הזירה הלשונית: מה כל כך נורא בשולה?
איך באמת אומרים פריפריה בעברית ומה לזה ול"אחד העם 101"? מי המציא את הדפיקה על האבטיח ומהיכן הגיע לעברית הביטוי "מזג אוויר"? הזירה הלשונית מחזירה את השוליים למרכז השיח הציבורי ומוצאת את ההבדלים בין מירי רגב למירי פסקל
הסערה שהתחוללה בעקבות המילה שלא נולדה 'שולה' כחלופה עברית ל'פריפריה' מסרבת לשכוך. האקדמיה כבר התנערה ממנה, וביטלה ככל הידוע את משאל העם בנושא, שתוצאותיו כבר ידועות מראש. אבל האם המילה 'שולה' נוראה כל כך?עוד כותרות ב-nrg:
• פול סיימון: "אני מתקרב לסוף"
• מרגש: 11 ישראלים משחזרים תמונות עבר
• הניתוק מהספרים עשה ל"משחקי הכס" רק טוב
• "כפוית טובה": לטהוניה אסור להביע דעה בישראל?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
התשובה היא חיובית, אבל היא דורשת הסבר. פריפריה ושוליים (שול ביחיד) הם בראש ובראשונה מונחים גאומטריים-מרחביים. שוליים הם התוואי המרחבי התוחם שטח מסוים כלשהו: שולי הכביש, שולי השדה, שולי ההרים ועוד. פריפריה במובנה המקורי היא התוואי התוחם מעגל או שטח עגול או "מה שסובב". מקורה של 'פריפריה' במילה היוונית הדומה מאוד periphereia, peri – סביב, phereien - להכיל או להקיף. מכאן שמו של הכביש הסובב את פריס, ה'פֶרִיפֶריק'. השימוש בפריפריה היום אינו מתייחס דווקא להקפה בעיגול.
פריפריה הפכה למונח גאוגרפי: האזורים והיישובים שמחוץ למרכז. יש פריפריה ארצית כמו בישראל: אזורי הגליל והנגב הרחוקים מן המרכז גדרה-חדרה. יש פריפריה של עיר, מונח המתייחס לפרוורי הערים, ובוודאי אינו כרוך בנחיתות סוציו-אקונומית של הפריפריה.
עם השנים דבקו בשתי המילים משמעויות נוספות. פריפריה היא מה שאינו עמדה או קבוצה מרכזית או מקובלת. במקרה הישראלי ובהיסטוריה ישראלית הצעירה דבקה בפרפריה הסטיגמה של עוני ונידחות. 'שוליים' זוכה בשימושים בעברית למשמעות שלילית מובהקת בהרבה: נוער שוליים, שולי החברה, שוליים סהרוריים (בפוליטיקה) ועוד. על כן "שולה" נגעה בפצע הפתוח של הסטיגמה ותחושת הנחיתות, ומוטב היה לולא באה לעולם.
אז מה הפתרון? איך לומר פריפריה בעברית? בנושא זה עלו הצעות שונות. בעיתון הארץ למשל אפשר למצוא מילים גאומטריות: סובֶבֶת, עוטפָה, מַקֵּפָה. מילים הטעונות משמעות חברתית: פרודה, זָנחה ומצד שני מָגִנָּה (מגינה על המרכז) ו'יישובי החֵלֶב' (השומן המגן על הקרביים). משה גלעד מציע: מַרְגָב, מרכז על פי מירי רגב. עמיר הררי מציע: "יישובי הכתר". ההצעה שלי: סובֵבָה.
וא-פרופו מירי, היא עטה על המילה שלא נולדה כמוצאת שלל רב. הסערה נראתה כמערכון נוסף בסדרה "אחד העם 101", שבה מתכתשות-מתקרבות מירי ושולה. שולה היא המילה המייצגת את העילית המתנשאת, ממש כמו יעל פוליאקוב ראש ועד הבית, ומירי היא המזרחית העממית המצפה להכרת הממסד, וזוכה משולה לגידופים נוסח "אספסוף, טיפשה ומטומטמת".
בהמשך לדיון הנרחב באביטיחים מן הטור הקודם, הפרי העסיסי גדול הממדים מרתק גם את תושבי הגלובוס, ואתו השאלה החשובה מכולן: איך מעריכים אבטיח בלי לפתוח אותו, או לקבל טעימה "על הסכין". בעניין זה נוצר אפילו יישומון חביב (אפליקציה בלעז) בשם melon meter, מד מלונים (או אבטיחים), המאפשר להחליט על טיבו של אבטיח על פי בסימנים שונים. האפליקציה פותחה על ידי סטודנטים ישראלים ואומצה על ידי אפל. מסתבר שהם לא לבד, ואפליקציה דומה פותחה בידי סטודנטים סיניים.
אתר הביביסי מספר איך כמעט גרמה סוגיית הדפיקה על האבטיחים למשבר דיפלומטי. בחנות במילאנו הוצבה באגף האבטיחים מודעה מאירת עיניים: "אל תדפוק על האבטיחים, הם לא יענו לך". אזרחים סיניים שהגיעו למקום ראו בכך עלבון לתרבות הסינית, שבה דפיקה על אבטיחים כדי לדעת אם הם טובים נחשבת אומנות סינית עתיקה. התמונה הופצה ברחבי סין והפכה להיט ברשתות החברתיות, והעלבון הלך והתעצם. הגולשים גם העירו הערות ובדיחות בנושא כגון השיחה הבא:
א: טוק טוק.
ב: מי שם?
א: אבטיח.
ב: אבטיח מי?
א: אבטיח. בבקשה, אל תדפוק על הדלת שלי שוב.
כותבת הבלוג מרגיעה את הסינים, ומספרת שדפיקה על אבטיחים היא אומנות רב לאומית ורב תרבותית. היא גם משדרת ספקנות ביחס ליעילות הדפיקה על האבטיח מביאה שלושה טיפים:
• בדוק את משקל האבטיח. ככל שהוא גדול יותר הוא טוב יותר.
• לחץ על האבטיח. אם הוא מוצק וחוסם את הלחיצה הוא טוב יותר.
• בדוק את העיגול הבהיר בתחתית האבטיח. הוא מבטיח איכות.
• ואם כל זה לא משכנע, דפוק על האבטיח.
גיורא שנר מתייחס לסדרת הפעלים הצבאיים מן הטור הקודם.
"מיסוך אינו רק הסוואה אלא גם מונח שרווח בחיל הקשר (היום תקשוב) למצב של היעדר קשר כתוצאה מ'מיסוך': המ"פ אינו יכול לשמוע את המג"ד כי הג'בל ממסך ביניהם".
זיווד. האח של 'מִתְקון'. אחרי שממתקנים את הנגמ"ש (מכשירי קשר ומקלעים) צריך לזווד אותו בכל הציוד הנלווה. אני מניח שיש קשר בין זיווד למזוודה".
ואם בפעלים חדשים עסקינן, שניים שלא מהתחום הצבאי:
לְרַבְקֵו. להשתמש בכרטיס רב קו של חבר, משמש בשפת נערינו החמודים: "שכחתי לקחת את הרַבְקַו שלי, אז נעמי רִבְקְוָוה אותי".
לדרדל. לשלוח בעיטה מרושלת, דרדלה, לעבר הרשת. יש דוגמאות לרוב מן היורו הנוכחי.
הניה ברקוביץ, לשעבר מנהלת השירות המטאורולוגי, כותבת: זה זמן רב אני מנסה לברר מה מקור המונח 'מזג-אוויר', שהוא התרגום של המילה weather. בחלק מהשפות המילה קשורה בפרקי זמן, אך לא ברור לי מאין הצירוף שלנו. תחילה סברתי שהמונח מתייחס לאופיו של האוויר, ונראה לי שהצירוף מאוד מוצלח, אך רציתי לבדוק האם זה כך. על כן, פניתי לאקדמיה ללשון העברית, וקבלתי את התשובה הבאה:
'תנאי האקלים נחשבו למיזוג (שילוב, ערבוב) של ארבעת היסודות: אש, מים, רוח ואדמה. הצירוף שימש כבר בראשית תקופת ההשכלה (בכתבי ברוך לינדא, מנדל לפין ואחרים) במשמעות המודרנית. ב"ראשית לימודים" של לינדא יש גם הצירוף מזג האדמה במשמעות אדמה בריאה שמרכיביה מאוזנים. ייתכן שהמשכילים עצמם יצרו את הצירוף מזג אוויר, ואם כך, הרי זה מונח מקורי'. האם יש לך מה להוסיף בנושא?".
ובכן, יש מה להוסיף. "מזג אוויר" אינו מונח מימי ההשכלה, אלא מלשון ימי הביניים ומן המחשבה היהודית דאז, שאכן הושפעה מאוד מהמחשבה האריסטוטלית, לצד עמיתתה התרבות הערבית. הציטוטים מתקופה זו אינם מעידים על מיזוג בין היסודות אלא אכן על אופיו של האוויר, כאשר השימוש במילה העברית 'מזג' מן המקרא, שפירושו תערובת משקאות, נדד לתחומים נוספים, ובלשון חכמים פירושו אופיו של דבר מה. בן יהודה מצביע במילונו על סמיכות המילים temperament במשמעות מזג ו-temperature במשמעות מזג אוויר.
מזג האוויר הוא אם כך אופיו של האוויר, ובמקרה הזה, ערבוב מאפיינים של האוויר כגון חום וקור, לחות ויובש. בתרגום הקאנון מאת אבן סינא, שנעשה במאה ה-13 נכתב: "והיותר ראוי במזגי האוויר שישתנה אל העיפוש הוא מזג האוויר החם והלח". וכן: "וכבר ידעת איך יודעו מזגי האווירים ממרחבי הארצות ומעפרם וממשכנות ההרים".
הופעות נוספות מצויות בספר "שער השמים" של גרשון ב"ר שלמה, הנחשב אבי הרלב"ג, גם הוא מן המאה ה-13: "הנולדים מעיפושי הלחויות במיני התולעים וקצת בעלי חיים שנבראים ממזג נתחדש באוויר". זה המקום להזכיר שגם המילה אקלים היא מילה יוונית שאומצה בערבית וממנה לעברית, גם היא בלשון ימי הביניים.
אזרחית מודאגת שואלת: מהיכן באה המילה מקלדת?
'מקלדת' עברה תהליך מרתק של מעברים בין שפות ורובדי שפה. ראשית דרכה במילה היוונית cleydos שפירושה מפתח. היא אומצה בארמית במילה אקלידא, שפירושה מפתח. בהשפעת מילה זו נוצר בלשון חכמים השורש קל"ד, והפועל הקליד, שפירושו: פתח. כאשר חיפשו המחדשים מילה עבור מנענעי הפסנתר בחרו במילה קליד, וזאת העקבות אקלידא הארמית, שמשמעותו הארמית-יוונית כאמור, מפתח. זאת בעקבות השם שניתן למנענעי הפסנתר באנגלית – key. השם מופיע במילון למוזיקה של האקדמיה ללשון משנת 1955. כאשר החלו להשתמש במחשבים לא נקלטה קליד במשמעות מקש הסימנים, אבל המילה העברית עבור keyboard נוצרה מן השורש קל"ד: מקלדת.
• מילון השד העדתי
• מירי רגב מבהילה בקטע מפגר
• האיפור המוש של ביבי
• איך מדיחים את הלכלוך מהכנסת?
• איך גל, טל, אור וחן כבשו את ישראל
• האוחצ'ית המשודרגת ונפלאות הטבור
• בין אמנות לנאמנות ובין כוסון לשרמוטה
• כל מה שמצחיק את היהודים
• הפוליטיקה של בעלי החיים
לא מבדילים בין מירי למירי? כנסו עכשיו לאתר הזירה הלשונית:www.ruvik.co.il
אקו"ם