שכאלה בגוף ראשון על גבי שערי עיתונים בשל ייחוסה היידועני, לעומת הרבה מאוד אחרים שצריכים להפגין ברחובות כדי שישמעו אותם. אך האם זה אומר שאל לה להגיד את דעותיה, בשל הצלחתה בתעשיית הבידור והיופי? או כפי שטוענים חכמי הפייסבוק באמרם: "להגדיר את מדינת ישראל כאחת מהמדינות הכי גזעניות בעולם זו עזות מצח וחוצפה - ומצידה של טהוניה, גם כפיות טובה". "כפיות טובה", משמע – אפשרנו לך לחיות בינינו, בחרנו בך כזוכה בתוכנית ריאליטי, ואת מעזה להגיד משהו רע על המדינה? אז מה אם הקזנו דם מהמה-שמו של אבא שלך, זרקנו את הדם של אמא שלך לפח ולא קיבלנו את אחותך למכללה כי היא שחורה. זכית בתוכנית ריאליטי, תגידי תודה!
ולא, זו לא פרשנות שלי. את הסטטוס הנידון, שקיבל למעלה מ-5,000 לייקים תוך פחות מ-24 שעות, פתחה פרופסורית הרשת החברתית במילים: "רציתי לדעת אם אמרת את זה לפני או אחרי שזכית במיליון ש"ח; דגמנת בכל מיני הפקות אופנה; קיבלת תכניות בטלוויזיה; כמעט התחתנת עם גבר לבן ועשיר; ועוד". הבנתם? היא דוגמנית אמידה, אז אסור לה להביע דעה. לעזאזל, היא כמעט התחתנה עם גבר לבן! ועוד עשיר!!! אז מה אם חבריה, חברותיה, אחיה, הוריה ודודיה עדיין נתקלים בגילויי גזענות על ימין ועל שמאל. זכית בתכנית טלוויזיה? אחת אחרת כמוך זכתה בתואר מלכת היופי? תסתמי את הפה, למה בפעם הבאה נחשוב פעמיים לפני שנבחר באישה שחורה.
מה יותר גזעני מלומר "אם לא טוב לך פה, תלך"? הרי משתמע מכך שממילא הארץ הזאת היא שלנו ואתה אורח שצריך לחיות על פי הכללים שנכתיב לך. אחד מהם הוא – לא להביע ביקורת על המדינה הזאת, שפתחה לך את שעריה בטוב לבה.
אז לא, חברים יקרים, מדינה דמוקרטית ונאורה לא נמדדת בהומוגניות אזרחיה, בדיוק ההפך. מדינה דמוקרטית ונאורה נמדדת בקבלת השונה, על דעותיו וצבע עורו. שלא נדבר על העדפתו המינית והלאום שלו. אבל זה נושא למאמר אחר לגמרי.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם