אני אנווט, אני לוזר: מילון מפלגת העבודה השלם
מהדיל הענק של בן אליעזר ופרץ, דרך חוסר הנחמדות של גולדה ועד הקריצה של רבין לכיוונו של פרס: הזירה הלשונית אומרת כן לזקן, בוחרת מנהיג חדש לרשימת גפילטע פיש
מפלגת העבודה בוחרת מנהיג חדש, בין מנהיג שכבר הודח וחזר לבין אאוטסיידר, שני מועמדים מובילים מיהדות מרוקו במפלגה עם הדימוי האשכנזי מכולן. עוד תחנה עגומה, ואולי פתח לתקווה, אצל ממשיכת הדרך של הכוח ששלט ביישוב ובמדינה עשרות שנים ללא מצרים.השנים שחלפו יצרו מילון מונחים, וזה הרגע לרענן אותו, למען הדורות הבאים.
אום שמום. הביטוי המזוהה ביותר עם דוד בן גוריון ויחסו לאומות העולם. הלשונות הרעות מייחסים אותו לפולה.
אני אנווט. נאום ההכתרה של יצחק רבין ב-1972, עם קריצה ברורה לכיוונו של פרס.
אני לוזר?! הנאום שפרס היה רוצה לשכוח, במרכז מפלגת העבודה, 1997.
בלי חרות ומק"י. עקרונות הברזל של בן גוריון בהרכבת הקואליציה.
דבר אלי אמת. סיסמת המערך בשנות השישים, בעצרות ענק בהנחייתו של אודי זוהר.
דין התנועה. מנהיגי מפא"י לא רצו לשלוט, אבל הם קיבלו את דין התנועה. ביטוי שנכנס לספר הזהב של האירוניה הפוליטית.
האיחוד הציוני. החיבור הראשוני בין בוז'י הרצוג וציפי לבני, דצמבר 2014, מעין תשובה שמאלית ל"בית היהודי" של בנט.
הברית ההיסטורית. הבסיס הקואליציוני הרחב שהתאפשר בזכות הברית עם הדתיים הלאומיים. הברית נשברה ב-1977 ולא התאוששה.
הגוש. המוקד הפוליטי של מפא"י הוותיקה שעל פיו נשק כל דבר. במרכזו עמד שרגא נצר, איש הצללים.
הגידו כן לזקן. הסיסמה שהובילה שוב ושוב לנצחונה של מפא"י בראשות בן גוריון.
הדיל הענק. מזימה מדוברת של בנימין בן אליעזר ועמיר פרץ להשתלט על רשימת מפלגת העבודה לכנסת ב-2006. כונתה גם 'מגה דיל'.
הזקן. המנהיג הכל יכול, דוד בן גוריון. אחר כך התברר שגם בגין כונה 'הזקן' במחתרת, כשהיה בן ארבעים.
הטרויקה. שלישיית הוותיקים גולדה מאיר, זלמן ארן ופנחס ספיר שעשתה כל מה שיכלה כדי לבלום את כניסת 'צעירי בן גוריון' להנהגה.
הם לא נחמדים. המשפט הזכור ביותר ממשנתה של גולדה מאיר.
המחנה הציוני. השם הקבוע של הברית בין שרידי 'קדימה' למפלגת העבודה בראשות בוז'י בבחירות האחרונות. השלטון היה במרחק של אוטובוס מהקלפי.
המטבח של גולדה. סגנון הניהול של גולדה, שבו ההכרעות נופלות במפגשים בלתי רשמיים במטבח הדירה הצנוע.
המערך. מפלגה שרצה לבחירות בשני ראשים על פי מפתח מוסכם. המערך נולד בשני שלבים. ב-1965 בין מפא"י ואחדות העבודה (המערך הראשון). השם המלא: המערך לאחדות פועלי ארץ ישראל. ב-1969 הצטרפה אליו מפ"ם (המערך השני). השם המלא: המערך של מפלגת העבודה הישראלית ומפלגת הפועלים המאוחדת.
הפודל של פרס. כינוי מרושע למדי שהדביק רבין ליוסי ביילין, הבולט מבין נערי פרס.
הפנקס של ספיר. פנקס שחור שדרכו ניהל שר האוצר ספיר את המדינה באמצעות פתקים.
התרגיל המבריק. פיזור הממשלה על ידי רבין בעקבות משבר המטוסים בשבת ב-1976. התוצאה לא היתה מבריקה.
התרגיל המסריח. ניסיונו הכושל של פרס לפרק את ממשלת הליכוד ב-1990.
ועדה מסדרת. שיטת המינויים של מפא"י, לפני שעברה לפריימריס. עד היום רבים איזו שיטה טובה יותר.
חצי קפה חצי תה. משפט מתוך "ספר בדיחות אשכול" המבטא את אישיותו הפשרנית וההססנית של ראש הממשלה השלישי. אשכול נהג לומר שאת הבדיחה הזו הוא המציא, והיא הטובה ביותר בספר.
חשבון הדולרים. הסקופ של דן מרגלית, שהפיל את רבין, ובמסגרת אפקט הדומינו את הממשלה ואת שלטונה הנצחי של מפא"י.
חתרן בלתי נלאה. רבין על פרס, במסגרת "פנקס שירות".
יצחק היקר. פנייה של פרס לרבין במסגרת עימות ביניהם. את הבעת התיעוב של רבין קשה היה להסתיר.
ישראל אחת. יצירה של אהוד ברק לקראת בחירתו לראשות הממשלה ב-1999. כללה את מפלגת העבודה, מימד וגשר.
מהפך. מהפך אחד הוריד את המפא"יניקים מהשלטון (1977), מהפך שני כמעט והתרחש, ונשאר כסיסמת בחירות (2015).
ממעמד לעם. שתי מילים הממצות את חזונה של מפא"י. על פי שמו של מאמר שכתב בן גוריון בשנת 1947.
ממשלת אחדות לאומית. המצאה ישראלית מבית היוצר של מפלגת העבודה בשנים שיכלה לשבת באופוזיציה אבל ממש לא רצתה.
ממשלת ליכוד לאומי. הצטרפות לזמן קצר של הליכוד לממשלת מפא"י בימי ההמתנה של 1967.
מן היסוד. קבוצת אינטלקטואלים שניסו למרוד במנהיגות המפלגה ב-1964 ואף לפרוש ממנה בעקבות פרשת לבון. השתתפו בה בין היתר פרופסור נתן רוטנשטרייך ועמוס עוז הצעיר.
מספיק ודי בשלטון מפא"י. ניסיון נואש של המפלגות האזרחיות לקעקע את שלטון המפאיניקים בבחירות לכנסת השנייה, יולי 1951.
מערכניקים. המותג שבצניחה שדבר ביורשי המפאיניקים, שם נרדף לשמאלנים.
מפאיניקים. המותג המנצח עד 1977, הדיף ריח של מנגנון חזק ועסקנות, אבל שלט ביד רמה.
מפלגה אבודה. משחק מילים שטבע דוד פוגל במאמר במעריב. תפס.
מפלגה אוכלת מנהיגיה. תיאור נפוץ בתקשורת לנוהגה של מפלגת העבודה להחליף יושבי ראש כמו גרביים.
מפלגת העבודה. השם שהחליף את מפא"י ב-1968, כאשר התאחדה עם אחדות העבודה ורפ"י.
מפקד הארגזים. כינוי לדרך בחירתו של עמיר פרץ ליו"ר המפלגה ב-2005, באמצעות מתפקדים פיקטיביים, לכאורה. השם ניתן על ידי אלדד יניב שחשף את הפרשה.
נאום הכבשים. חיים רמון, 2002.
נאום הלווייתנים. חיים רמון, 1994.
נאום הצ'חצ'חים. דודו טופז, 1981. ככל הנראה עלה למפלגת העבודה באפשרות לחזור לשלטון.
סבא של יריב. שם העט של בן גוריון. נכדו יריב הוא הפרופסור לתקשורת יריב בן-אליעזר.
עבודה-מימד. שמה של המפלגה בשנים 2006-2003.
עוז לתמורה בטרם פורענות. מאמר מכונן של יצחק בן אהרון משנת 1963, שבו קרא לאחד את מפלגות הפועלים.
עם אחד. המפלגה שהקים עמיר פרץ ב-1999.
פרשת לבון. הסכסוך העמוק בין בן גוריון לפנחס לבון, שאיים למוטט את אושיות מפא"י.
צעירי מפאי. התארגנות צעירי מפא"י וביניהם פרס, דיין, ס. יזהר ואחרים בתמיכת בן גוריון ובמאבק נגד 'הגוש'.
רשימת גפילטע פיש. כינוי של אלי ישי מש"ס למפלגת העבודה: פרץ ופואד ממולאים בחבורת אשכנזים. באותה נשימה כינה את הליכוד רשימה דלמטית: חבורת לבנים עם נקודות שחורות.
שרינו. פורום שהקים משה שרת ב-1954 והורכב משרי מפא"י לצורך התייעצות וגיבוש מדיניות.
תן לי אשראי. אשכול מתחנן בפני בן גוריון להניח לו להנהיג בלי שיפעל נגדו, 1965. בן גוריון לא נתן.
קאט כותבת: "על נהר ויכסל, בבאר-שבע...", כך פותח מנדלי מוכר ספרים את סיפורו "בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה". הוויכסל יכול להתייחס לנהר הוויסלה (על פי שמו הגרמני), אבל אז, מה היא באר שבע במזרח אירופה? האם מדובר בהמצאה ספרותית או במקום אמיתי, ואם האחרון, למה דווקא באר שבע?
מנדלי נהג בסיפוריו לקרוא ליישובים אמיתיים או מדומיינים בשמות יישובים מן התנ"ך. כך קרא בסיפורו "בסבך יער" למקום היישוב 'כסלון', רמז לטיפשותם של יושביה. בסיפור שבשאלה מדובר גם על עיר בשם קבציאל, המופיעה בתנ"ך (גם בשם יקבצאל), ובין היהודים היא שימשה שם היתולי ליישוב של אנשים עניים.
אברהם דובדבני מוסיף: "לדעתי העיר הזו היא פשוט בירת פולין - וורשה. שמה בפולנית Warszawa (מבוטא Varshava), והיא שוכנת כידוע על גדות הנהר וויסלה ("ווייקסל" בגרמנית"). אם נקרא את "בבאר שבע" כראוי נשמע (בתעתיק לטיני) Bi-vershava".
חננאל מאק מוסיף על כך: "הנוהג היהודי לכנות מקומות בחו"ל בשמות מקראיים ובייחוד ארץ ישראליים מוכר מימי הביניים, בייחוד מספרד ומפרובנס, ולא עוד אלא שלעיתים מכונים אנשים על פי השם העברי של מקומם. כך למשל נודע ר' אברהם בן אליעזר, בעל ספר "המנהיג" איש לוניל שבפרובנס (חי במאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13) בכינויו "אבן הירחי" (לוניל – עיר הירח), ור' אברהם ממונטפלייר מכונה "אברהם מן ההר" (מונטפלייה – עיר ההר). תופעה דומה אך לא זהה: העתקת השמות המקראיים אל כמה ארצות: צרפת, ספרד, אשכנז, ארץ הגר (הונגריה), ארץ האי (אנגליה), ארץ התוגר (טורקיה), הודו (אינדיה). במקרים אחדים התפתח הנוהג למעין דרשת שם: פולניה- פֹּה לָן יָהּ, או פולין- פֹּה לִין! שניים אלה מוכרים בעיקר מכתבי עגנון".
אלישע פרוינד כותב: האיטלקית היא שפה מוסיקאלית, רבים מהמלחינים הקלסיים השתמשו בה בליברית' , וכמעט כל המונחים במוסיקה (למעט אחד או שניים) הם באיטלקית. עדות לכך היא גם בסיפור הבא, שאינו ניתן לתרגום. מומלץ לקרוא עד הסוף, שורת המחץ מפילה.
Two Italian men get on a bus. They sit down and engage in an animated conversation. The lady sitting behind them ignores them at first, but her attention is galvanized when she hears one of the men say the following:
"Emma come first. Den I come. Den two asses come together. I come once-a-more. Two asses, they come together again. I come again and pee twice. Then I come one lasta time".
"You foul-mouthed swine," retorted the lady indignantly. "In this country we don't talk about our sex lives in public!"
"Hey, coola down lady," said the man. "Who talkin' abouta sexa? I'm a justa tellin' my frienda how to spella 'Mississippi'."
לוזרים, מנווטים או פודלים? כנסו עכשיו לאתר
אקו"ם