הזירה הלשונית: שפת האהבה ושפת העבריינים

ט"ו באב זה הזמן להזכיר עד כמה הזירה הלשונית גזורה על קוראיה, חולה עליהם, שרופה על התחת של האחים שלה. לציון האירוע אנשי צבאנו עלו על גליל צואה בדרך לא זרועה, מי שמבריז קישוא ממולא

גזור עליה צילום: שאטרסטוק

התיעוד המצמרר של המתרחש בתוך אנשי "לה פמיליה" שנחשף באולפן חדשות 10 חושף גם את השפה העבריינית. לצד מילות מפתח כמו 'אחושרמוטה' (הנחשבת כאן מילת שבח) ו'כפרה', בולטת מילה אחת חוזרת ונשנית: "אחי", המתאימה כנראה לאופי המשפחתי של "לה פמיליה", המשפחה המכסחת, אבל עולה שוב ושוב משיחות מוקלטות של עברייני צמרת.

"עושה לי 'הפטיש בחולצה?' אומר לו: 'לא אחי, הפטיש נשאר בראש שלו'.  אומר לי: 'יואו אחי אל תגיד את זה אחי'".

"מהקצה איזה חמש שש עם מקלות אחי. אנחנו רצים ככה עם הקצה אחי, עם מקלות אחי, ועם קלשונים אדומים".

"'מחזיק את הפטיש בחולצה...' 'אני לא שומע אחי'" (הסוכן הסמוי מבקש לחזור על המשפט).

"שם אחי, שם זה התמונה שלי שאני שם בו את הפטיש".

בקרוב: שמתי בו פטיש #2 צילום: שאטרסטוק

"אחי" כפנייה המתאימה לכל מטרה פרצה לחיינו בשנות התשעים אך שורשיה מוקדמים יותר, אי שם בשנות השמונים. 'אח' ומכאן 'אחי' משמשת שם נרדף לחבר כבר במקרא ועד היום.

"אחי" מתכתבת עם עם bro האמריקנית ויש לה שורשים בתרבות הערבית, שם היא מקובלת כפנייה לאדם לא מוכר:  אח'וי/אוח'תי. כשרוצים לשאול על איש או אישה לא מוכרים שואלים: 'מין אל אח?', 'מין אל אוחת?' (מי האח? מי האחות?). "אחי" כיכבה לפני 20 שנה במערכוני הקומדי סטור: "אחי שקול מילים, לא יקר, לא אהוב ולא נעליים". היא חדרה לפרסומות נוסח "קרבי זה הכי, אחי", ללמדך שהיא פורחת בשפה הצבאית. היא אף זכתה לפיתוחים נוסח  'אח שלי', 'אחותי', ובחסות "ארץ נהדרת" גם 'אח שלו', שהודבק לזקנו האדמוני של אבו טיר. לא מזמן צצה בדיאלוג הבא מ"המירוץ למיליון", ינואר 2015, וכאן לצד השילוש הקדוש "כפרה נשמה מאמי": היא צצה גם בדיאלוג הבא מ"המירוץ למיליון", ינואר 2015, וכאן לצד השילוש הקדוש "כפרה נשמה מאמי".

"תרימי כפרה, בריצת איילה".

"מאמי לאט, בירידה זה לאט, מאמי זה יפול".

"איפה הכובע שלך, אחי?".

"חיים שלי, את קולטת איזה פער יצרנו עכשיו?".

"יאללה, תותח, תותח אחי, חיה, איזה תותח אתה".

"לאט לאט פניות מאמה".

"למה את מסתובבת אחורה, נשמה שלי?".

אז מי אמר שהעבריינים לא מעורבים בחברה הישראלית 'הנורמטיבית'? מעורבים, אחי, אחושרמוטה מעורבים.

מעורבים, אחי. שלט התמיכה של לה פמיליה באלאור אזריה צילום: דני מרון

ארבעים שנה חלפו מאז יצא הספר "zoo ארץ zoo?", שכרך את הטור הסטירי בשם זה אותו כתבו ארבעה כותבים צעירים בעיתון 'העולם הזה' לאחר שנולד בעיתון הסטודנטים "פי האתון". הארבעה הם אפרים סידון, ב. מיכאל, קובי ניב וחנוך מרמרי. בין היתר יצרו חוברת זיכרון סטירית המתאימה לרוח אותם ימים, לזכרו של סחבק, שהוא ראשי התיבות של שמותיהם. לארבעה הצטרף באיוריו דודו גבע, אייקון בשמי האיור והסטירה, שהלך לעולמו לגמרי בטרם עת. עתה יצא הספר במהדורה חדשה בהוצאת כתר, הזדמנות מצוינת לחזור לימיה העליזים של הרביעייה, בימי האופוריה של ששת הימים, ותחושת הטרגדיה של מלחמת יום הכיפורים.

"זו ארץ זו" יצרו פרודיות רבות, וביניהן פרודיה מתמשכת על מאמרי המערכת של הרצל רוזנבלום, לשעבר עורך "ידיעות אחרונות", שכונה אצלם "מלכיאל זוארץ ז"ל". בין היתר לא התנזרו ממשחקי מילים. בטקסט סטירי על ההגדה של פסח מוצג הפתק הבא: "אחד אלוהינו, שני לוחות הברית, שלושה אבות, ארבע אמהות, קילו נאה, קילו יאה, גבינה קוטג', להגיד לעזיז שירשום".

ב"מילון אבן זוארץ" מביא דודו גבע פרשנויות לצירופי לשון מוכרים: בבא קמה היא גולדה מאיר הקמה מכיסאה, בצק אלים מאיים להטביע את האופה, ובהמה גסה היא בהמה מקרינה המשמיעה קללות גסות מאוד. שיר הלהקות הצבאיות "כיתה אלמונית" הפך אצל דודו גבע לכיתת בית ספר היושבת על מונית.

Zoo ארץ Zoo? עטיפת הספר

במסגרת משחקי הלשון מציעים הכותבים כמה שוברי שיניים:

"איך אומרים בהולנדית: אנשי צבאנו עלו על גליל צואה בדרך לא זרועה? חוחותינו דרכו על חתכת חרא בדרך חתחתים".

"איך אומרים בהולנדית: הרופא רפופורט ניתח צפרדע בדיפרסיה? דוחדוח דודו"ח דחה דו-חי מדוכדך".

ומיהו יורשו של "דנידין הרואה ואינו נראה"? – זלמנזל הנוזל ואינו מנוזל.

הזוארצים אוהבים משחקי שמות. מחבר ספרי ריגול הוא מיקי בר זוארץ, רוזנת ישראל היא פזית צפיר-עיזים, כותבת מכתבים למערכת היא שושנה בן חוחים, והזוכה בשם לעוף צעיר "מן הלול ישר על הצלחת" היא הגברת רגינה פולקע-עופשטטר. השם שנבחר: "עוף-צלוחעס", בעקבות ביטוי הסלנג היידישאי הנשכח אפצלוחעס.

לעיתים קרובות יש במשחקי המילים קריצה סטירית-פוליטית. ליום העצמאות מוגש התפריט הבא: רגל גרושה (זכר לגירוש ספרד), קישקע (זכר לפרעות קישקענעב), כותל חזיר מערבי, קבאב אלואד, וקישוא ממולא, אות וסימן לזקיפות קומתנו.

סימן לזקיפות קומתנו צילםו: אלכס רוזקובסקי

בעיתון 'הארץ' התפתח פולמוס בשאלת מקורו של הפועל "הבריז" וכן הביטויים "שם ברז" ואחרים. במילון הסלנג המקיף וכן באתר הבאתי את ההסבר לשימושים אלה: מקורו ביהודית המרוקאית, שם ברֶז לו פירושו ברח. אילון גלעד, החוקר גלגולי מילים בעברית ומביא בטורו בהארץ מידע חשוב ועשיר, טען שלשימושים אלה יש תיעוד רק החל משנות השמונים, ולכן אין לקשור אותו ליהודי צפון אפריקה שעלו לישראל בשנות החמישים. כהשערה הביא אפשרות שהביטוי נולד בבית הכלא מאירועים הקשורים בברז של ממש. בתגובה מרחיבה טענתי שהיעדר תיעוד אינו מעיד שהביטוי לא היה קיים, בוודאי במה שקשור לביטויים שמקורם ביהדות מרוקו, שבשנים הראשונות לעלייתם לא היו מעורים בחברה הישראלי. גם כפרה, פרחה ושלא לומר חנון וחנאנה נחשפו לציבור מאוחר, ואין חולק שמקורם מרוקאי.

בעקבות הדיון בהארץ כתב לי אברהם היימן: "בקשר למחלוקת באשר למילה 'הבריז', אני יכול לתרום ולהוסיף שבשנות לימודי בתיכון, בסוף שנות השישים תחילת שנות השביעים ולפחות בבת-ים נהגנו לומר 'להבריז' במובן של להשתמט מהלימודים ולברוח לבלות בים או במקום אחר במקום ללכת לבית הספר". גם תגובות רבות שנכתבו באתר הארץ מעידות על הופעת בצירוף כבר בשנות השישים ובוודאי בשנות השבעים. באחת מהן מסופר: "אני מכיר את הביטוי 'להבריז' כבר מתחילת שנות השבעים כביטוי שטבעו נהגי מוניות שהיו מסיעים צעירים שחזרו מבילוי מאוחר בלילה. היו מקרים שחבורה כזאת היתה מורה לנהג לעצור בקרבת היעד ואז בבת אחת פתחו את דלתות המונית, נמלטו בריצה והשאירו את נהג המונית ללא תשלום. נהגים שקרה להם מקרה כזה נהגו לומר: "עשו לי 'ברז'" או "הבריזו לי". השימוש במונח 'ברז' דימה את הזרימה הפתאומית של החבורה מתוך המונית כמו מים מתוך ברז. שם זה התחיל".

מגיב אחר מביא השערה משלו: "אני מכיר את המילה עוד משנות השישים, אז למדתי בתיכון המקצועי בסמ"ת.  להבריז במובן הטכנולוגי משמעותו ליצור הברזה באום באמצעות מברז. לדעתי, בוגרי בתי הספר המקצועיים וגם העתודאים מהטכניון בעת שירותם בצה"ל נתנו את המשמעות הסלנגית של המילה להבריז מתוך כך שהכירו אותה במסגרות לימודיות או מקצועיות, הם אימצו את השימוש הסיבובי והאלים של המברז במתכת לאותו קטע לא הוגן בחיי היום יום, בו מישהו מבריז לך או לחבריך".

הסיפורים חביבים, אבל אינם מציעים הסבר של ממש. מהיכרותי ומחקריי בתחום הסלנג ניתן לקבוע באופן קטגורי שכך לא נולדות מילות סלנג. מילת סלנג אינה נוצרת מאירוע מזדמן פרטי, מאסוציאציה מפותלת נוסח סיפור נהגי המוניות או מאגדה אורבנית על אינסטלטור שלא הגיע לתקן את הברז. מילת סלנג נולדת על בסיס של דימוי או אסוציאציה המשותפים למעגל רחב של אנשים, ועל כן מתאפשר גלגולה לקהלים רחבים יותר. מילת סלנג נולדת בתוך תשתית לשונית או תרבותית, ובדרך כלל נדרש לה זמן רב, לעיתים אפילו עשרות שנים, כדי לפרוץ ולהפוך לנחלת הכלל.

זה בוודאי המצב עם 'הבריז', פועל שיש לו הסבר פשוט ונקי: דמיון של הפועל המרוקאי ברֶז לובמשמעות בריחה ונטישה, למילה העברית בֶרֶז, הטמעת המשמעות המרוקאית במילה העברית הדומה, ומכאן גזירתו לפועל בבניין הפעיל. לוח הזמנים של חדירת המילה מתאים במדויק לחדירת יסודות מרוקניים לסלנג הישראלי. לגלגול כזה דוגמאות נוספות בסלנג העברי, כגון "פילים בקנה" שהתגלגל מהמילה הסלאבית פיל שפירושה אבק, אבל גם בו דבקו אגדות אורבניות ופרשנויות לרוב.

• דונלד טראמפ מדבר כמו ילד בן 10
• לשון מתנצלת: העזים נוהרות באוטובוסים לקלפי
• סוטים ונוצרים: שימוש דמגוגי וחסר אחריות בשפה
• על שרמוטות וחתולות רחוב
• מילון השד העדתי
• מירי רגב מבהילה בקטע מפגר
• האיפור המוש של ביבי
• איך מדיחים את הלכלוך מהכנסת?
• איך גל, טל, אור וחן כבשו את ישראל
• האוחצ'ית המשודרגת ונפלאות הטבור
• בין אמנות לנאמנות ובין כוסון לשרמוטה
• כל מה שמצחיק את היהודים
• הפוליטיקה של בעלי החיים

אחים שלנו, באתר הזירה הלשונית כבר ביקרתם?