אתרים מומלצים

הססגוניות המסנוורת של מרוקו בתיאטרון יפו

מתוך 2400 תמונות אותן צילמה במשך 12 ימים במרוקו, הורכבה תערוכה מיוחדת המציגה את העושר הצבעוני של המדינה האפריקאית. אחרי שהוצגו בהצלחה בחיפה, טבעון ושדה בוקר, הגיעו היצירות גם ליפו. הכירו את מכחול הנפש של תמר מגדל

תיאטרון יפו מארח בשבועות האחרונים תערוכה מיוחדת של הצלמת תמר מגדל תחת השם "מרוקו שלי". התערוכה באה בעקבות טיול של 12 ימים במרוקו. הארץ המרתקת הזו הותירה את קסמה על הצלמת וכך נולדה תערוכה ססגונית ומלאת חיים.

אחד הדברים הבולטים בתערוכה הוא הצבעוניות הרבה שלה, מקסמו של המדבר הצהוב דרך הסירות המסנוורות בגווני כחול מרהיבים ועד האדום החושני של הבדים. העין נמשכת אל ניגודי הצבעוניות, משוטטת בין השווקים השוקקים עמוסים מאכלים אקזוטיים, שטיחים, קרמיקה ותכשיטים.

סמטה בקסבת אודייה בראבאט תמר מגדל

לרגל התערוכה נפגשנו עם תמר מגדל לשיחה על חייה ועל הסיבה בגללה היא בחרה לעסוק באמנות הייחודית הזו.

"נולדתי בקבוץ גבעת ברנר. מילדותי המוקדמת נחשפתי לגירויים אמנותיים, בהשראת אבי ז"ל, שהיה אדם יצירתי, וחובב אמנות מושבע שצייר, פיסל, עיצב, ניגן וצילם מתוך כשרון טבעי", מספרת האמנית. "הבית שפע אמנות: ספרי אמנות, תקליטים ותמונות של ציירים מפורסמים היו חלק מנוף ילדותי. מגיל 3 רקדתי ומצאתי את הביטוי האמנותי שלי במחול חופשי ומודרני וחלמתי להיות רקדנית. את אהבתי לחקר והבנת גוף האדם, לתנועה ולמחול ניתבתי למקצועי כ'מורה לחינוך גופני' בוגרת סמינר הקיבוצים בתל אביב. בהמשך התמחיתי בשיטת 'מחשבת הגוף' כמורה וכמטפלת, בה אני עוסקת עד היום.

"את אהבתי הגדולה לטבע, לנופים, לפרחים, לעצים ולשדות ינקתי מנופי ילדותי בקיבוץ. הצילום ואהבת היופי האמנותי שבו, יחד עם המימד התיעודי קסמו לי מאז ומתמיד ואבא שתמיד צילם הנחיל לי את חיידק הצילום. במסגרת לימודיי באוניברסיטה למדתי גם צילום בבצלאל".

חזרה ממרוקו עם כ-2400 תמונות. תמר מגדל בתערוכה ''מרוקו שלי'' צילום: יח''צ

למרות משיכתה הרבה לתחום החליטה תמר ללכת לדרך חדשה ולהפסיק ללמוד צילום. על כך האי אומרת כי "הרגשתי שזה לא מתאים לי, הצילום שלי בא מהבטן, מהרגש, לא מתרגילים וטכניקות.

בשנת 1975 נישאה לאורי מגדל ועברה לחיפה. במשך שנים התמקדה בעיקר בצילומי המשפחה - שלוש בנות, שלושה חתנים, עשרה נכדים ושני נינים, אותם היא "מאוד אוהבת ומרבה לצלם". בשנת 2010 התקבלה כחברה ב'אגודת הציירים והפסלים בישראל – חיפה והצפון', ומאז היא משתתפת בתערוכות קבוצתיות ב'בית האמנים על שם שאגאל' בחיפה ובגלריות נוספות בעיר ומחוצה לה.

מה זה צילום מבחינתך?

"צילום הוא דרך הביטוי האמנותי שלי. המצלמה היא חלק בלתי נפרד ממני ואני קוראת לה החברה הכי טובה שלי ומכחול הנפש שלי.

נעליים בשוק מארקש תמר מגדל

"תערוכת היחיד הראשונה שלי שהוצגה ב'בית חנה חושי – נעמ"ת' בחיפה הייתה מוקדשת לנשים - בישראל, קובה, קוסטה ריקה, מרוקו ואוזבקיסטן, ארצות שמשכו אותי וטיילתי בהן בשנים האחרונות, אך מרוקו משכה וריתקה אותי במיוחד. אהבתי את הצבעוניות, הרב גוניות, הרב תרבותיות, הנופים, השווקים, הקישוטים, הארכיטקטורה ומעל לכל - האנשים. צילמתי וצילמתי וחזרתי ממרוקו עם כ-2400 תמונות. המשכתי לצפות בתמונות וחלמתי לחלוק את כל היופי הזה עם העולם סביבי. בעזרתה של האוצרת שולי פויר שינולד, בחרנו כ-55 תמונות שאותן הצגתי בתערוכת יחיד באודיטוריום של חיפה.

"זו תערוכת היחיד השנייה שלי ובשבילי היא הגשמת חלום!", מספרת מגדל. מאז התערוכה עשתה לה כנפיים והוצגה גם במרכז ההנצחה בטבעון ובבית המבורג במדרשת שדה בוקר, וכעת הגיעה גם לתאטרון יפו.

"אני מאושרת על הכבוד שזכיתי לו ומודה לכל מי שאהב ורצה להציג את צילומיי בצל קורתו. ולסיום - אני מקדישה את התערוכה הזו לזכרו של בעלי האהוב אורי מגדל ז"ל שמאד אהב ועודד אותי להמשיך ולצלם".