המדריך להוצאת ספר במימון המונים: חלק ב'
על מה צריך להקפיד? מהן העלויות ומהו סדר הפעולות הנכון? כיצד כדאי לפנות לקהל ואיך להימנע משיווק מוגזם? סופרים ומשוררים מייעצים מניסיונם כיצד לנהל פרויקט מימון-המונים מוצלח. עמית גל, פרסומאי ותיק בעל ניסיון עשיר בתחום, מוסיף טיפים משלו
כתיבתו של ספר טוב מצריכה כישורי כתיבה וניסוח, שליטה ברזי השפה, דמיון עשיר ויכולת בניית דמויות ועלילות, יצירתיות ומקוריות, רגישות לניואנסים ויכולת הבעה של תפיסת עולם. הצעתו של הספר לתמיכת הקהל באחת מפלטפורמות מימון-ההמונים באופן מסקרן, מושך ואפקטיבי, דורשת סט אחר של יכולות וכישורים, בעלי אופי של שיווק, פרסום ויחסי ציבור, שבאופן טבעי, לא כל כותב אוחז בהם. על כן, כתיבתו של ספר נפלא אינה מבטיחה הצלחה בפרויקט מימון המונים, וזו תורה שיש ללמוד אותה.עוד כותרות ב-nrg:
• האם תום יורק מרדיוהד הוא השטן?
• שערורייה: מאות אברי מין בתכנית אחת
• וניה הימן וגל מוג'ה מועמדים לפרסי MTV
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
שישה סופרים, משוררים ומו"לים: מרסל מוסרי, אלמוג בהר, גילי בר-הלל, אילן שיינפלד, רוני גלבפיש ויובל אברמוביץ', נעתרו בשמחה לבקשתנו לשתף מניסיונם בפרויקט מימון-ההמונים שניהלו לשם הוצאת ספריהם, ולהעניק כמה עצות לכותבים המעוניינים לפתוח פרויקט מעין זה.
• המדריך להוצאת ספר במימון המונים: חלק א'
תכנון מקדים, מפורט ככל הניתן, הוא הבסיס לפרויקט מוצלח, כך עולה מדבריהם של רבים מן המרואיינים, הממליצים לכותבים לעשות את שיעורי הבית הדרושים, לבחון פרויקטים קיימים וללמוד מהם, ולהקדיש מחשבה רבה הן להיבט הכספי של הפרויקט והן להיבט של הקשר עם הקהל.
"כדאי לבוא מוכנים, לדעת מראש מהן העלויות של כל התשורות שרוצים להציע ולוודא שההשקעה הכספית שכרוכה בהכנתן לא עולה על ההכנסות הצפויות מהמימון. צריך לזכור להביא בחשבון את העמלה שמשולמת לפלטפורמה המארחת - בסביבות העשרה אחוז מהגיוס - אם הוא מצליח, ועלויות נלוות, כגון אריזה ומשלוחים", אומרת המו"לית והמתרגמת גילי בר-הלל.
"כדאי מאוד לתכנן את הקמפיין - לקרוא הרבה מאוד קמפיינים אחרים, לראות מה מטריד אנשים ולנסות לענות על כמה שיותר שאלות מראש - מתי הספר יתקבל? מה אורכו? מה תהיה רמת ההפקה שהתומכים יכולים לצפות לה?", מדגישה גם הסופרת רוני גלבפיש את חשיבותו של תכנון מדוקדק. "מרבית התומכים באמת מעוניינים בהצלחת הכותב והספר, והם יהיו סלחניים. מוטב לא לנצל זאת לרעה, ולספק להם את הספר ומוצרי התמיכה המשלימים באיכות ראויה".
"לדעתי, כדאי להימנע מקמפיין סגור, ולהעדיף מה שעשיתי אני – קמפיין פתוח, המבטיח קבלת כל סכום שייאסף במהלכו. גוף אמנותי מסוים, שאני מקורב אליו, קיים לא מזמן קמפיין סגור, לא הגיע לסכום היעד ולכן לא קיבל פרוטה ממה שהצליח לאסוף. מוטב לשלם עמלה גבוהה יותר לאתר ההתרמה, על קמפיין 'פתוח' או חלקי, מאשר לסגור את עצמך מראש בקמפיין שבו אתה מקבל את התמיכה רק אם אתה מגיע לסכום היעד", אומר הסופר והמשורר אילן שיינפלד, ומתייחס בדבריו לאחת ההחלטות הראשונות שעל הכותב לקבל בשעה שהוא מתכנן את הפרויקט. חלק מן הפלטפורמות הקיימות למימון המונים מאפשרות בחירה בין שני מסלולים – מסלול שבו ניתן לקבל את הסכום שגויס גם אם לא הגיע ליעד במלואו, ומסלול שבמסגרתו יקבל יוצר הפרויקט את הכספים שגויסו רק אם יגיעו לסכום היעד שנקב. לעומתן, קיימות גם פלטפורמות המאפשרות מסלול מן הסוג השני בלבד.
מפתה מאוד לפתוח פרויקט בשלב מוקדם יחסית, לעקוב אחר הכספים המגויסים, לקבל פידבק ותמיכה מהקהל ולראות את חלום הוצאת הספר קורם עור וגידים. יחד עם זאת, כך ממליצים המרואיינים, כדאי להתאפק, לפעול שלב-שלב על פי תכנית מסודרת, ולא להקדים את המאוחר.
"אני לא ממליצה לערוך מימון המונים לספר שכתיבתו לא הושלמה", אומרת גלבפיש. "מרגע שאנשים קנו את הספר, מתווסף מתח בלתי נמנע לתהליך העבודה. לכן, בעיניי, מוטב להשלים את הכתיבה עד תום, ולהקדיש את מלוא הזמן ותשומת הלב ליצירה. זמנם של ענייני מכירות, לקוחות ושיווק הוא כשהיצירה עומדת", היא מדגישה.
גם הסופרת מרסל מוסרי מתייחסת לסדר הפעולות הרצוי. בשעה שגלבפיש מדגישה כי כדאי שכתיבת הספר תושלם בטרם ייפתח פרויקט מימון המונים, מציינת מוסרי כי לא פחות חשוב מכך הוא לצבור ראשית קהל שיתמוך בפרויקט, יקדם אותו ברשתות החברתיות ויעביר אותו הלאה:
"נכון שנורא נגיש לפתוח פרויקט של מימון המונים, אבל יש המון אמנים ששוכחים שצריך קהל בשביל זה. גם אם תאסוף את האמא והסבא והסבתא והמוכר מהמכולת והמ"כית מהצבא, זה לא יספיק לך כדי להגיע לסכום. קודם כל צברו קהל, ורק אחר כך פתחו את הפרויקט - אין לחץ".
שאלת מיליון הדולר בנוגע למימון המונים היא כיצד ניתן לשמור על איזון בין השאיפה לקדם את הפרויקט ולהגיע ליעד, ובין הצורך להימנע מלהיתפס כמשווקים אגרסיביים מדי. ללא קידום הפרויקט ברשתות החברתיות ובקרב המעגלים הקרובים, הסיכוי שיצבור תאוצה נמוך. אך כיצד נמנעים מקידום אינטנסיבי מדי, שעלול ליצור התנגדות לפרויקט ולגרום לקהל היעד הפוטנציאלי להימנע מלתמוך בו?
מוסרי:"צריך לבקש מכמה שיותר אנשים לשתף, בעיקר הקרובים אליך, ולבקש מהם לבקש מחבריהם, כמו שרשרת. אם כל השיתופים יגיעו ממך, זה ייראה ממש לא טוב".
שיינפלד: "לא פונים בהודעות אישיות לאנשים ברשתות החברתיות, אלא במייל בלבד, ומפרסים פוסטים. וגם לא עושים טלפונים אישיים, זה נראה לי מעבר גבול בלתי ראוי".
"זו שאלת התסבוכת הפולנית. אני מודה שהיא מטרידה אותי כל הזמן" משיבה בר-הלל. "לי נדמה שאני טוחנת ומנדנדת לאנשים בלי קץ על פרויקט מימון המונים, ואז פתאום אני מגלה שמישהו עוד לא שמע עליו, ואומרים לי: 'למה את לא מספרת!'. אני לא יודעת מה המינון הנכון, ואיך מבטיחים מצד אחד לא להגזים ומצד שני לא להישכח ולהיעלם. לכן, קבעתי לעצמי מראש כמה כללים - קבעתי שבמהלך הפרויקט אפרסם אותו פעם ביום בכל פלטפורמה של מדיה חברתית, יותר מזה רק בימים מיוחדים - לדוגמה, ממש לקראת הסוף, ופחות מזה רק אם יש מועד כמו יום הזיכרון או איזה פיגוע או אסון שראוי לשתוק למענו".
גלבפיש: "העצה הכי טובה שקיבלתי הייתה לעקוב אחרי משווקים שלא מרגיזים אותי וללמוד מהם. ואכן, למדתי שם לא מעט. השיעור הטוב מכולם היה לנסות להביא תועלת בכל פעם שאני מפרסמת טקסט שיווקי, לשאול את עצמי שוב ושוב מה רוצים הקוראים לראות ומה מעניין אותם. 'בואו ותמכו בי' זה נחמד, אבל 'בואו תעזרו לי לבחור כריכה', זה כיף. נסו ליהנות ולגרום הנאה. תמיד הרגשתי מבוכה עצומה, בלתי ניתנת לתיאור, כשהייתי צריכה לכתוב על הקמפיין ולקדם אותו".
"רגע, מה רגע בשיווק אגרסיבי?", קובל הסופר יובל אברמוביץ' על עצם השאלה. "למה לחברת עלית מותר לשווק לנו שבעים שנים את 'שוקולד פרה'? 'קוקה קולה' כבר מאה שנים מגיחה מכל שלט פרסום, מסך טלוויזיה או קולנוע ומספרת לנו על טעם החיים, ו'מקדונלדס' מגרה אותנו בכל רגע נתון - למה לנו הסופרים אסור? מי קבע שפרסום של ספרות בצורה אגרסיבית הוא דבר נלוז ונמוך? מה ההבדל? זה מוצר צריכה וזה מוצר צריכה. פעם קיבלתי מייל זועם מסופרת ידועה, שכתבה לי שהעובדה שאני מגייס כספים ומפרסם את הספרים שלי בכל מיני פלטפורמות 'לא מקובלות' מוזילה את הספרים שלי. צר לי שאני לא נמנה על 'מועדון הפלצנות' שכותב את ספריו על הר האולימפוס. אני כותב לאנשים ורוצה להגיע אל האנשים ולגעת בהם, ושיווק זה חלק מהמשחק.
"יחד עם זאת", הוא מדגיש, "אני ממליץ להימנע מתחנונים וכעס על הקהל. לפעמים אני רואה אנשים שמגייסים כספים ומעלים סטאטוסים של אכזבה מהחברים והמשפחה שלהם. כל הגישה צריכה להיות חיובית ומוקירת תודה, ולא שלילית. לא מעט מחבריי הקרובים או בני משפחתי לא תמכו בספר כזה או אחר, וזה ממש בסדר גמור מצידי. צריך גם להימנע מהצקות. אפשר לכתוב בעמוד הפייסבוק כמה סטאטוסים שרוצים בנושא - אחרי הכל זה עמוד הפייסבוק שלכם, ומי שלא טוב, שימחק את עצמו מהעמוד שלכם. אבל, אל תסמסו ואל תשלחו מיילים אישיים או פניות אישיות בפייסבוק - זה מציב אנשים בפינה לא נעימה ומביכה. יש אנשים שמעדיפים לקנות את הספר בחנות או בזמנם החופשי".
