ארדואניזציה: מילון הדמוקרטיה הישראלית
הדת יושבת בצלחת וזכויות האזרח הן מטרד, המשילות היא חלום והתקשורת כלב מאולף, שר החוץ איננו ושבת היא יום מלחמה. הזירה הלשונית מתכבדת להציג: האמת הטוטליטרית של הדמוקרטיה הישראלית. וגם: מי המציא את ארבע העונות?
לפני עשרות שנים כתב הסוציולוג יעקב טלמון את ספרו "דמוקרטיה ליברלית ודמוקרטיה טוטליטרית". במדינת ישראל, טען, נוצר דגם ייחודי של דמוקרטיה – משטר דמוקרטי למראית עין, וטוטליטרי בפועל. טלמון התייחס למדינת ישראל של מפא"י ההיסטורית, ולדרך בה ניהלו בן גוריון וחבריו את המדינה.עוד כותרות:
• מחווה בין כוכבית לפרדי מרקורי
• האזינו: שני שירים חדשים לעדן בן זקן
• הגיע הזמן להודות בזה: כולנו קצת גזענים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אנשים רבים נהרו מאז לקלפי, ים של פתקים שפע אל הקלפיות, אבל דומה שמשנתו של יעקב טלמון ממשיכה להיות רלוונטית. ישראל היא דמוקרטיה בכל מובן פורמלי, אבל בפועל היא סוג משטר ייחודי שספק אם יש לו דוגמה מקבילה. יש שקוראים לתהליך שעוברת מדינת ישראל, בהגזמה יש לומר אך לא באופן מופרך, ארדואניזציה.
"הזירה הלשונית" עוזבת לשעה את הנמל הבטוח של דיון לשוני, ומנסה ליצור מילון פוליטי עכשווי, המתייחס למה שהוא לכאורה נר לרגלינו: הדגם המערבי של הדמוקרטיה, אף כי הוא אינו עשוי מעור אחד. האחריות על כותב המדור, ומי שחפץ יכול לרגום אותו באבנים, אך עדיף להגיב בתחתית העמוד. תגובות נבחרות תתפרסמנה בשמחה בשבועות הבאים.
נתנאל פישר כותב: עם בוא הסתיו אני רוצה לשאול לגבי עונות האביב והסתיו. במקורות היהודיים לכאורה אין עונות כאלה כלל. אצלנו יש קיץ וחורף, כמו שכתוב בפרשת נוח, אך אין סתיו ואביב. לפי מה שזכור לי הביטוי אביב מופיע ביחס לחיטה ושעורה כלא בשלים, והמילה סתיו מופיעה כשם נרדף לחורף: "כי הנה הסתיו עבר הגשם חלף". החלוקה לשתי עונות גם מתאימה לאקלים הישראלי שיש בו למעשה רק שתי עונות. חשבתי על כן שאת החלוקה לארבע עונות הביאו עולים מחו"ל, שהיו רגילים למציאות של ארבע עונות. מה אתה אומר על כך?
הבחנותיו של נתנאל פישר מעניינות אך דורשות הרחבה. 'עונה' בהקשר הזה נמדדת בשלושה מדדים: אקלימי, חקלאי, ואורך היום והלילה. ארבע העונות המקראיות הן על פי שמן עונות חקלאיות. החורף הוא עונת איסוף הפרי, והוא מקביל לסתיו של היום. בערבית חַ'רַפַ פירושו לאסוף את הפרי מהשדה, והמילה ח'ריף פירושה סתיו. סתיו, לפי השפה האכדית, הוא העונה של השקיית הגשמים, ושמה קשור כנראה לפועל שתה, הקיים גם בשפה זו. מכאן שסתיו הוא השם האקלימי ביותר והוא בעצם החורף שלנו, זמן הגשם. הסתיו והחורף ערכו כאן מעין הצרחה לשונית. אביב הוא הזמן שבו יוצאים הניצנים והצמחים הראשונים, בעקבות המילה אֵב, שפירושה צמח צעיר, ומכאן 'חודש האביב', כלומר, חודש צאת הניצנים. קיץ פירושו קטיף התאנים.
בהיבט האקלימי במקרא מדובר על שתי עונות בלבד, עונת החום ועונת הקור. בפרשת נוח נכתב: וקור וחום וקיץ וחורף". בפרק עד בתהילים נכתב: "אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם" (עד 17). אור נוסף על הסוגיה שופך פרשן המקרא מן המאה ה-19, רש"ר הירש, העוסק בפרשת נח: "עונות השנה והיממה לא נהגו כסדרן בימי המבול; משום כך ניתנה כאן הבטחה: לא יהיה עוד מבול שני, ולא יחול שינוי במהלך הרגיל של העונות. פירוש זה מניח, שעונות השנה התחלפו לפני המבול, כדרך שהן מתחלפות היום. אולם, המסורות המקובלות בידינו מתנגדות להנחה זו. לדעת ר' יצחק בבראשית רבה (לד, יג) היו זורעים לפני המבול רק אחת לארבעים שנה. היה אביב תמיד, והעונות היו שוות זו לזו. טיב הארץ, מעמדה ואקלימה היו שונים לפני המבול; והנחה זו מתאשרת גם על ידי תוצאות המחקר הגיאולוגי והפיסיקלי-גיאוגרפי".
האם כל אלה מעידים שלאביב ולסתיו לא היה מעמד של עונה עצמאית במקורות? לדעת פרופ' חננאל מאק זה אינו המצב. בלוח השנה יש דווקא לסתיו ולאביב מעמד מיוחד. בהם נקבעו ראשי השנה האלטרנטיביים (תשרי וניסן), ומתקיימים ימי חג ממושכים וחשובים. במשנה יש מחלוקת גדולה מתי נברא העולם בתשרי או בניסן. ניתן להניח שכאן להתקצרות והתארכות הימים היתה משמעות, באשר האביב והסתיו הם ימי השוויון בין היום והלילה.
• הסחבק האולטימטיבי וצ'פחן ידוע
• יום הכלב הבינלאומי וסודות הנאום של נתניהו
• שפת האהבה ושפת העבריינים
• דונלד טראמפ מדבר כמו ילד בן 10
• לשון מתנצלת: העזים נוהרות באוטובוסים לקלפי
• סוטים ונוצרים: שימוש דמגוגי וחסר אחריות בשפה
• על שרמוטות וחתולות רחוב
• מילון השד העדתי
• מירי רגב מבהילה בקטע מפגר
• האיפור המוש של ביבי
• איך מדיחים את הלכלוך מהכנסת?
• איך גל, טל, אור וחן כבשו את ישראל
• האוחצ'ית המשודרגת ונפלאות הטבור
• בין אמנות לנאמנות ובין כוסון לשרמוטה
• כל מה שמצחיק את היהודים
• הפוליטיקה של בעלי החיים
לוקחים חלק בתהליך המדיני? כנסו עכשיו לאתר הזירה הלשונית.
אקו"ם