הזירה הלשונית: איך הפכו הכבאים ללוחמי אש?
המילה 'כבאי' הלכה לבית הקברות של השפה, הזיכוי החבלני התגלגל למשפטו של אלאור אזריה וחסידות גור דופקת על השולחן כדי לקרוא לאישה. הזירה הלשונית שופכת זרע לבטלה בגטקעס, מתכללת תקנות לָמֶד טֵת עם שר המלחמות
השבוע החל בעבודתם הקדושה של הכבאים, ונמשך בהעברת המקל אל השמאים, בעוד החזאים מספרים על סופה מתקרבת. השמאים עלו לכותרות גם בפולמוס על מחירי הדירות. התייקרו או לא התייקרו? התייקרו. מאוד.הכבאי והשמאי חושפים מאבק לשוני עתיק יומין בתחום שלא רבים שמים אליו לב: משקלי השם. שהרי העברית היא שפת השורש והמשקל. יש כמה אלפי שורשים בעברית ועשרות משקלים. לא מעט משקלים מייצגים קבוצות תוכן או משמעות, כמו משקל המחלות המפורסם (צהבת, אדמת ושפעת), משקל המכשירים (מברג, מגהץ ומכלב) ועוד.
בתחום המקצועות מתקיימת מלחמה עתיקה בין כמה משקלים עיקריים. המשקל הראשון הוא משקל המקצועות הקלאסי, ובו מקצועות תנכיים כמו חָרָש (ברזל), אָמָּן ולהבדיל גַנָּב, מקצועות תלמודיים כמו נַגָּר, סַפָּר ונַפָּח, ומקצועות חדשים כמו חַיָיט, כַנָר וגַשָּש.
התלמוד הציע חלופה מאתגרת: תוספת –ַאי למילה כלשהי או לשורש מוכר. וכך נולדו לנו באותן ימים שלל מקצועות: בנאי, גבאי (אז: גובה מיסים) ובוסתנאי בלשון ימי הביניים. חלופה נוספת היתה תוספת נ': קבלן מן התלמוד, חדרן מימי הביניים, לולן ושחקן בני ימינו, ויש חלופה רביעית: צורת בינוני, מורה, סופר, מנצח ושוטר מן המקרא, מאפרת, מאמן ומלחין בעברית החדשה.
'כבאי' ניצח כבר בראשית ימי המדינה את הצורה בבינוני, 'מכבה האש'. 'שמאי' הוא שם מקצוע שנטבע בימי הביניים, בעקבות המילה שומה. שומה היא מילה ארמית תלמודית: שומא, שעברה בעת החדשה גיור באמצעות המרת א' בה', כמו משכנתה, פלוגתה ושאילתה. המשקל הזה מוביל היום במשקל המקצועות ודוחק את רגלי המשקל הקלאסי: עיתונאי וחשמלאי הוותיקים, דבוראי, מגדנאי ושוקולדאי החדשים-חדשים, חזאי כבר אמרנו?
ואולם, בשנים האחרונות הלך גם הכבאי לבית הקברות של השפה, ובמקומו נולד "לוחם האש". המונח החדש נקבע בעקבות אסון השריפה בכרמל משנת 2010, והוא נועד באופן מפורש להעלות את מעמדם של הכבאים, שנחשב נחות לעומת אנשי הצבא והמשטרה. המונח נולד בעקבות שינוי דומה באנגלית fireman (או firewoman) הפך firefighter, שהוא המונח המקובל היום.
מקצועות לא מעטים עברו שדרוג לשוני לשיפור מעמדם. הסַפָּרים הפכו למעצבי שיער, והשרברב או האינסטלטור לטכנאי צנרת. במקרה של הכבאים השינוי הלשוני נעשה במסגרת מהלך רשמי של שינוי שמות דרגות הכבאים, ולצידו חל גם שיפור בשכר. ושלא נדע עוד שריפות.
תוכנית התחקירים "המקור" בערוץ 10 הביאה השבוע כתבה יוצאת דופן באיכותה של ישראל רוזנר על המתרחש בחסידות גור, שעברה בעשורים האחרונים הקצנה דתית המזכירה מאפיינים של כתות חשוכות. הכתבה מביאה גם שורת מושגים מכבשונה של החסידות, שאינם מוכרים אפילו לחלק מאנשי הקבוצות החרדיות האחרות.
אויזן זוקן. סידור המכנס בתוך הגרב. לבחור ישיבה אסור לסדר אותו באופן מוקפד, כחלק מתקנות החומרה.
אמא. השם שבו יקרא בעל לאשתו לאחר הלידה הראשונה. השם הפרטי אסור.
ארבעה מעגלי קדושה. מעגלי הפרישות ושמירת הצניעות: בין גבר לעצמו (איסור אוננות), בין גבר לגבר, בין גבר לאשה, ובין הבעל לאשתו - מעגל ייחודי של חסידות גור.
אשת חסיד. מעמדה של האשה הנשואה. גם: בת חסיד. לאשה אין מעמד עצמאי של 'חסידה'.
בגדי פריצות. בגד נשי החורג מתקנות הלבוש, או כהגדרת מדריך הנשים "כל מה שמושך את העין", כולל כל בגד שאינו בצבע המקובל בגור – בז'.
בעיית נגיעה. צעיר שנוהג לגעת באיבר מינו, או נוגע בו בטעות.
גטקעס. בגד תחתון ארוך, הבנוי כך שהגבר יוכל לעשות את צרכיו בלי לנגוע באיבר מינו.
גערער. איש חסידות גור.
הדבר ההוא. יחסי מין. כהגדרת אחת הנשים: "עושים אותו כי צריך את הילדים, כמו שפותחים מקרר כאשר צריך להכין ארוחת ערב".
הֵיי. קריאה לאשה לפני הילד הראשון. גם 'פסס' או דפיקה על השולחן. רק לא בשם הפרטי.
היתר. במלעיל. הסכמה חריגה, שבדרך כלל לא תימצא: "אין שום היתר לעשות פעולות או להתלבש בצורה שזה מושך את העין".
הלוכה למוישה מסיני. מה שלא ניתן לפרשנות עצמאית, כלומר, כל דבר. "הכתף [בתקנות חבישת פאה] זה לא הלוכה למוישה מסיני".
הרֶבֶּה. האדמו"ר מגור, שליטה הכל-יכול של החסידות.
יידישקייט. התנהגות על פי הכללים המחמירים של החסידות, בעיקר בתחומי ההופעה וההתנהגות המינית. מחוץ לחסידות זהו מונח שפירושו יהדות עממית.
ליידגעייר. מודרני, כינוי גנאי חמור. בחור ישיבה או אברך המגלה סימני מרדנות. ליידע פירושו ריק, בטלן.
לשפוך זרע לבטלה. לאונן. איסור האיסורים, שהתגלגל גם למרשמיו של הפסיכיאטר אילן רבינוביץ' בהנחיותיו לצעירי החסידות.
מדריך היידישקייט. חסיד מבוגר האחראי על ההנחיות להתנהגות המינית של האברך הנשוי.
ציינע. עשר בלילה. שעת כיבוי האורות בישיבה.
קיפּקע. פטפוטי סרק של בחורי ישיבה: "אחד חולם, שניים לומדים ושלושה מדברים".
קרן להצלת הדורות. קרן פנימית של חסידות גור שנועדה לממן טיפול פסיכיאטרי לנערים או אברכים שנקלעו למצוקה מינית או דתית.
ריידֶנֶר. המפקח על התנההגות האברך הנשוי בתחום המיני. עוקב בפרטי פרטים אחרי האברך, עונה למצוקותיו ומשתמש בעוקבים כדי לאסוף עליו מידע.
שמירת הברית. תקנה מחמירה האוסרת על הגבר לגעת באיבר המין שלו.
שר המלחמות. צבי ביאלוסטוצקי, שליחו של ליצמן למשימות מיוחדות. גם 'גנרל המלחמות'.
תקונעס. תקנות. שם כללי למכלול התקנות המחמירות הקובעות את חייהם והתנהגותם של הגברים והנשים בחסידות, מלידה עד מוות.
תקנות לָמֶד טֵת. 'תקנות ליל טבילה', המפרטות את ההתנהגות המותרת לגבר בתחום המיני, ונועדו "להרחיק מחשבות אסורות".
אלכס שפי שואל: בפרשת אלאור אזריה נתקלתי כמה פעמים במשפטים האלה: "האירוע לא נגמר עד שהמחבל מזוכה ולא נשקפת ממנו יותר סכנה"; "תפסנו מרחק מהמחבל כי לא היה זיכוי חבלני"; "מפקדים לא דאגו לזכות את המחבל ולוודא שאין עליו מטען". שאלתי היא: מה פירוש המילה זיכוי כאן, ואיך היא התגלגלה מהתחום המשפטי לצבאי?
משמעות הביטוי פשוטה: 'זיכוי חבלני' הוא קביעה שהמחבל אינו מהווה עוד סכנה. נראה שמקור הביטוי אינו משפטי אלא מתחום האפסנאות: כפי שמזכים על ציוד, כלומר, אין עוד חוב או חשש שהחייל לא החזיר ציוד כלשהו, כך החבלן 'מזדכה' על חבילת הנפץ או כלי הנשק שכבר לא יוכל להפעיל.
אלכס שפי שואל עוד: בדיווחי התקשורת על גל השריפות בימים האחרונים משתמשים כתבים בפועל 'תכלל'. למשל: נדרש כאן גורם ארצי מתכלל; המשטרה מתכללת את הטיפול באירוע; תכלוּל הפעילות, העבודה, הנושא וכו' . למה הכוונה?
'תכלול' הוא פועל שמקורו צבאי, אך הוא משמש בתחום הארגון והניהול, והוא החלופה העברית לאינטגרציה. תכלול: מהלך של אינטגרציה בין גורמים שונים. לתכלל – ליצור אינטגרציה, או באנגלית – to integrate.
אקו"ם