ראשי » תרבות » ספרות

הפוטנציאל המפוספס של נועה ירון-דיין

ספרה השני של נועה ירון-דיין אמנם קולח, מעניין ומעלה סוגיות חשובות, אך הכתיבה עצמה בלתי מלוטשת ואופן בניית והצגת הדמויות נטול תחכום. זה לא היה כה מאכזב, אם לספר לא היה פוטנציאל רב כל כך // ביקורת

קריאתו של 'שירה גאולה', ספרה השני של נועה ירון-דיין, הותירה את כותבת שורות אלה אמביוולנטית. מחד, זהו ספר מעורר מחשבה, על מערכת היחסים שבין האדם והדת, דגמים משפחתיים שונים, אהבת אם או היעדרה, גיבוש זהות מחודשת, ובדידות איומה.

עוד כותרות ב-nrg:
• ממצאים מטרידים בנוגע למותו של פרינס
• הפילדמרשל של אורי גרוסמן ז"ל קם לתחייה
• פדיחה מקסיקנית: החדש של בריטני דלף בטעות
• גילי מוסינזון פוטר מעבודתו: "הייתי אידיוט"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

הסוגיות הצפות ועולות מבין דפי הספר צפויות להדהד בראשו של הקורא זמן רב לאחר שנקרא אחרון עמודיו. מאידך, הכתיבה עצמה אינה מרשימה. אמנם לא ניתן לומר על ספר כי הוא 'קולח מדי', אך במקרה זה, עצם העובדה שניתן לגמוע את היצירה מראשיתה ועד סופה מבלי להתפעל מן הכתיבה ולהתעכב על משפט כזה או אחר, על דימוי מעניין או על ניסוח שיש בו ברק, מאכזב.
משלב דיבורן של הדמויות אינו עקבי, ובמקרה של גיבורת הספר, המתעדת את מחשבותיה במחברת, גם משלב כתיבתה. בבניית הדמויות לא ניכרת שאיפה לחדש ולהציג מורכבות, והדמויות מתוארות באופן ישיר מדי על ידי הגיבורה במקום להניח לקורא לתהות על קנקנן ולפענח אותן בעצמו באופן הדרגתי מתוך פעולותיהן ודבריהן. על אף ש'שירה גאולה' אינו ספר ביכורים, וקדם לו 'מקימי', שזכה לפופולאריות רבה, יש בו מידה של בוסריות מבחינת הכתיבה, גם אם באותה נשימה הוא מעמיק למדי מבחינת תוכנו.

• בית המדרש של נועה ירון-דיין: טרנס ותורת ברסלב

ספר דוגמת 'שירה גאולה' מעלה שאלה – מהו ספר טוב? האם עיקר איכותו של ספר נשען על עלילה מעניינת, על בניית דמויות חד-פעמיות, אמינות ועוצמתיות, על דיאלוגים כתובים היטב או על שימוש מרשים בשפה? עד כמה נוכל להעלים עין מאלמנט אחד או יותר שאינם במיטבם אם יתר האלמנטים מוצלחים? יש שיאמרו כי ספר טוב אינו יכול להיכשל באף אחד מהאלמנטים וכי יכולת טוויית עלילה אינה פוטרת את המחבר ממחויבות לכתיבה משובחת. ומנגד, יש שיסברו כי כאשר הספר קולח, מעניין ומעורר מחשבה, ניתן להיות סלחנים כלפי היעדר שימוש מרהיב בשפה או חוסר תחכום בבניית הדמויות ואופן הצגתן.

הפער בין התוכן ובין הסגנון ב'שירה גאולה' מורגש לכל אורך הספר, ואת הקריאה מלווה תחושת החמצה, משום שהפספוס גדול - זהו ספר רב פוטנציאל, וניכר שירון-דיין יכולה הייתה להפיק מתוכה יצירה מלוטשת יותר, שרמת הכתיבה שלה אינה נופלת מרמת התוכן. סיפורה של שירה גאולה מרתק בפני עצמו, והוא במידה רבה סיפורו של כל מי שמנסה לפלס לו דרך בנתיב אחר מזה שהחברה אליו הוא משתייך סללה עבורו. הבחירה האמיצה לצאת למסע של גילוי עצמי ולגבש זהות מחודשת גובה מחיר כבד – תחושת תלישות, נתק ובדידות.
שירה גאולה, נערה שאמה בעלת התשובה נישאה בשנית לגבר חרדי, לא מוצאת עוד את מקומה בחיק משפחתה, אינה עונה על ציפיותיה של האם ועוברת תהליך התרחקות מהדת, תוך שהיא מנסה לשרוד בעולם שחציו מוכר לה וחציו זר. למסע ההישרדות שהיא עוברת יש כמה וכמה היבטים – חברתי, כלכלי ורגשי, והם כרוכים זה בזה. להשתייכות לקהילה יש חשיבות עצומה מבחינת יחס הסביבה, ונתק מהמשפחה ומהחברה נתפס כחולשה. מפגשיה של שירה גאולה עם שלל דמויות מעמתים אותה עם השאלה מהי משפחה – זו הביולוגית בלבד, או שמא ניתן לכנות כך גם קהילה המחבקת את הזר והחדש לתוכה?

בשורה התחתונה, מידת ההנאה של הקורא מן הספר תלויה בציפיותיו ממנו – אם חשקה נפשו בקריאת ספר קולח ומעניין, הוא ימצא ב'שירה גאולה' את מבוקשו. לעומת זאת, אם יצפה ליצירה ספרותית של ממש, הוא עשוי להתאכזב.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg