הזירה הלשונית: הבולבול מכה שנית
איפה נמצא את האקדח המעשן ואיפה יש חופש פולחן? מיהו עד מלך ומי עד מדינה? ואיך נישן בשקט אם נרדמו שומרי הסף? הזירה הלשונית חושפת את סוד הבולבול, הופכת את ע' ל-א' ואת הקבוצה לגבוצה
חמישה צירופי לשון ליוו אותנו מאז ראשית יולי המהביל.אקדח מעשן. מחפשים אותו בפרשיות טראמפ, ואולי גם בפרשיות 1000 עד 4000. אולי יעלה מאקדחו של מיקי גנור. המקור באנגלית: smoking gun. הצירוף נכנס לשימוש במשמעות זו בראשית שנות השבעים בתקשורת האמריקנית, והוא משמש גם בהקשרים ביטחוניים-פוליטיים, כגון בחיפושים אחרי נשק לא קונבנציונלי בעיראק להוכחת הסכנה הגלומה במשטרו של סדאם חוסיין. המקור בסיפורו של קונן דויל ויצירו שרלוק הולמס משנת 1893: ההרפתקה של גלוריה סקוט.
חופש פולחן. בישראל יש חופש פולחן מלא, אומרים ראשי ההסברה הישראלית לנוכח ההתלקחות החדשה בהר הבית. חופש פולחן הוא עיקרון הקובע שלבני האדם זכות לפעול על פי אמונתם הדתית בלא תנאים מגבילים וללא פיקוח. אנגלית: freedom of worship. צרפתית: liberté de culte. המונח הצרפתי נטבע בעקבות ההפרדה בין דת ומדינה בצרפת בשנת 1905 והוא מופיע בהצהרת זכויות האדם של האו"ם משנת 1948. 'פולחן' עצמה היא מילה ארמית המופיעה בספר עזרא בהגיית פָלחן. בגירסתה העברית היא מופיעה במדרשים. הוראת השורש פל"ח היא עבודת האל, סגידה, וככל הנראה יש קשר בינה לבין הפלח הערבי, עובד האדמה.
עד מדינה. מיקי גנור מתחמק ממאסר ארוך ומכניס אליו כנראה אחרים. לכאורה. עֵד מדינה הוא אדם המעיד במשפט מטעמה של המדינה או הרשות, אך הצירוף מתייחס בדרך כלל לעבריין המעיד כנגד חבריו כדי להגן על עצמו במסגרת עסקה. נקרא גם 'עד מלך'. המקור באנגלית: state's witness, בעקבות turn king’s evidence (להפוך לעד המלך), וגרמנית: Kronzeuge (עד הכתר). התנ"ך מספק למערכת המשפט את הביטוי 'עד אמת', 'עד שקר', התלמוד 'עד זומם', לשון ימי הביניים 'עד ראייה' ו'עד שמיעה', והאנגלית 'עד עוין' ו'עד מומחה'. מרוב עדים לא רואים את הצדק.
שבי רגולטורי. המצב שאליו על פי החשד נקלע שלמה פילבר בפרשת בזק. המקור באנגלית: regulatory capture. הביטוי לקוח מתיאוריה בתחום יחסי המדינה ומערכות הכלכלה. על פיו סוכנות הפיקוח על התעשייה, היא הרגולטור, תהפוך שבויה בידי התעשייה עליה היא אמורה לפקח, בזכות הכוח הרב שיש לתעשייה על פני פקיד ממשלתי.
שומרי הסף. כל אלה האמורים לשמור שלא יתרחשו אירועי שחיתות במערכות המשק והמדינה, ומסתבר שגם הצבא. בדרך כלל הם נרדמו בשמירה (ביטוי צבאי כשלעצמו). במקור שומר הסף הוא אדם שתפקידו לבדוק ולפקח על אנשים הנכנסים למבנה, אם תרצו שין גימל, והמקור בספר ירמיהו: "אֲשֶׁר מִמַּעַל לְלִשְׁכַּת מַעֲשֵׂיָהוּ בֶן שַׁלֻּם שֹׁמֵר הַסַּף" (לה 4). המקבילה האנגלית: gatekeeper (שומר שער). בתחום העיתונות קרוי כך אדם במערכת הקובע מה יזכה לפרסום, בעקבות המקור האנגלי. 'שומרי הסף' זכה לפרשנות מרתקת בסדרת טלוויזיה שבה סיפרו לנו ראשי השב"כ והמוסד בדימוס מה שהסתירו מאתנו כשהיו בתפקיד.
אלה שביט כותבת: אני מבקשת את התייחסותך להגייה הצורמת של מספר עיצורים: גביש במקום כביש, הַזְ'ווה במקום הַשְווה; נִזְ'בע במקום נִשְבע וכו'. האם התופעה מוכרת לך?
התופעה מוכרת לא רק לי אלא לחוקרי העברית הישראלית, המאתגרת את חוקי הדקדוק הקלסי. עיצורים שונים משתנים ואפילו נעלמים, ולהלן רשימה חלקית, על פי סדר האלף-בית.
א: שלום לך א', לאן נעלמת לנו? מי שרוצה לשמוע איך נשמעת א', שיאזין לערבים המדברים לא רק בשפתם אלא גם בעברית: 'אני מאמין' בפי ערבי נשמע בעצירת הא'. בעברית א' הפכה לתנועת אוויר חופשית.
ה: חותרת בעקשנות לעבר א'. היה מאמם, מדאים, האוויר מאביל והחתיך אורס.
ח: התלכדה כבר מזמן עם כ' רפה. להשוואה, באחותנו הערבית כ' רפה היא עיצור נפרד השונה מן הח' הגרונית.
ט: הפכה כבר מזמן לאחותה התאומה של ת'. בערבית זהו עיצור נחצי, המודגש באמצעות נקישת הלשון בשיניים.
י: מחפשת מקום במרחב הלשוני אבל נמוגה לאיטה, בעיקר כשהיא צמודה לחיריק. ישראל היא כבר מזמן איסראל. בהקשרים אחרים היא מוחלשת אף כי לא נעלמה לגמרי.
כ דגושה: הולכת ומתלכדת עם ג'. כ' וג' הם עיצורים קרובים, כאשר כ' היא עיצור אטום וג' עיצור קולי. הכ' מאבדת את האטימות ומתרככת. התופעה קיימת בעיקר בשווא נע: כביש>גביש, כלבים>גלבים.
ע: הפכה לא' והולכת אתה בדרך כל הארץ.
ק: התלכדה מזמן עם כ' דגושה ואיבדה את ההיגוי הענבלי. הקשיבו להגייה התימנית הנפלאה כדי להיזכר. נסחבת אל הריכוך: קבוצה>גבוצה.
ר: העיצור הסורר הזוכה למגוון הגיות בכל השפות. המאבק על הריש המתגלגלת שייך להיסטוריה, אבל הר' ממשיכה להיעלם. פרפר נהגה פפר, וגם בסוף המילה: אפשָה לדבֵה אתך מחָה?
ש: מתרככת ונדמית לז' צרפתית בעיקר בשווא: מה נז'מע? נז'בע לך!
ת: מתרככת אף היא בעיקר בשווא ונדמית לד': מה אתה מדרגש?
ומה משותף לכל אלה? השינויים כמעט ואינם מורגשים, מפני שאנחנו מתרגלים לשינוי בהדרגה, עד שהוא מתייצב ואפשר לכנותו "מעתק פונטי". הפער בין הדיבור לבין הכתב מתרחב, והשפה הופכת עצלה ורדודה, לפחות בהיבט הצליל.
דודי איבן כותב: לגבי עניין ה"בולבול" מן הטור הקודם ברצוני להוסיף. אני בן לעולי עירק, וזוכר שהדודים שלי וגם אבי ואמי היו מברכים תינוק זכר שמסתובב עם איברו חשוף במלים "בדאלו הדה ל'בילביל מאלו". בתרגום חופשי: "יבורך אברו", ובאנלוגיה: יצליח בעתיד בהפריה ובהמשך הדור. מכיוון שהדודים שלי עברו מעירק ישר לאנגליה אני מניח שמקור השימוש בביטוי בולבול כמסמן אבר המין הגברי בא מערבית, ולא נדבק דרך העולים בישראל, כלומר משם הגיעה ההשוואה בין הציפור לאיבר.
תודה לדודי. סביר מאוד להניח ש'בולבול' הגיע מעולי עירק שהגיעו ארצה. הסלנג הישראלי התעשר מעולי כל התפוצות, ובוודאי גם מעולי עירק, וזו אינה דוגמה יחידה. יתכן שהמעבר מ'בילביל' ל'בולבול' נעשה בהשראת שם הציפור.
רז מוסיף: "לעניין ההאנשה, יותר נכון, 'ההצפרה' של איברי המין, ישנן שפות נוספות בהן איברי המין מקבלים שמות של ציפורים. ברומנית איבר מין זכרי הוא cocosel, תרנגול קטן, ואיבר מין נקבי הוא pasarica, קרי, ציפור קטנה. גם בפולנית איבר המין הנשי הוא אפרוח – cipka, באיטלקית דרור – pasera, ובמדינות דוברות ספרדית יונה – paloma. גם במדינות המזרח יש תופעה כזו".
משה לוינסון כותב: "מה מתהווה? בשאלת פתיחה זו כנראה פתחו מי מהמשכילים כשפגשו איש את רעהו, בשנות השלושים בארץ ישראל. לפחות כך התבטא פרופ' בנציון נתניהו ז"ל שסיפר לי שעות רבות על קורות חייו לסרט שעשיתי עליו ושודר בערוץ 1. הרהרתי, מה נפלא יהיה לפתוח פגישה ב"מה מתהווה?", במקום ה'מה קורה?', שהחליף את 'מה נשמע?' או 'מה העניינים?'". קנינו. מה מתהווה בעניין הצוללות, נתניהו?
משפחת סקיטל תהתה איך נקראת האצבע השישית בתופעת הילדים הנולדים עם יותר מחמש אצבעות והיא מוסיפה: "כיוון שאין שם לאותה אצבע מיותרת הועלו שתי הצעות בביתנו. הראשונה – שֵשֵת, והשנייה זֶרֶש - ראשי תיבות של "זרת שישית". נשמח לתגובתך. משפחת סקיטל, אהבתי!
חדשות ממדף הספרים: "חנות המילים של נעם" זכה בספר זהב מטעם התאחדות המו"לים לשנת 2017 על מכירת למעלה מ-20,000 עותקים, והוא מצטרף בכך במדף ל"מילון הצירופים". כן ירבו.
מרוב מילים נורא מתבלבלים? כנסו עכשיו לאתר הזירה הלשונית
אקו"ם