לעומת פרק הזמן הדרוש לשם כתיבתו ועריכתו של ספר, משך חייו של הפרויקט, האורך בדרך כלל כחודשיים, עשוי להיראות כריצה למרחקים קצרים, תקופה קצרה החולפת כהרף עין. זהו אמנם פרק זמן קצר, אך גם לאורך חודשיים לא קל לחדש ולעניין, למשוך קהל נוסף לדף הפרויקט ולהציע לו תוכן וערך. המרואיינים ממליצים להתאזר באורך רוח ובאמתחת מלאה תכנים, שבמקום להציף בהם את עמוד הפרויקט בימיו הראשונים, יש לפזר בחכמה לכל אורכו.
"צריך להביא בחשבון שפרויקט כזה הוא עבודה לכל דבר, במשרה מלאה, ושמבחינת מעורבות רגשית, אין שום מנוחה עד סוף הפרויקט", אומרת בר-הלל. "לפני שמגיעים ליעד יש מתח, ואחרי שמגיעים ליעד רוצים להמשיך בתנופה ושוברים את הראש מה להוסיף או לשנות כדי להמשיך להישאר במוקד תשומת הלב. אין כזה דבר להגיע למנוחה ולנחלה כבר במהלך הפרויקט - כל רגע מרעננים את העמוד לראות אם נכנסו עוד תמיכות, ואם עוברות כמה שעות בלי חידוש, זה יכול להיות מדכדך מאוד, אפילו שמדובר בהפוגות טבעיות וצפויות ואפילו בלתי נמנעות".
"לרוב, תקופת גיוס כספים מתפרסת על פני חודשיים, ופעמים רבות, המגייס מוצא את עצמו אבוד אחרי שירה את כל תחמושת המילים שלו בשבועיים הראשונים. לכן, אני ממליץ לתכנן מראש את האסטרטגיה של הפרויקט - לחשוב איזה סרטונים מצלמים, מה התוכן שלהם, אילו תמונות וסטאטוסים מעלים ומתי. צריך לחדש ולעניין כל הזמן", מייעץ אברמוביץ'.
משלוח הספרים והתשורות הנלוות אליהם אל התומכים, כך מתברר, הוא סוגיה שלעיתים קרובות אינה זוכה לתשומת לב מספקת, והשלכותיה בלתי נעימות – תומכי הפרויקט, הממתינים בציפייה רבה לקבלת הספר שתמכו בו וכן לתשורות שהובטחו להם, עשויים להתאכזב, ובצדק, מעיכוב משמעותי בהגעת המשלוח.
גלבפיש: "חשוב ללמוד את עניין המשלוחים, להבין היטב את האפשרויות ולבנות אסטרטגיה מסודרת למשלוח. אם יש עיכובים במשלוח או בתהליך עצמו, חשוב לכתוב לתומכים, לשתף אותם. רובם יקבלו את העניין בהבנה. אם התנאים משתנים, דואר ישראל קורס, מחירי הדפוס עולים, האיור על הכריכה לא מספיק טוב – זו לא בעיה של התומכים, ואתם עדיין חייבים לעמוד בהבטחות שלכם. אם מישהו כועס, מתחרט, לא מרוצה, השיבו לו את כספו בלי ויכוחים והודו לו על התמיכה, משום שהתהליך מבוסס על רצון טוב. הבעיה הכי גדולה של קמפיינים למימון המונים היא אי עמידה בהבטחות. הפתרון הוא להבטיח רק מה שאתם יכולים לקיים".
בר-הלל: "המשלוחים הם כאב ראש רציני, כשיש תומכים בכל רחבי הארץ ודואר ישראל בקושי מתפקד. זאת אחת הסיבות שחשוב היה לי להשלים כמה שיותר הכנות לקראת שבוע הספר, כי בערך שליש מהתשורות יכולתי למסור אישית לתומכים שהגיעו לבקר בדוכן ההוצאה הזמני בכיכר רבין".
"כדאי לבדוק היטב מה תהיינה עלויות המימון והמשלוח של התמורות שאתה מציע, ולהתייחס אל העלויות האלה כחלק מתקציב הפרויקט", מייעץ שיינפלד. "במקרה שלי, לא לקחתי בחשבון שמשלוח כרכי שירה עבי-כרס יהיה יקר מאוד, וכעת אני חושש, שמא החלק הארי של הכסף שאספתי בקמפיין יוצא בכלל על דיוור, במקום על מטרתו המקורית של הקמפיין – הוצאתם לאור של שלושת כרכי השירה שלי", הוא מספר ומאיר היבט משמעותי בסוגיה – שקלול עלויות המשלוח בקביעת סכום היעד המבוקש ותמחור דרגות התמיכה השונות. "אתגבר על כך בזה שאשלח את התמורות לאט, בפיזור על פני חודשיים-שלושה, מכספי, ולא מכספי התרומה, או שאחלק את כרכי השירה בערב ההשקה שלהם, שיתקיים כשיראו אור, ואליו אזמין חינם את כל התורמים".
הובלת פרויקט מימון המונים מאלצת את היוצר, כאמור, לעסוק בהיבטים שנלווים להוצאת ספר ואינם עוסקים ביצירה ובכתיבה, כמו פרסום, שיווק וניהול הפרויקט במדיה החברתית, התעסקות בפן הכלכלי, הפקה של תוצרים נלווים כמו תמורות שונות, אריזת הספרים ושליחתם. על אף שהעיסוק בכל אלו עשוי להיות מייגע ולגזול מן הזמן שניתן היה להקדיש לכתיבה וליצירה, המרואיינים מייעצים לכותבים שלא להתייאש מהעיסוק בכל מה שבצד הכתיבה ולהביט על חצי הכוס המלאה – היכולת לרכוש מיומנויות חדשות.
"היבטים כמו בחירת המנקדת והעורכות, והעבודה הישירה עם המעצב, שלרוב מתווכת על ידי ההוצאה, ועם יוצר הסרט לקידום הספר, הם משמחים עד מאוד. אפילו המגע הישיר עם בית-הדפוס, המעניק את הממשות של הספר, הוא מרתק", אומר המשורר אלמוג בהר. "לעומת זאת, השקעת הזמן בכל הצדדים האחרים, של האריזה, המשלוח והבירוקרטיה הכלכלית, היא לעיתים מתסכלת. איני בטוח שאצליח לעשות זאת פעם נוספת בדרך זאת, על אף המגע הישיר עם הקהל, שהיה מעשיר מבחינתי, והיכולת לבחור שהספר יצא גם בגרסה דיגיטלית במקביל לגרסה המודפסת, שהייתה חשובה לי מאוד מבחינה עקרונית. אבל אני שמח שהצלחתי לצלוח את כל הקשיים בפעם הזאת".
"עוד לא התחלתי במשלוח התמורות. את אלה שכבר יכולתי להכין, הכנתי, והן מונחות בביתי עם ארגזי מעטפות מרופדות, מחכות שיהיה לי בוקר אחד פנוי כדי לטפל בזה. זה בהחלט מעיק. אבל הידיעה שיש לי כסף לפרויקט ממלאת אותי בכוחות נפש להמשיך ולטפל בהגהות הניקוד של הספרים, בעיצוב הכריכות שלהם וכו'", אומר שיינפלד.
