ראשי » תרבות » במה

"עלובי החיים": הכוכבים עומדים באתגר בכבוד

הליהוק הנוצץ של כוכבי "עלובי החיים" בתיאטרון הבימה לא רק מבטיח, אלא גם מקיים. הגרסה החדשה למחזמר הקלאסי מציגה משחק משובח, יכולות ווקאליות מרשימות והפקה סוחפת

דודו פישר. לפני סרוגים, לפני שטיסל, לפני בית ספר מעלה, לפני שולי רנד ויוסף סידר היה דודו פישר. הוכחה ניצחת ויחידה לדוסים צעירים חובבי תיאטרון וקולנוע, שיש מקום גם שלכמותם. דודו פישר לא היה רק סיפור הצלחה מפתיע, אלא כמעט מעשייה חסידית: השחקן הראשון בעולם שבחוזה שלו בברודווי ובלונדון הוכנס סעיף שבו מובהר שהכוכב מישראל לא עובד בשישי־שבת ושגם קיבל פטור מענידת צלב.

עוד כותרות:
• הפנים האמיתיות של ליידי גאגא
• גל גדות: "ישראל היא הבית שלנו"
• למען קלינטון: ההצעה המגונה של מדונה
• מהטוב לגרוע ביותר: כל הסרטים של טום הנקס
את כל הנסים והנפלאות האלו הוא חולל בתפקיד ז'אן ולז'אן במחזמר "עלובי החיים". מאז התרבו הכיפות בתעשייה כפטריות אחרי הגשם ופישר עשה לעצמו שם בקלטות ילדים. אבל "עלובי החיים" ממשיך לרוץ מעל במות העולם, ובימים אלו חוזר לסיבוב ישראלי נוסף, עם ליהוק חדש ורענן בתיאטרון "הבימה" בבימויו של משה קפטן ובניהול מוזיקלי של יוסי בן־נון.

• שנת מחזות הזמר: לא נפסיק לשיר, באנגלית

הצגת הבכורה נערכה בעשרת ימי תשובה בין ראש השנה ליום הכיפורים, זמן מתאים להצגה שעוסקת בשאלות כמו האם אדם יכול להיוולד מחדש, האם חטאינו ירדפו אחרינו כל החיים, ובכוחם של הקרבה ומעשים טובים. למרות שמדובר בהפקה חדשה, עדיין מדובר במחזמר בצורתו השמרנית, וכובד מסוים מעיק על התוצר הסופי, אבל היתרונות של ההצגה מצליחים לנצח ולרומם כבדות זו. בראש ובראשונה, הסיפור. אלן בובליל וקלוד־מישל שונברג הצליחו להעביר את העלילה הסבוכה בת עשרות השנים של ספרו של ויקטור הוגו בצורה נהירה וסוחפת והנושאים שבהם עוסק הסיפור - אהבה, קנאה, אובססיה, תקווה וגאולה - מצליחים עדיין לגעת.
שנית, הלחנים המוצלחים של שונברג הצליחו לנצח את ההגברה שהייתה רועשת מדי לטעמי, ולבסוף הליהוק הנהדר. מבט ראשון על רשימת המשתתפים העלה חשש שההפקה עשתה לעצמה חיים קלים בהתהדרות עם ידוענים שיקרצו לדור הצעיר וימשכו קהל, אבל המפגש עם אותם כוכבים על הבמה הוכיח שמדובר בחשש שווא והם עומדים באתגר בכבוד רב. דווקא העובדה שמדובר בזמרי רוק ופופ נתנה קונטרה לשירה בסגנון האופראי, שאינה רלוונטית לטעמי, של חלק מהמשתתפים בתפקידי המשנה, והזמרים כולם הוכיחו יכולת משחק משובחת.

אמיר דדון בתפקיד ז'אן ולז'אן מצליח לשאת על כתפיו את התפקיד של האסיר הנמלט שמתבגר לאורך ההצגה ולרגש את הקהל בנאמבר המפורסם "אלוהיי", מירי מסיקה הפעימה בשיר המפורסם ביותר במחזה "חלמתי חלום" (גם אם לא הכרתם את המחזמר, בוודאי נתקלתם בביצוע המפורסם של סוזן בויל), וגרמה לנו להרהר בשאלה התיאולוגית של "למה אלוהים לוקח דווקא את הטובים" כשדמותה הלכה לעולמה בתחילת המחזה ואנו הבנו שלא יהיו יותר שירים בביצועה. רוני דלומי מרגשת בתפקיד אפונין שמוכנה להקריב את עצמה למען האהבה, והראל סקעת בתפקיד מריוס גורם לנו להבין למה. אבי קושניר וחנה לסלאו מספקים הפוגה הקומית במחזמר ששזורים בו עוני, ניוול, עושק, מחלות ומיתות בטרם עת.
שימו לב שלרבים מהתפקידים במחזה יש ליהוק כפול - למשל, את תפקיד גברת תנרדייה מגלמת לסלאו לסירוגין עם מיקי קם, כך שאם יש שחקן החביב עליכם במיוחד, בררו במועד הזמנת הכרטיסים מי מופיע באיזה תאריך. קחו בחשבון שמדובר בכמעט שלוש שעות, אך הן חולפות ביעף ובהנאה רבה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg