ראשי » תרבות » במה

מיה דגן לכל מי שלא האמין בה: "מעולם לא פקפקתי בעצמי באמת"

המחזמר "מצחיקונת" על חייה של שחקנית המפלסת את דרכה בברודווי זרק את מיה דגן לתקופה שבה אמרו לה שהיא לא תהיה כוכבת בחיים. היום היא לא נותנת לשום דבר להרוס לה את המסיבה

 
הסיפור הכי מדובר בפרזנטציית המחזמר "מצחיקונת" שהתקיימה בתיאטרון הקאמרי היה סביב המפגש הראשון של מיה דגן, תלמידת משחק צעירה, עם הבמאי צדי צרפתי. "במפגש הראשון שלו איתי שהוא אמר לי 'העיניים שלך קרובות מדי, הרגליים עקומות, את מצטלמת לא טוב, בחיים לא תהיי כוכבת'", דגן לא חסכה בפרטים.

צרפתי התפתל ולבסוף הודה בחיוך נבוך: "זה נכון, אני לא האמנתי בה אז והסיפור הזה רודף אותי. כל פעם שאני רואה אותה אני לא מבין 'איך לא האמנת, כל כך נפלא, איך הדבר הזה הפך לכוכב'". "זה גם הסיפור של פאני", מבהירה דגן, "בחורה שלא נראית כמו הכוכבות של אז, אבל לא מוכנה להשתנות. הנה, עכשיו נסגר המעגל שלנו".
המחזמר "מצחיקונת" שיעלה הערב (חמישי), ינסה לעמוד בציפיות של הצלחות קודמות בתחום  – "שיער" ו"סיפור הפרברים" (גם היא בבימויו של צרפתי), כשהוא מגיע לנקודת הפתיחה שלו ממקום לא רע בכלל: השחקנית מיה דגן היא זאת שנבחרה לשחק בתפקיד הראשי (אותו גילמה בצעירותה ברברה סטרייסנד). במרכז הסיפור עומדת פאני ברייס, שחקנית יהודיה-אמריקאית צעירה, שמנסה לפלס את דרכה בברודווי של המאה הקודמת, חרף העובדה שהיא לא בדיוק נראית כמו "דוגמנית".

איפה מצאת את נקודות החיבור שלך עם המחזמר?

"בכל החיים שלי. קיבלתי הרבה 'לא' במהלך הקריירה - את לא יכולה, את לא מצחיקה. אנשים דיברו ואמרו, אבל כל הזמן שמעתי בתוך הראש את הקול שלי שאמר 'את כן יכולה, את תהיי מדהימה, תאמיני בעצמך', וזה מה שקרה בסוף. גם אם היו קולות שאולי אמרו שזה לא התחום בשבילי, מעולם לא פקפקתי בעצמי באמת".

אילו הכנות מיוחדות צריך לעשות כשמדובר במחזמר?

"וואי, חייבים לשמור על הקול. הלחץ הזה הוא הלחץ האמיתי היחיד שלי, כי אם פתאום מאבדים את הקול, מה אפשר לעשות? הרי הכל בלייב. אני מנסה לא לחשוב על זה בכלל... למה אנחנו מדברים על זה בעצם?".

בין השירים לנסיונות להגיע לקדמת הבמה, מתרחש גם סיפור אהבה של ברייס עם ניק ארנסטין, מהמר ניו-יורקי שמתאהב בה. את דמותו של ארנסטיין מגלם עמוס תמם שסיים רק לאחרונה ארבע שנים של הופעות עם המחזמר "קזבלן" וממיר כעת את יפו של אמצע המאה הקודמת בניו-יורק של אותה תקופה.

על הדרך מספק תמם טיפ קטן לצעירים שעושים את צעדיה הראשונים בעולם המשחק, כמו פאני: "העצה הכי טובה שלי היא לא להשתנות או לחשוב שאתה צריך להיות אדם אחר כדי להצליח, כי הדברים נמצאים בפנים. יש בעולם הזה משהו מטעה, אנחנו חושבים לפעמים שהמקצוע הזה הוא חיצוני, אבל אני חושב שהדרך להצליח בו היא להסתכל פנימה. בכל תפקיד אני מכיר את עצמי יותר טוב. גם פאני ברייס לא השתנתה, היא נשארה היא".

"המקצוע הזה, משחק, גרם לי לבכות פעמים רבות – לטוב ולרע", חולקת דגן. "כשקיבלתי את ההצגה ממש התרגשתי, בכיתי לא מעט בחזרות. אני נורא מתרגשת".

מה הטיפ שלך לאנשים שמנסים לפלס את דרכם בתחום המשחק?

"אני חושבת שאלא אם זה בדמך, אתה אוהב את זה אהבת נפש ולא יכול לראות את עצמך שלא על הבמה, אל תלך לשם. זה מקצוע תובעני מאוד, קשוח, אין יותר מדי סנטימנטים. אבל כשאתה אוהב את זה – לך על זה בכל הכוח".

את הכניסה שלך לתפקיד של פאני ליווה רעש תקשורתי בגלל ההפסקה שלקחת מתיאטרון בית לסין לטובת התפקיד הזה. זה העיב או שלא נתת לזה להרוס לך את המסיבה?

"קודם כל טוב מאוד שהיה רעש, זה מפרסם את ההצגה והעיקר שכותבים את השם שלך נכון. ולא, אני לא נותנת לזה להרוס את המסיבה".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg