סוטים ונוצרים: שימוש דמגוגי וחסר אחריות בשפה
נאום הסוטים של יגאל לוינשטיין לא רק מטיל צל כבד על הציונות הדתית, אלא גם עושה שימוש מאוד לא נכון בשפה. הזירה הלשונית מחזירה סטייה ליושנה, מגדירה אדם לפי מלבושו ועוקבת אחר האבולוציה של הסבאבה
נאום הסוטים של יגאל לוינשטיין חשף את הצד החשוך של הציונות הדתית, הצד אותו היא מבקשת להסתיר. לצד החשוך הזה הצטרף האישור ההלכתי לכאורה לפגוע בחפים מפשע במסגרת לחימה, והטענה שהרפורמים הם "נוצרים". אם שתי האמירות הראשונות מקוממות בהיבטים של רגישות לזולת ומוסר בסיסי, הטענה השלישית מקוממת לא רק מפני שהיא מדירה מיליוני יהודים מן העם היהודי, אלא מפני שיש בה שימוש דמגוגי וחסר אחריות בשפה.עוד כותרות ב-nrg:
• משה איבגי עובד על סרט חדש
• קולדפליי ומייקל ג'יי פוקס חוזרים לעתיד
• אלטון ג'ון הטריד מינית? הפרטים נחשפים
• הגלוריפיקציה של איימי: הגיע הזמן לשים לזה סוף
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"נוצרי" הוא אדם שמאמין בישו ובשילוש הקדוש. "יהודי", גם לשיטת המחמירים ביהדות הדתית, הוא מי שנולד לאם יהודייה, חילוני, רפורמי, מסורתי או אורתודוכסי. אם אדם שטחי, רשלן שפה ונעדר אמות מידה מוסריות, שלא לדבר על רגישות לזולת ולשיח הציבורי, נחשב "רב מוערך ומשפיע", ומגדל דורות של תלמידים, יש בכך להטיל צל כבד על המפעל של הציונות הדתית. לא לחינם נשמעים כלפי הדברים קולות גינוי מתוך הציבור הזה, אבל הדברים שאמר נובעים ממבנה העומק של האמונות והפסיקות של רבים בציבור הזה. לוינשטיין איננו "עשב שוטה".
בעוד "נוצרים" הוא שימוש חסר אחריות בשפה, "סוטים" נעוץ עמוק במקורות היהודיים. במקרא מופיע השורש שׂטה, המקביל לסט"ה, שש פעמים. הוראתו הבסיסית היא פנייה מן הדרך, אך בכל שש הפעמים מדובר בהקשר של ניאוף, ותמיד ביחס לנשים.
ארבע מן ההופעות הן בספר במדבר פרק ה'. העוסק באשה סוטה: "כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל". האשה הנחשבת בניאוף עוברת את "מבחן המים המאררים" הקרוי גם "מבחן הקנאות", ואם המבחן מעיד ששטתה, כלומר, נאפה, היא תיענש. בהופעות בספר משלי מדובר על פרוצה נוכרייה המפתה עובר אורח, והפסוק ממליץ: "אל ישט אל דרכיה לבך".
הדיון באשה הסוטה הוליד מסכת שלמה במשנה ובעקבותיה בתלמוד, מסכת סוטה. השורש נכתב עתה בס' כדרך לשון חכמים. בין היתר מתברר שעונשה של אשה סוטה אינו מוות אלא ניוול הגוף, התכערות וניוון המביאים למוות איטי. במסגרת המסכת מדובר על מקום שבו מתכנסות "סוטות", במקביל למקום אחר שבו מתכנסות "מצורעות". ההקבלה המטפורית והמעשית ברורה.
הפועל סטה מופיע גם בארמית-סורית: סְטָא, ובאתיופית: sataya במשמעות פנייה או הסרה מן הדרך. פרופ' חננאל מאק כותב כי המילים "סרו מהר מן הדרך" מתארות את התנהגותם של עובדי העגל (שמות ל"ב, ח; דברים ט', יב), והן מתורגמות הן באונקלוס, הן בתרגום המיוחס בטעות ליונתן: "סטו בפריע מן אורחא". כאן מדובר בסטייה בהקשר פולחני ולא מיני.
בעברית החדשה התגבר השימוש בפועל לסטות במשמעות הכללית הנייטרלית של חריגה מדרך כל שהיא: "אל תסטה לשוליים", "הרכב סטה ממסלולו". בתנועות הסוציאליסטיות של המאה הקודמת נהגו לדבר על "סטייה אידיאולוגית", או בהגייה סלבית סְטָיָה. במשמעות המוסרית-מינית הוא משמש בעיקר ביחס לגברים. 'סוטה' הוא קיצור של הביטוי 'סוטה מין'. בעיני החברה הסוטֶה מסוכן מן הגנב, ואולי אפילו מן הרוצח, שכן הוא עושה את מעשיו בתחום הטאבו החמור מכולם: המין. בבתי הכלא רוצחים עשויים לזכות בכבוד, פדופילים ואנסים הם בתחתית הסולם העברייני, וזאת בלתי קשר לעובדה הידועה שבבתי הכלא מתקיימת פעילות הומוסקסואלית.
הטענה, המופרכת לעצמה, שההומוסקסואליים הם אנשים חולים, מוליכה את הדיון מנקודת ראות דתית למחוזות החמלה והריפוי. הטענה שמדובר בסוטים מוליכה את הדיון לעולם הפשע, הנידוי והתיעוב.
באנגלית סוטֶה הוא pervert, מילה שהתגלגלה בלטינית ופירושה לחרוג מן הדרך לכיוון משחית או לא ראוי: pervertere, הרכב של per- במשמעות אפקט חולני או משחית, vertere במשמעות לחרוג, לפנות מן הדרך. המשמעות המינית של המילה pervert נהוגה החל מן המאה ה-19, וככל הנראה השפיעה גם על השימוש העברי ביחס לגברים.
"אל תמהרו לתפור חליפות", הודיע בנימין נתניהו לחבריו במפלגתו וליריביו באופוזיציה. "עצרו את החייטים". החייט היא מילה תלמודית שנגזרה מ'חוט'. המקצוע הוא עוד עדות לאפליה מגדרית בוטה בשפה. הגבר חייט – האשה תופרת. החייטים אמנם אינם שייכים לעשירון העליון, אך אין קשר בין מילת הסלנג תפרן במשמעות עני, שמקורה במילה הערבית טפראן. בהווי האנגלי של המאה ה-17 נקראו החייטים מלפפונים, כיוון שלא היה להם די כסף לקנות בשר, ומכאן הביטוי "עונת המלפפונים".
מקצוע נלווה לחייטות הוא גַזָּר, המתייחס לגזירת האריגים. המילה האנגלית tailor התגלגלה מהפועל הלטיני taliare שפירושו לגזור. מילה תלמודית נרדפת היא תַפָּר, שהתייחדה בעברית החדשה לתפירת נעליים.
נאום החליפות של נתניהו שופך אור על הקלישאה "הבגדים עושים את האדם". לחלקי בגד רבים משמעות סמלית, בדרך כלל בתחום חיי הציבור. ולהלן מילון הבגדים והאדם.
בלייזרים. כינוי שהוצמד לחבורה שהקיפה את שמעון פרס בשנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת. הכינוי נועד להציג אותם כחבורה עסקנית ומנותקת.
גופייה. שחקן כדורסל: "גופייה מספר תשע".
גלימה. כינוי לשופטים ולעורכי דין. באנגלית הם זכו לכינוי המקביל silk, על שם גלימת המשי הניתנת לאלה שהגיעו לתפקיד רם יותר בעריכת הדין, ומכונים גם יועצי המלכה (queen’s counsel). מכאן גם שם הסדרה הבריטית silk העוסקת בעורכי דין.
חולצה. שחקן כדורגל: חולצה מספר עשר.
חליפות. שם כללי לבעלי תפקידי שרד. כינוי מקביל באנגלית: suits.
חצאית. חיילת, בשפת הקשר ובסלנג הצבאי.
כובע. תפקיד או מעמד: "נתניהו הופיע בכנסת בכובע של שר התקשורת".
כפפות. שם נרדף להתנהגות ביחסי כוח. כפפות משי מייצגות התנהגות מתונה, מי שמוריד את הכפפות עובר למאבק ישיר וברוטלי יותר.
מכנסיים. שם נרדף לגבר, הנזכר דווקא ביחס לנשים, בשאלה הקלישאית "מי לובש את המכנסיים".
נעליים. תפקיד ומעמד. "להיכנס לנעליים של מישהו": להחליף אדם בתפקידו ולנסות לשחזר את מעמדו. כך גם 'נעליים גדולות'.
שמלה. תרומת התנ"ך למילון הבגדים והאדם בספר ישעיהו, וכאן דווקא בהקשר שלילי, המתאים לנאומו של נתניהו: "כִּי־יִתְפֹּשׂ אִישׁ בְּאָחִיו בֵּית אָבִיו: שִׂמְלָה לְכָה - קָצִין תִּֽהְיֶה־לָּנוּ! וְהַמַּכְשֵׁלָה הַזֹּאת תַּחַת יָדֶֽךָ".
ד"ר אברהם אריאל כותב: "רציתי להביא לידיעתך נקודה מסוימת בלשון עבר שטרם נגעת בה ולעניות דעתי ראוי שתיחקר. הנקודה היא כיצד מעברתים ומבטאים הישראלים מונחים ושמות לועזיים, המקבלים לגיטימציה בשיח המדובר – בתקשורת ובין אדם לחברו. אני מניח שהכוח המניע מאחורי השיבושים הללו ודומיהם הוא בורות וטפשות. להבנתי, הוותיק שבין אלו הוא ”פעם שלישית – גלידה” שמקורו הוא תרגום-בור של המשפט האנגלי Third time - I scream.
להלן רשימה חלקית – לא לפי סדר החשיבות – של מונחים מודרניים, כפי שהעלה המזלג תוך דקות אחדות של חשיבה.
Giga (מידת מחשבים): באנגלית מבטאים גיגה. בישראלית – ג׳יגה.
Applause (שם מכונית): באנגלית מבטאים אפלוֹז. בישראלית – אֶפֶּל-לוֹז.
Legacy (שם מכונית): באנגלית מבטאים לגאסי. בישראלית – לוגאסי.
Mitsubishi (שם מכונית): באנגלית מבטאים מיצובישי. בישראלית – מיציבושי.
Intercom (בדלת כניסה): באנגלית מבטאים אינטרקוֹם. בישראלית – אינטרקוּם.
Country club (מועדון חברתי-ספורטיבי): באנגלית מבטאים קאנטרי קלאב. בישראלית מקצרים – קאנטרי.
Duty-free shop (חנות פטורה ממכס): באנגלית מבטאים דיוטי-פרי שופ. בישראלית אומרים – דיוטי.
קורקינט: שיבוש המילה הצרפתית trotinette.
אני מתאר לי שישנם עוד רבים, מגוחכים אולי יותר".
הדוגמאות מעניינות, הגולשים מוזמנים לתרום דוגמאות נוספות. אני מודה שאיני שותף לזעם של אברהם, שינויים פונטים, סדירים או מזדמנים הם תהליך טבעי ולעיתים הכרחי במעבר בין דוברי שפה טבעית לשפה נרכשת, וכוח מניע בצמיחה של שפות חדשות.
השיבושים המוצגים גם אינם עשויים מעור אחד. קיצורים כמו 'דיוטי' ו'קאנטרי' לגיטימיים בהחלט, ומכונים בשפת הבלשנים אליפסה או הֶשְמֵט. השפה מלאה אליפסות, ודווקא האמריקנים חובבים השמטות לרוב. שיבושים נוסח קורקינט ותיקים מאוד בשפת הישראלים, כמו גם כידון האופניים בעקבות guidon הצרפתי. מאנגלית שיבשנו כבר מזמן את ג'ינג'י (ginger), גוזניק (goose-neck) ורבים אחרים. מערבית שיבשנו בין היתר את דאווין (קיצור של דאוואווין). כל אלה הפכו חלק משפת הדיבור ואין סיבה להילחם בהם. ובאשר ל"פעם שלישית גלידה", אנו לא המשבשים הראשונים, המשחק I scream – ice-cream שימש כבר באנגלית בסרטים ובפרסומות.
'סבאבה' משמשת כבר שנים כמילת השבח המובילה בשפת הדיבור הישראלית, וכמו במקרים קודמים גם כאן נשחקה. כשבן תשחורת אומר להוריו "סבאבה" כוונתו: "חפרת, שמעתי, שכחתי". כדי לחזק את סבאבה במשמעות השבח נולד פולקלור שלם של פיתוחים כגון סבאבי-באבי, סבאבוש, סבודי (סבאבה+חמודי) ועוד. הפיתוח סבאבה אגוזים מופיע בשירה של להקת הדורבנים: "סבאבה אגוזים/ ג'נאנה פיסטוקים/ קראחנות בוטנים/ תזמין ת'חברים".
השבוע התוודעתי לפיתוח שלא הכרתי המקובל בין ילדים, ככל הנראה בעקבות "רק בישראל" נוחה עדן: "סבאבה בנאי שחבל על הפנאי". אורנה, יש לך ממשיכים.
• על שרמוטות וחתולות רחוב
• מילון השד העדתי
• מירי רגב מבהילה בקטע מפגר
• האיפור המוש של ביבי
• איך מדיחים את הלכלוך מהכנסת?
• איך גל, טל, אור וחן כבשו את ישראל
• האוחצ'ית המשודרגת ונפלאות הטבור
• בין אמנות לנאמנות ובין כוסון לשרמוטה
• כל מה שמצחיק את היהודים
• הפוליטיקה של בעלי החיים
גם אתם סוטים מהמסלול? כנסו עכשיו לאתר הזירה הלשונית:www.ruvik.co.il
אקו"ם