תרבות

חוק הסופרים? הסופר הפך לדמות משנה

nrg תרבות מסכמת שנה: במקום לשמש כדמות המרכזית בתהליך הוצאת ומכירת ספרו, הפך הסופר לדמות שוליים. חוק הספרים וביטולו נעשו מעל לראשיהם של הסופרים, מבלי לאפשר להם להיות שותפים להחלטות הנוגעות למכירת ספריהם ולהשתתפות במבצעים

איילת קליין כהן | 2/10/2016 6:00
תגיות: חוק הסופרים,סטימצקי,צומת ספרים,משרד התרבות,תרבות תשעו
אחת ההתרחשויות המרכזיות בעולם הספרות הישראלי בשנה האחרונה ארעה דווקא מחוץ לדפי הספרים, והיא אינה פרי עטו של יוצר כזה או אחר, כי אם פרי החלטתו של משרד התרבות. מדובר, כמובן, בביטולו החלקי של חוק הספרים, חמישה חודשים בלבד טרם מועד סיום תוקפו המקורי, לצד הארכת תוקפם של כמה מסעיפיו עד לשנת 2018.

עוד כותרות:
• הניצחון המתוק של איה כורם
• מירי רגב: שרת יחסי הציבור לעצמה
• מטריד: האנשים שרוצים להיות כלבים
• מזרח תיכון חדש: משפטי המחץ של שמעון פרס
צילום: ראובן קסטרו
טוב או רע? תנו לסופר להחליט. מבצע 4 ספרים ב-99 צילום: ראובן קסטרו

חוק הספרים נכנס לתוקפו בפברואר 2014, במטרה לסייע בהתאוששות מצבו של ענף הספרות ובעיקר מצבן של ההוצאות, ולהבטיח כי מחירו של כל עותק לצרכן לא יהיה נמוך מסך כל ההוצאות הכספיות הכרוכות בהפקתו, ויניב רווחים הן לסופר, הן להוצאה והן לרשתות הספרים, באופן שישמר את הכדאיות של המשך הוצאת כותרים לאור. זאת, על רקע התהוותו של דואופול בתחום – שתי הרשתות הגדולות, 'סטימצקי' ו'צומת ספרים', חולשות על השוק, ותוצאה ישירה של התחרות ביניהן הייתה מכירת ספרים הרבה מתחת למחירם המלא, תוך פרק זמן קצר מיום צאתם לאור.

במסגרת החוק, נקבע אחוז תמלוגים קבוע המגיע לכיסו של מחבר הספר, מחירו המלא של הספר ירד, וחל איסור למכרו במבצעים ובהנחות (למעט בשבוע הספר, וגם אז, מוגבלת ההנחה לעשרים אחוז) במשך שנה וחצי מיום הדפסתה של המהדורה הראשונה. כמו כן, נקבעו מגבלות הנוגעות לאופן הצגתם של ספרים ברשתות ולהמלצות המוכרים.

התכנון המקורי היה לבחון את השלכותיו של יישום החוק בתום שלוש שנים, אך כאמור, הוחלט, לאחר הקמת ועדה ייעודית, לבטל את הסעיפים העוסקים בתמלוגים ובתקופת ההגנה על הספר, ולהאריך בשנתיים נוספות את אלו העוסקים בהמלצות המוכרים ובשטחי התצוגה ברשתות. ביטול הסעיפים עורר, כצפוי, סערה גדולה, מאחר והשלכותיו נוגעות לעתידן של הוצאות הספרים, לסיכוייהם של ספרי ביכורים וספריהם של כותבים פחות מוכרים לראות אור ולהימכר היטב, לחשיפה שכותבים יזכו לה, למידה בה יהיו כותרים נגישים וברי השגה עבור הצרכנים וליכולתו של סופר לראות רווח בעמלו, או, לכל הפחות, להחזיר את ההשקעה בספר, שלעיתים מגיעה מכיסו.

• על רקע הביטול: עלייה בספרי הביכורים
• סוף לחוק הסופרים: "יום אבל לספרות"
• להחזיר עטרה לקריאה: ספר הוא לא עגבנייה
צילום: SHUTTERSTOCK
הגיע הזמן להחזיר את הכוח לסופרים צילום: SHUTTERSTOCK
חוזה פרטני לכל סופר, במקום חוק גורף

קולות נשמעים לכאן ולכאן – יש הסבורים כי ביטול החוק הוא מהלך שגוי ומזהירים כי תוצאותיו יעידו על כך, בשעה שאחרים טוענים כי לא היה נכון לחוקק את החוק מלכתחילה. מבעד לטיעוניהם של שני הצדדים, עולה השאלה מדוע החקיקה בנושא הקשור במישרין בפרי עמלם של הסופרים וביצירתם נעשית מעל לראשיהם, מבלי שלכל סופר וסופר תהיה האפשרות להשמיע את קולו, לבטא את רצונו ולקחת חלק בקבלת ההחלטות הנוגעות למכירת ספרו. זאת, באופן פרטני, בחוזה שייחתם בין הסופר ובין ההוצאה, מבלי שיהיה כבול לחוק גורף, שלדעת חלק מן הסופרים מיטיב עמם ועם ספרם ולדעת אחרים אינו מגן עליהם וייתכן שאף פוגע בהם.

את הכוח יש להחזיר לידיהם של הסופרים. תנו לסופר לקבוע מהם התנאים שמקובלים עליו – האם הוא מוכן שספרו יימכר במבצע או במחירו המלא בלבד? מהו המחיר הנמוך ביותר שהוא מסכים שהספר יימכר בו (כל עוד לא יהיה נמוך מעלות הפקת עותק, וכן יניב רווח מסוים להוצאה)? לצד השיקול העסקי, קיימים גם שיקולים אידיאולוגיים ותפיסתיים – חלק מן הסופרים חשים שמכירת ספרם במחירי מבצע היא ביטוי לפיחות במעמדה של הספרות ולזלזול בדם, יזע ודמעות שהושקעו בכתיבת הספר והוצאתו לאור, בשעה שאחרים רואים לנגד עיניהם את הצורך בחשיפה רחבה ככל האפשר, ומעדיפים שהספר יוצע לציבור הצרכנים במחיר אטרקטיבי ויהיה נגיש לכמה שיותר קוראים, על מנת לזכות בהכרה.

שתי הגישות לגיטימיות, ולשתיהן צריך להיות מקום. על כן, אני סבורה כי ההחלטה צריכה להיות אישית, ולא גורפת, ולבוא לידי ביטוי באמצעות חוזה פרטני, ולא באמצעות חוק. מה שבכל זאת חשוב לעגן בחוק הוא שיעור המינימום לתמלוגים. האם הדבר יצריך גמישות באופן העבודה של ההוצאות מול פלטפורמות המכירה השונות? ודאי, אך יש להבחין בכך שבשל מצב השוק, כבר החלו להיווצר אלטרנטיבות לשילוש המסורתי סופר-הוצאה-רשתות, דוגמת פלטפורמות למימון-המונים המאפשרות מכירתם של עותקים רבים עוד בטרם ראה הספר אור, הוצאה עצמית וספרים דיגיטליים, והן קוראות תיגר על הדרך הקלאסית להוצאת ומכירת ספר.

שוק הספרים הוא במידה רבה שוק חלומות, ולא ניתן להתעלם מן ההיבט הרגשי של הוצאת ספר. עבור חלק מן הכותבים, הוצאת ספר היא אמצעי לקידום אישי, לביסוס מומחיות וליצירת אפשרויות הכנסה. אחרים רואים בהוצאת הספר את המטרה עצמה – הם שואפים לבטא את עצמם, להישמע ולקבל פידבק מהקוראים. כך או כך, מדובר בהגשמת חלום, שהדרך אליה אינה קלה או קצרה – תהליך כתיבתו והוצאתו לאור של ספר מלווה בלבטים רבים, בחודשים ושנים של כתיבה, בהתמודדות עם סירובים ודחיות מהוצאות, ומשמגיע ה'כן' המיוחל, גם בעבודה עם עורך, שעשויה אף היא להיות ממושכת. בל נשכח כי הסופר הינו הדמות הראשית בעלילה הסבוכה של הוצאת ספר, הוא הגיבור, ומצב שבו החלטות הנוגעות למכירת הספר ייעשו מבלי שתהיה לו אמירה בעניין, הוא מגוחך.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

המומלצים

פייסבוק