"אני חושב שההתעסקות בכל זה היא קטנה מאוד ביחס לתגמול ולתקבול שמקבל היוצר. ובכלל, כפי שכתבתי ארוכות בספרי 'הרעיון', אני מאמין שכל אמן ויוצר חייב להיות גם סוג של איש עסקים, לקחת אחריות על היצירה שלו ולהיות בקיא בכל המרכיבים של מה שמאחורי הקלעים. הוצאתי שישה ספרים עד היום - שניים בהוצאה קטנה, אחד באחת ההוצאות הגדולות ושלושה בהוצאה פרטית שהקמתי. בסופו של דבר, בכל אחד מהמקרים, העבודה הייתה על כתפיי - מכתיבת הספר ועד שיווקו ברשתות החברתיות, ביקור בחנויות ספרים, הרצאות, חתימות ספרים וכו'", מספר אברמוביץ'. "זה מאוד נעים לאגו להוציא ספר בהוצאת ספרים גדולה ומכובדת, כזו שהוציאה לגדולי הסופרים את ספריהם, אבל בסופו של דבר אתה עוד מוצר על המדף, וההתעסקות בך היא רגעית, עד לספר הבא שהם מוציאים. דווקא כשאתה הבעלים של הספר שלך, אתה הרבה יותר מחויב ומעורב".
עמית גל, פרסומאי, מוביל קמפיינים למימון המונים, מייסד גוף הפרסום 'קולקטיב תוצרת' ומנהל מסלול הקופירייטינג במכללת ACC ע"ש תרצה גרנות, הוציא לאור ספר העוסק בתחום ומבוסס על ניסיונו. יש לו כמה עצות משלו שהוא שמח להשיא לכותבים המעוניינים להוציא לאור את ספרם באופן זה.
"ראשית, אני מציע ליצור חיבור לקהילה או לאג'נדה מסוימת. מימון המונים מתבסס על הפצה אורגנית, במיוחד אם אין בכוונתך להשקיע סכומי כסף משמעותיים ברכישת מדיה, כמו מודעות פייסבוק או גוגל או פרסום בעיתונות. לכן, אם הספר שלך עוסק בנושא שמעסיק קהילה כלשהי, מומלץ מאוד לציין ואף להדגיש זאת בקמפיין. לדוגמה, אם הסיפור מנסה להתמודד עם החיים ביישוב-ספר מבודד, בהחלט אפשר לדבר על המשמעות של ספר אשר נותן במה לקהילות המוחלשות בפריפריה. או, למשל, אם במרכז הסיפור ניצב זוג הורים חד-מיניים, בהחלט ניתן לראות בו שופר חשוב לקידום הא'גנדה הלהט"בית", מייעץ גל.
"שנית, כדאי להקדיש מחשבה ליצירת שיתופי פעולה. כמובן שתוכלו לצאת לדרך גם לגמרי לבדכם, ללא כל שותף, אבל אז כדאי להנמיך מאוד את רף הציפיות. אלא אם כן אתם אוחזים בפוזיציית ידוענים רבי-מעריצים, סביר שתוכלו לגייס בין מאה למאתיים תומכים, שזה אומר סכום של כעשרת אלפים עד עשרים אלף ש"ח. אם השאיפות שלכם עולות על המספרים הללו, מומלץ לחפש גופים או אנשים בעלי אינטרס משיק, אשר מביאים אתם קהילות גדולות".
"שימו לב", הוא מדגיש, "שלא מדובר בבעלי כסף, אלא בקהילות או ברשתות, למשל - הוצאה לאור שרוצה להגדיל את אחיזתה ברשת, או מגזין שקשור לאג'נדה של הספר. שימו לב – משתפי הפעולה שלכם לא אמורים למלא את הקופה, כי אם להפיץ את הבשורה, ועל כן, השאלה היא לא כמה כסף יש להם בחשבון הבנק, אלא כמה מנויים יש להם בניוזלטר, או בכמה קבוצות וואטסאפ הם פעילים. אם מצאתם לכם שותף מתאים, נסו להכניס אותו כמה שיותר עמוק לפרויקט, שזה אומר לתת לו חלק כמה שיותר גדול בהצלחה - לא מבחינה כספית, אלא מבחינה שיווקית ותדמיתית".
עוד מציע גל, להנמיך את סכום היעד. "תמיד מפתה להעמיד יעד גבוה, שיאפשר להדפיס כריכה קשה, לבחור מעצב עטיפה הכי יקר בשוק וגם לכסות את מכירות הספרים לכל המהדורה הראשונה", הוא אומר. "אבל קחו בחשבון שאחוז ההמרה במימון המונים, כלומר - מספר האנשים שאשכרה שמים כסף מתוך כל מי שנחשף לפרויקט, נע בין אחוז אחד לשלושה, והסכום הממוצע שתומך משקיע בפרויקט הוא בסביבות מאה ש"ח. ממוצע הגיוס ב'הדסטארט' ברבעון הראשון של השנה עמד על קצת יותר מארבעים אלף ש"ח, והוא אינו באמת מייצג, שכן היו השנה כמה פרויקטים משוגעים שהקפיצו את הממוצע. לכן, ההמלצה שלי היא להדק ולצמצם ולהציב את היעד הנמוך ביותר שיבטיח לכם את הוצאת הספר. במידה ועברתם את היעד, תוכלו להמשיך ולגייס ללא כל בעיה, ופרויקטים רבים הכפילו ואף שילשו את היעד שהציבו", הוא מוסיף, ומסכם את דבריו: "ניתן, ואף מומלץ, להיעזר בידע רב נוסף המצוי ברשת ובחנויות הספרים, על מנת ליהנות מהניסיון שנצבר עד כה ולעלות לאוויר מאורגנים ומוכנים ככל האפשר".
• המדריך להוצאת ספר במימון המונים: חלק א'
פרויקט דמויות מספרות של nrg תרבות:
• חלק א': הסופר גואל פינטו מראיין את הדמות ליאור בן-משה
• חלק ב': הסופרת שלי גרוס מראיינת את הדמות ליבי גרנות-בנאי
• חלק ג': הסופר ינון ניר מראיין את החייל האחרון
• חלק ד': הסופרת אורית גידלי מראיינת את הילדה נונה
• חלק ה': גלית דהן קרליבך מראיינת את אראל בכלא
• חלק ו': יובל אברמוביץ' מראיין את ליידי לייק
• חלק ז': הסופר רועי סלמן מראיין את זוהר ואורי
• חלק ח': גבריאל בן-שמחון מראיין את יונתן מרציאנו
• חלק ט': תמר ורטה-זהבי מראיינת את גנדי, מנדלה וקינג
• חלק י': הסופר רן דברת מראיין את גיבור "חזקים ברוסיה"
• חלק יא': הסופרת דנה אבירם מראיינת את הדמות טל אבידן
• חלק יב': יערה עמנואל מראיינת את הדמות מור פוריזיאן
• חלק יג': פנינה גרי מראיינת את עצמה
• חלק יד': רוני גלבפיש מראיינת את התאומות יערה ותמר
פרויקט הזירה הספרותית של nrg תרבות:
• הסופר האשכנזי מול הסופרת המזרחית
• הסופר המתנחל מול הסופר השמאלני
• ההומו הטריוויאלי מול הבלש האוחצ'ה
• הסופרת הפרועה מול הסופרת המיושבת
• מציאות יומיומית ועולמות אחרים
• הירושלמית מול התלאביבית
• יוכי ברנדס מול יהודית קציר
פרויקט סדנאות הכתיבה של nrg תרבות:
• חלק א': מה מתרחש בסדנאות הכתיבה?
• חלק ב': האם כל אחד יכול לכתוב?
• חלק ג': גם המנחים היו פעם תלמידים
אקו"ם