ראשי » תרבות » טלוויזיה

מזעזע: רומניה ש"אולפן שישי" לא טרחו להראות

הזדעזעתם מהכתבה על מסיבות הרווקים ברומניה? נהדר. זה בדיוק מה שהכתב האמיץ רצה שתרגישו. אבל מה לגבי האחראים לתופעה הזאת? ומה בנוגע לסיבות בגללן הישראלים טסים עד בוקרשט כדי לחגוג? ואיך לא הייתה כל התייחסות לעניין הסחר בבני אדם, שהמדינה המזרח אירופאית מובילה בו? עזבו, העיקר הזעזוע

"אולפן שישי" של חדשות ערוץ  2 עם דנה וייס נפתח בסיפור המטריד על הילד בן ה-14 מחדרה שנמצא סגור בביתו. יממה לאחר שהתפרסם לראשונה, פוראת נסאר דיווח שיש עניין מורכב יותר מהכותרת הראשונית שנתנה לו - של ילד שהורים מתעללים כלאו בבית. הסיפור האמיתי מורכב משילוב של משפחה קשת יום ורשויות אטומות שלא מסייעות למשפחה להתמודד עם מצבו הרפואי של הילד. בין כך ובין כך, מדובר בסיפור מזעזע. אבל אל דאגה, עד סוף המהדורה אנחנו כבר נשכח את השיעור הזה, זה שמלמד אותנו להסתכל על התמונה במבט רחב יותר, ולחפש את העובדות ולא את הסנסציה.
 
את המהדורה סגרה כתבה המוקדשת לשאלה: מה עושים הצעירים במסיבת רווקים בבוקרשט? והתשובה היא: יושבים יחד כל הלילה וקוראים פרקי תהלים, כמובן. אז לא. כלומר, לא אלה שאותם יצאו לצלם. אלה שכיכבו במרכז הכתבה שותים, הולכים לקזינו, מבלים במועדוני חשפנות ולפעמים גם משתמשים בשירותי זנות. אבל יוצרי הכתבה (קשה להשתמש במילה "עיתונאים" בהקשר הזה) לא סומכים עלינו שנבין לבד שזה אמור לזעזע אותנו. במפגן של חוסר מקצועיות הגישו לנו חדשות ערוץ שתיים כתבה שכבר השיגה את המטרה שלה. כולם מדברים עליה. אבל מה למדנו שלא ראינו בתמונות שהגיס של החבר לעבודה העלה לאינסטגרם, כלומר, מלבד את שמו של הבחור שיכול לסדר לכם את כל זה?

היעד החם של מסיבות הרווקים כעת הוא בוקרשט, לאס וגאס של מזרח אירופה. בוקרשט אפילו זכתה לייצוג בתכנית החדשה של הוט, "ג'ודה". למה? כי מחירי הטיסות ירדו? כי השקל התחזק? למי אכפת. הנה כבר מגיע ההאמר-לימוזינה לאסוף את כתבינו האמיץ שהצליח להסתנן למסיבה של החתן המיועד וחבורת חבריו החוגגים, ובפנים כבר מחכה לו חשפנית מאופרת בכבדות ולבושה במעט מאוד. שאלות נוקבות לחבורת הגברים הישראליים ששכרו את שירותיה? עזבו. יותר חשוב שהמצלמה תתעכב על גופה של המארחת. למה להיות כבדים? מה שכן, הישראלי שמחבר את החוגגים הישראלים עם נשים תמורת עמלה (איך תקראו ל"עמלה" הזאת, אגב?), נשאל אם זה מוסרי בעיניו, וככה קיבלנו סיכום לבגרות של "שיר קדמשנתי" של יונה וולך. "זה אחרת שמה, הן רוצות את זה". "זה כלום בשבילן". יש סקס אחר.

אז הנה משהו שאף אחד לא טרח להוסיף לכתבה הזו. בדו"ח השנתי של משרד המשפטים האמריקאי, ישראל הצליחה לעלות בדירוג המדינות הפועלות למניעת סחר בבני אדם אל הקטגוריה הגבוהה ביותר, וזאת בזכות עבודה מאומצת של חקיקה ואכיפה. למעשה, הצלחנו לשמור על הדירוג הזה כבר 5 שנים ברציפות.
 
אבל מה? רומניה, נשארה בקטגוריה הנמוכה יותר, ואפילו סופגת ביקורת על כך שהפסיקה לסייע לארגונים העוסקים במלחמה בסחר בתוך תחומה. רומניה היא יעד, מקור וגם תחנת מעבר לסחר בבני אדם, וכמובן שזה כולל גם סחר למטרות תעשיית המין. השיפור במצב בישראל לעומת רומניה יכול להסביר למה מיטב בנינו מעדיפים את בוקרשט ומתקשים יותר לשכור וילה בשרון ללילה ולחפש "חשפניות, אבל שזורמות", באתרים המיועדים לכך.

מסיבה רעשנית עם אלכוהול ומוזיקה בייבוא ישיר מהמזרח התיכון היא עדיין פעולה לגיטימית בין בגירים. הנקודה הבעייתית, מוסרית וחוקית, היא זו של תיירות המין. אבל בכתבה הזו הכל "מזעזע!" באותה המידה. וכשהכל מזעזע, אז גם שום דבר לא באמת מזעזע, ואנחנו נשארים עם העיתונאות הצהובה (והמזעזעת!) ביד ועם אפס עובדות. אולי בשבוע הבא יצליח כתבינו האמיץ להצטרף לחבורת סטודנטיות במסע שופינג היסטרי של שלושה ימים שלמים בסניף של פרימרק בברלין. מזעזע? תהיו בטוחים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg