למסור את הנפש: למה באמת התכוון בנט?
למה התכוון טראמפ ב"שיחות חדר ההלבשה" ולמה התכוונו כותבי מסכת אבות על פי יורם טהרלב? הזירה הלשונית מתאמצת מאוד למסור את הנפש עם סיפור נוגע ללב על הקשר בין עברית לאלוהים
הביצה געשה בראשית השבוע סביב הופעתו של נפתלי בנט בפני אנשי יהודה ושומרון בה קרא "למסור את הנפש" עבור השארת יהודה ושומרון בידי ישראל. טענו שהוא משיחי, ורוצה להפוך את כולנו לשהידים. בנט צייץ ציוץ מהיר: "מסר את הנפש = התאמץ מאוד".עוד כותרות:
• פינק פלויד מתאחדת למען עזה
• הכל לטובה: נתן זהבי עצבני מתמיד
• אנשי השנה: גל גדות ישראלית בהוליווד
• "חזיר שונא נשים": הסלבס מגיבים לטראמפ
אז מי צדק? הביטוי "מסר את הנפש" מקורו בלשון חז"ל בכמה הופעות העוסקות בגורלו של משה רבנו. במכילתא דרבי ישמאעל נכתב: "תורת משה עבדי (מתוך ספר מלאכי), לפי שנתן נפשו עליה נקראת על שמו. והיכן מצינו? במשה שמסר נפשו על התורה". האם משה הקריב את חייו למען התורה? לא בהכרח, אבל הוא בהחלט לא רק "התאמץ מאוד", אלא הקדיש את כל חייו לתורה. במדרש העוסק בסוגיה נכתב על משה "שמסר נפשו למיתה בשביל ישראל", כלומר, נקבר מול הארץ המובטחת. הפרשן מהמאה ה-19 רש"ר הירש כותב: "'חרף נפשו למות' (שופטים ה, יח): מסר את נפשו למות".
בעברית החדשה "מסר את נפשו" נקשר שוב ושוב להקרבת חיים. בדיון הלכתי על יאנוש קורצ'ק נכתב כי "יתכן שהיה מותר לרופא למסור נפשו לשריפה כדי לפרסם בעולם כולו, שעדיין לא פסו אמונים מבני אדם". מנחם בגין כותב לאלמנתו של חייל שנפל: "אישך הטוב מסר את נפשו על מטרה שאין צודקת ואצילה ממנה: להבטיח חיים ושלום לאיש, אישה וילד בישראל". על עוזי משולם נכתב כי הוא "מסר את נפשו לתקן עוול גניבת ומכירת אלפי ילדי ישראל מקהילת תימן".
בנט המאמין דיבר אל קהל שהבין את משמעות הדברים: יהודה ושומרון היא הדבר החשוב ביותר, וצריך להקריב עבורה כל מה שניתן. בנט הפוליטיקאי ניסה למזער נזקים באמצעות הטוויטר. אילו היה אומר שנדרשת עבור יהודה ושומרון "מסירות נפש" לא היתה קמה צעקה. המונח הזה, שמקורו בספרות ימי הביניים אכן קרוב יותר למשמעות "מאמץ רב". אחיות בתי החולים עובדות "במסירות נפש", אבל אינן מקריבות כל מה שיש להן. מ"מסירות הנפש" נגזרה, באמצעות השמטה, המילה הנפוצה "מסירות", ופעלים שונים: פלוני מסור, ופלונית בשיחות חדר ההלבשה של טראמפ "מתמסרת בקלות".
וא-פרופו חדר הלבשה, דונלד טראמפ הצליח להעליב את ספורטאי כל העולם כשאמר שהטקסט הסקסיסטי שלו הוא "שיחת חדר הלבשה", באנגלית: locker room talk. הביטוי זוכה להגדרה במילון האורבני האמריקני: "החלפת הערות גסות, וולגריות, תוקפניות ובדרך כלל מיניות בין גברים, בדרך כלל בחדר ארונות ההלבשה (לוקֶרים) בקולג'ים. השיחה היא לפי ההגדרה למטרות צחוק, ולא נועדה שייקחו אותה ברצינות". הדוגמה שמביא המילון: "ג'ני שמעה אותי במקרה קורא לה cum dumpster כשיצאתי עם החברה אתמול בערב. אמרתי לה שזה רק שיחת חדרי הלבשה, והיא שכחה מכל העניין". cum dumpster פירושו המילולי כלי לקליטת פליטת זרע.
בנו של טראמפ כינה באחד מציוציו את הפליטים הסוריים המבקשים מקלט בארצות הברית poisoned skittles sweets – סוכריות סקיטלס מורעלות. סקיטלס הוא מותג סוכריות, והשימוש במילה מצביע על נפתולי התקינות הפוליטית. היומון the times מספר כי בשם התקינות הפוליטית זכו בני מיעוטים שונים לכינויים ניטרליים, חלקם מעולם המחשבים, אך בהקשרים גזעניים. השחורים קרוים google, היהודים skypes, המקסיקנים yahoo, ועכשיו, כאמור, הפליטים הסורים, skittles.
השימוש במונחים המכובסים נפוץ מאוד בתגובות התמיכה בדונלד טראמפ. אחד מהם כותב ברשת החברתית: "סקייפס (יהודים) הם תאבי בצע, גוגלס (כושים) הם גנבים ושודדים, היאהוס (מקסיקנים) חוצים את הגבול, הסקיטלס (פליטים סוריים) הם רעל. לא לא לא לא, אנחנו לא מוכנים לסבול את זה יותר, לעצור את זה מיד!"
יורם טהרלב, מאושיות הזמר הישראלי, שולח ידו בשנים האחרונות בפרשנות מקורית לתנ"ך ולמשנה. לאחרונה יצא קובץ רשימות שלו, "על ברכי אבות", המעניק כהגדרתו "פירוש מרענן לפרקי אבות". הספר הולך ממשנה למשנה, מעניק לה פירוש מטעמו של טהרלב, מוסיף אנקדוטות יהודיות ועולמיות ומקנח במדרשי מילים. הרעיון המאגד לתפיסתו של טהרלב את מסכת אבות היא הכנת היהודים לחיים בגולה, כאשר ברור כבר שהחיים בארץ ישראל ייפסקו.
לטעימות, כמה מדרשי מילים ואנקדוטות:
יהי ביתך פתוח לרווחה, ויהיו עניים בני ביתך. אזהרה שאם לא יהיה ביתך פתוח לעניים, יהיו בני ביתך עניים. ובלשון ימינו: אם לא יהיה ביתך פתוח לרווחה, סופו שיהיה פתוח לשירותי הרווחה.
אהוב את המלאכה, ושנא את הרבנות. רב אחד שנא את אשתו, אך כל שנה הביאו ילד חדש לעולם. אמרו לו: "הייתכן?" אמר להם: "אני מקיים את הנאמר בפרקי אבות: 'אהוב את המלאכה ושנא את הרבנית'".
טוב ארך אפיים מגיבור, ומושל ברוחו מלוכד עיר. ארך אפיים – יהודי. ומושל ברוחו – שולט בכל רוח שנכנסת לאפו, ואינו מתפתה לבשמים חולפים. אינו מרים את האף, ואינו עף על עצמו.
אל תעשם עטרה להתגדל בהם, ולא קרדום לחפור בהם. עטרה – סימן ההיכר של היהודי הנימול. להתגדל – שלא להתפאר בגודלה ולא לעשותה קרדום להתפרנס ממנה כמו שנוהגים הערלים.
אל תהי דן יחידי, שאין דן יחידי אלא אחד. שלושה מקורות יש לירדן: החצבני, הבניאס והדן. ואין הדן יחידי, גם אם הוא העשיר שבהם ומעניק לירדן את מרב מימיו, ואינו יכול לכפות את דעתו (על הבניאס והחצבני) אלא אם כן יסכימו אתו לאחר שירדו לסוף דעתו והוא לסוף דעתם. ומכאן המילה "ירדן", שירד הדן לסוף דעתם, והפכו לאחד.
אוצרת האומנות טלי תמיר מצאה בארכיון המשפחה קטע מיומן סבתה מלכה גולדשטיין. הוא נכתב ב-1919 בעיירה אושוויינצ'ים, הלא היא אושוויץ, ונוגע לקשר בין עברית ואלוהים.
"לא אהבה! לא אהבה! רק אמונה! כי בלי אמונה אינני יכולה גם לאהוב! אותה האהבה השלמה, באמונת תם, חסרה לי! ואף אחת מהן שהנן לי אינה כזו! את האמונה איבדתי ואינה! קשה! קשה לחיות בלי אמונה!
"הנני זוכרת והייתי עוד פעוטה ואמי חלתה! עיניה כאבו והרופא הגיד שאפשר להתעוור במחלה זו, שתכרח לסעת לקראקוב! אני שמעתי זאת במקרה אח"כ, כשהורי התיעצו! לבי התכוץ בי, ברחתי מן הבית, חפצתי להתפלל לאל שיעזור ובקשתי מקום! רצתי רצתי בשדות, פה היו ילדים ופה אנשים, ופה לא נקי. עד שמצאתי לי מקום בין שתי גבעות. איש לא היה שם, וקול איש לא הגיע לשם, רק שמים כחולים וצפצוף צפרים! שכבתי על הדשא והתחלתי לבקש! עברית לא ידעתי וגם יהודית מעט ולבי המלא צער שפכתי לפני ה' בפולנית! והנה נזכרתי פתאום שעבירה היא לדבר לה' בפולנית וצריכין לדבר עברית או לכל הפחות יהודית ואני לא ידעתי ולכן אמרתי לו בפולנית (בתרגום חופשי – ר.ר.): 'אלוהים אהוב שלי, אינני מבקשת להיות נתינה שלך, אין לי לשון קודש, אין לי יידיש. אני מתפללת אליך בפולנית, היה כה טוב ועזור לאשה יהודייה'.
"כמה קשה היה לי לקבץ גם את המילים האחדות האלה! ובלב קל, מלאת ביטחון שבתי הביתה! האם נסעה, שבה בתקוות טובות ואחר זמן לא גדול נרפאה לגמרי! למקום הזה, בלי שמץ חרטה רצתי אני הפעוטה להודות לאל בעד טובתו! מה האמנתי בו! מה הכיר טובה הייתי לו שגם את תפילת הפולנית שמע! כן! האמנתי! ואמונתי זו עזרה לי! אך אז הייתי ילדה!".
• על הקשר בין בול עץ לבול דואר
• ישתדרג שמו לעד: המשפטים של שנת תשע"ו
• גרבוזייה ונטרול: המילים של שנת תשע"ו
• משפטי המחץ של שמעון פרס
• סלנג אוסטרלי ושפת הידיים הישראלית
• מי אמר טיהור אתני?
• ארדואניזציה: מילון הדמוקרטיה הישראלית
• הסחבק האולטימטיבי וצ'פחן ידוע
• יום הכלב הבינלאומי וסודות הנאום של נתניהו
• שפת האהבה ושפת העבריינים
• דונלד טראמפ מדבר כמו ילד בן 10
• לשון מתנצלת: העזים נוהרות באוטובוסים לקלפי
• סוטים ונוצרים: שימוש דמגוגי וחסר אחריות בשפה
• על שרמוטות וחתולות רחוב
• מילון השד העדתי
• מירי רגב מבהילה בקטע מפגר
מסרתם את נפשכם? כנסו עכשיו לאתר הזירה הלשונית.
אקו"ם