הזירה: פקק תנועה בסינית, בוב דילן בעברית
איפה התחיל הפקק תנועה ואיך אומרים לשבת בפקק בערבית? מה הקשר בין תנועה לריבה ואיך אומרים אימייל ביידיש? הזירה הלשונית מבקבקת תחבורה, מוצאת פקק תקשורת עם רשות הדואר
העיתונות גדושה בצילומים ודיווחים על הפקקים בחג, במאות אלפי המכוניות המסתערות עלינו, ובעתיד הקרוב והעגום שבו פשוט לא נצליח לצאת מן החניה שלנו. מילת המפתח היא פקק, או בביטוי המלא 'פקק תנועה'.עוד כותרות:
• גל גדות: "ישראל היא הבית שלנו"
• למען קלינטון: ההצעה המגונה של מדונה
• מהטוב לגרוע ביותר: כל הסרטים של טום הנקס
• רון ארד מלווה את עידן יניב כל חייו
הפקקים החלו להיכנס לחיינו, ולשפה, יחד עם המדינה החדשה, והביטוי 'פקק תנועה' מופיע בעיתונות שנות החמישים. 'מעריב' מדווח על הלווית אתל ויוליוס רוזנברג ביוני 1953 בברוקלין, שבה על פי דיווחי המשטרה נגרם "פקק תנועה באורך 10 קילומטרים". בעיתון 'חרות' מסופר באותה שנה על פקק תנועה שנוצר ברחוב אלנבי עקב שביתת שבת של שני מצחצחי נעליים, שגורשו מן המדרכה על ידי בעלי אחת החנויות. החבר בן יחזקאל מחיפה מתלונן במכתב לעיתון 'דבר' על פקק תנועה שנוצר עקב שיירה של מכוניות סוכנות שהתייצבו לאירוע ברחוב השילוח. נראה שהצורה המקוצרת 'פקק' מאוחרת יותר.
איך התגלגלה המילה, דימוי מוצלח למצב של סתימת עורקי תנועה, לעברית? שני מקורות מתחרים על כך. האחד הוא צרפתי. שם קרוי הפקק embouteillage שפירושו המילולי "ביקבוק". שם דומה מצוי בספרדית: Embotellamiento, לצד השם הנפוץ יותר atasco שפירושו פשוט סתימה. ואולם, נראה שהמקור הישיר הוא דווקא מרוסית, שם קרוי הפקק באותה מילה ממש: פרובקה (пробка) שפירושה 'פקק' וגם עץ השעם שממנו מיוצרים הפקקים. יש גם ביטוי מורחב: doroghnaya probka, פקק דרך. גם בפולנית מופיע הפקק: korek.
באנגלית המילה המוכרת לפקק היא jam, ובהרחבה traffic jam. jam פירושה צפיפות, דוחק ודחיסה, וכן כפועל – לצופף ולדחוס. jam היא גם ריבה, אבל המשמעות הזו מאוחרת יותר וכנראה נגזרה מהמשמעות המקורית. באנגלית יש לתופעה מילים נוספת: congestion שפירושה צפיפות, tailback – מכוניות משתרכות או זנב מכוניות, accumulation – הצטברות, וכן snarl-up , pile-up – להיערם ועוד. המילה המקבילה הגרמנית היא Stau שמשמעותה קרובה למשמעות jam, וןכן המילה המורכבת Verkehrsstau. פקק חמור במיוחד קרוי באנגלית 'פקק של פגוש לפגוש', ובגרמנית פשוט: "כששום דבר לא זז".
בערבית קרוי פקק התנועה זַחְמֶת סַיָאיראת, דוחק מכוניות, אך כאן אירע גלגול מפתיע. בשפה המעורבבת של ערביי ישראל נכנסה המילה פקק לתמונה בהגייה ערבית, וכאשר ערבי רוצה לומר שהכביש פקוק הוא יאמר: בַּקַקַת אלְטַרִיק.
ביפנית נקבעה לפקק מילה מיוחדת: ג'וטאי, ובהרחבה: קוֹטסו גוטַאי, תעבורה בפקק. בסין התופעה קרויה דוּצֶ'ה במנדרינית, וסַאיצֶ'ה בקנטונזית, ומשמעות שתי המילים: חסימת מכוניות. על פי ד"ר מרטין צ'ונג sai שבמילב סאיצ'ה פירושו המקורי פקק של בקבוקים. חזרנו לנקודת המוצא, ולמדנו שוב שבענייני תחבורה אנחנו לא לבד.
אחד הסיפורים המהלכים בירושלים הוא שאוסישקין לחץ לקרוא לרחוב יהודה הלוי שבו גר על שמו. דותן גורן התחקה אחרי הסיפור בכתב העת המצוין עת-מול בהוצאת יד בן צבי, ומצא שלסיפור שני חלקים: נכון, ולא נכון.
שכונת רחביה בירושלים הוקמה בשנת 1925, אחרי שהאדמות נרכשו בידי קק"ל. היו בה 17 בתים, ודייריה הקימו ועדה לקביעת השמות בשכונה. השתתפו בוועדה אנשים מכובדים וביניהם ארתור רופין, הגאוגרף אברהם ברוור, ההיסטורין שמחה אסף ועוד. הם כתבו לאוסישקין, יו"ר קק"ל, והמליצו לא לקרוא לרחובות שמות על שם אנשים חיים, ולהעדיף את גדולי ישראל, בעיקר את חכמי ספרד. כך נקבעו שמות הרחובות המוכרים עד היום בירושלים, רמב"ן, שמואל הנגיד, בן גבירול, יהודה הלוי ואבן עזרא. הרחוב המוליך מהשכונה למחנה יהודה נקרא ב-1927 רחוב הקרן הקיימת לישראל. ב-1930 נרכשו אדמות נוספות, וחכמי ספרד נוספים זכו לכבוד, וביניהם אלחריזי, רמב"ם, סעדיה גאון ועוד. הוקמה ועדת שמות, ובמקביל עבר אוסישקין לגור ברחוב הקרן הקיימת שבו ניצבו גם משרדי המוסד.
כאן החלה הדרמה, אותה מתאר הסטיריקן י' קרניאל בעיתונו של איתמר בן אב"י דואר היום, באפריל 1933: "איש הברזל שלנו [אוסישקין] חושב לגמרי אחרת [מתנגד לקריאת הרחוב על שם הקרן הקיימת] ודורש בכל תוקף שהרחוב של קרה"ק ייקרא דווקא על שמו! המדינה – זה אני, הוא קורא נמרצות כאותו מלך צרפתי: קרן הקימת – א-נו-כי!".
ואכן, למרות הלגלוג והביקורת, כשמלאו לאוסישקין שבעים הוחלט לקרוא לרחוב הקרן הקיימת על שמו, והחל משחק כיסאות מוזיקליים. רחובות שינו את שמם, הקרן הקיימת זכתה לרשת את שמואל הנגיד שעבר מצידו להחליף את רשב"א ועוד ועוד. אתנחתא קומית לסיפור התרחשה ב-1941, כאשר תושבי שכונת שערי חסד ששכנה בלב רחוב אוסישקין חטפו חלק מהרחוב והדביקו משני צידי השכונה טבלאות 'רחוב שערי חסד'. רחוב יהודה הלוי נדד מרחביה לכניסה המערבית לעיר, אבל תלאותיו לא תמו. יהודה הלוי הובס בידי חיים ויצמן ונדד משם לחיבור שבין רחוב אגריפס לבנייני האומה. גם משם הדיר אותו זלמן שז"ר, הנשיא השלישי, והוא מצאו את מנוחתו ברובע היהודי.
הגעתי לדואר, סניף המלך ג'ורג' בתל אביב, לענייני שגרה. ניגשתי למכונת המכירה כדי לרכוש ממנה מעטפות מבוילות ארוכות. עמדת המעטפות הייתה ריקה, המצרך הזה מבוקש. ניגשתי לדלפק מסירת המכתבים והחבילות והתפתחה שיחה עם האיש מאחורי הדלפק.
- בוקר טוב.
- בוקר טוב. במה אפשר לעזור?
- אין מעטפות מבוילות ארוכות במכונה.
- טוב. אז מה השאלה?
ברגע זה נאלמתי דום. לאחר שהתאוששתי התנסחתי מחדש.
- אני זקוק למעטפות מבוילות. הן חסרות.
- את זה הבנתי – אומר האיש – אבל מה השאלה?
שקלתי מילים, הארכתי את הפתיל הקצר. איך אפשר לנסח משהו שגם יישמע כשאלה וגם יענה על מצוקתי? למשל "האם יש באפשרותך לשים מעטפות מבוילות במכונה?" אבל אז הוא היה עונה לי "כן", או "לא", וזהו. או אולי, "מי לעזאזל הציב אותך במקום שבו צריך לשרת לקוחות?".
לא זוכר מה עניתי. אבל אחרי כמה דקות שמעתי את הברנש מספר לאדם בדלפק בפליאה גדולה: "הוא אומר לי שחסרות מעטפות, אני אומר לו, מה השאלה?".
סיימתי את ענייני אחרי רבע שעה ציפייה בתור. עמדת המעטפות המבוילות, למותר לציין, נשארה ריקה.
מי אומר שיידיש לא מעודכנת? ממילון יידיש שעודכן לאחרונה מסתבר שנמצא למונח העדכני תשובה יהודית הולמת: 'דער בליצבריוו' (מכתב בזק). מערכת הדואר האלקטרוני היא 'די בליצפָּאסט' (דואר בזק), ופתרונות דומים נמצאו למשולח אימייל ולכתובת אימייל.
ועוד בענייני יידיש. משה שמואלי מתייחס לשאלה באתר על הגיית המילה נפאלם. בעניין זה הוא מביא את האגדה האורבנית הבאה, לפיה שם הפצצה "נפלם" מקורו מיידיש: "נעמען פאברענען לייבעדיקע מענטשן": לשרוף אנשים חיים. על זה נאמר, כותב שמואלי, יצירי נשרפים ואתם אומרים שירה. נפאלם, למי שתוהה, הוא הלחם של שני רכיבים חימיים שמהם מיוצרת הפצצה: palmitic+naphthenic.
אייל מתייחס לשאלה העוסקת במילה עמך, שביידיש קיבלה משמעות של "העם הפשוט" או "יהודי פשוט": "סבי ז"ל סיפר שבתקופת השואה יהודים שהיו נפגשים היו מזדהים אחד בפני השני במילה עמך (נהגית עמכו), שהיתה מעין סיסמה סודית.
ד"ר דפנה קירש כותבת: בהמשך לשאלה שנשאלה על ההבדל בין שמונצעס לפיצפקעס, שמעתי את ההסבר הבא מפי אחד המרצים: "אשתי (או חמותי) מחלקת את השטויות בבית לפי הגודל: גדול - שמאטע, בינוני - שמונצעס, קטן - פיצפקעס." האם יש בסיס להסבר זה, או שמדובר בסך הכול בבדיחה?
לא לגמרי בדיחה. חלוקה הגיונית בהחלט. שמונצעס ופיצ'יפקעס כאמור הם דברים חסרי ערך. שמאטעס הם סמרטוטים. לא דרושים, אבל קצת יותר גדולים.
בוב דילן זכה בפרס נובל לספרות. דורות שלמים גדלו עליו. גידי אחי שנפל במלחמת יום הכיפורים תרגם שירים אנטי מלחמתיים של דילן, שהופיעו בספרו אחרי מותו, "הה ברברה, איזו זנות המלחמה". וזו הגירסה של גידי רוזנטל ל”blowing in the wind” – אבדה עם הרוח.
“כמה דרכים על אדם לעבור/ כדי שיכונה בן אנוש/ וכמה תרחיק היונה בימים/ לפני שתנום בצל ברוש/ וכמה יירו תותחים עד אשר/ יותכו להיות את ומכוש/ רעי, התשובה אבדה עם הרוחות/ אבדה עם הרוח הנושב.
כמה שנים הר יכול לעמוד/ בטרם יהיה לחול ים/ וכמה יחיה בן אדם עד אשר/ יותרו אזיקיו לעולם/ וכמה יסב איש ראשו ויאמר:/ עיניי לא ראו את הדם/ רעי, התשובה אבדה עם הרוחות/ אבדה עם הרוח הנושב.
כמה עיניים צריך בן אדם/ לראות אור שמים כחולים/ וכמה אזניים דרושות שישמע/ קול אביונים ודלים/ וכמה מיתות נחוצות שיבין/ כי רבו מדי הנופלים/ רעי, התשובה אבדה עם הרוחות/ אבדה עם הרוח הנושב.
• למה התכוון בנט ב"למסור את הנפש"?
• על הקשר בין בול עץ לבול דואר
• ישתדרג שמו לעד: המשפטים של שנת תשע"ו
• גרבוזייה ונטרול: המילים של שנת תשע"ו
• משפטי המחץ של שמעון פרס
• סלנג אוסטרלי ושפת הידיים הישראלית
• מי אמר טיהור אתני?
• ארדואניזציה: מילון הדמוקרטיה הישראלית
• הסחבק האולטימטיבי וצ'פחן ידוע
• יום הכלב הבינלאומי וסודות הנאום של נתניהו
• שפת האהבה ושפת העבריינים
• דונלד טראמפ מדבר כמו ילד בן 10
• לשון מתנצלת: העזים נוהרות באוטובוסים לקלפי
• סוטים ונוצרים: שימוש דמגוגי וחסר אחריות בשפה
• על שרמוטות וחתולות רחוב
• מילון השד העדתי
• מירי רגב מבהילה בקטע מפגר
תקועים בפקק? כנסו עכשיו לאתר הזירה הלשונית.
אקו"ם