הילד בן (כמעט) 30: התגלית השנייה של ריי בונד
הוא כותב תסריטים, מלמד אמנויות לחימה ובגיל 26 ביקר בארץ והתחבר מחדש לשורשיו היהודיים. ג'ונתן ליפניקי מזמן לא רק הילד הממושקף מ"ג'רי מגווייר", אבל עדיין מקבל טיפים מטום קרוז
"האם ידעת שראש אנושי שוקל 8 פאונד?", שאל ריי בויד, בנה הקולנועי של רנה זלווגר את ג'רי מגווייר (טום קרוז) בסרט הקאלט - והמיס את הצופים. בזמן הצילומים היה הילד הבלונדיני רק בן חמש, ואחרי שגנב שם את ההצגה השתתף בעוד מספר סרטים לפני שנעלם מהמרקע.עשרים שנה מאוחר יותר, ג'ונתן ליפניקי (26) כבר נראה לגמרי אחרת; המשקפיים הגדולים נעלמו ואת המראה החנוני החליפו שרירים ולוק כללי של שובר לבבות. לאחרונה, ביקר ליפניקי היהודי בישראל במסגרת פרויקט תגלית, ואף הוכתר כחבר ה־600 אלף בארגון מאז הקמתו.
"קצת קשה לחזור לשגרה", הוא מספר ימים ספורים אחרי חזרתו לארצות־הברית, "יש לנו קבוצת צ'אט של כל המשתתפים בקבוצה, ואנחנו ממש מתגעגעים אחד לשני, וכמובן לישראל". כמו במקרה של רבים ממשתתפי תגלית, גם עבור ליפניקי היה זה הביקור הראשון בארץ, "והלוואי שאצליח לחזור בקרוב", הוא מצהיר.
ליפניקי גדל במשפחה יהודית רפורמית, כהגדרתו: "הלכנו לבית הכנסת, הייתי בגן יהודי, ואפילו למדתי קצת עברית. כמובן שחגגתי בר־מצווה והיינו מגיעים לתפילות בימים הנוראים, אבל לא ממש היינו דתיים. יותר יהודים תרבותית".
למרות שאינו דתי, הביקור שלו בישראל גרם לו להרהר: "אני לגמרי רוצה להיות דתי יותר ומחובר יותר ליהדות. נושא שהייתי שמח ללמוד הוא 'קבלה', זה משהו שהתחברתי אליו במהלך ביקור שלנו אצל אמן קבליסט בצפת".
בשנים האחרונות מנסה ליפניקי לשחזר את תהילת העבר. הקשיים לא מרפים את ידיו ולאחרונה כיכב בסרט אימה דל־תקציב בשם "סירקיס קיין" לצד סרטים נוספים שישודרו בטלוויזיה האמריקנית. ליפניקי לא מסתפק במשחק, ולאחרונה אף החל לכתוב תסריטים. "כרגע אני אמנם מובטל, אבל בקרוב מאוד אני הולך לצלם משהו שאני עוד לא יכול לדבר עליו, אבל משהו טוב", הוא מספר בקריצה.
במקביל, ליפניקי מתאמן באמנות הלחימה ג'ו ג'יטסו ולעיתים אף מאמן בעצמו קבוצות צעירים באמנויות לחימה.
איך זה היה להיות ילד בשואו ביזנס? אומרים שילדים כאלה מתבגרים מהר.
"דווקא לא במקרה שלי, לדעתי נהניתי מהטוב של כל העולמות. ההורים שלי מאוד רצו שאלמד בפאבליק סקול, בית ספר ציבורי, ושיחקתי גם בקבוצות ספורטיביות שונות. אפילו למדתי ב'היברו סקול' - השלמה של לימודי יהדות, וכל זה עם ילדים רגילים. כאשר הייתי על סט הצילומים, הייתי צריך ללמוד שלוש שעות ביום. המבוגרים יכולים היו ללכת לישון בקרוואנים שלהם, אבל אני הלכתי ישר לשיעור מתמטיקה עם מורה פרטי, או שהלכתי לשנן עשרה עמודים בעל פה. אבל אני לא מתלונן, בניגוד לרוב האנשים, בגיל חמש כבר מצאתי את הייעוד שלי בחיים, את מה שאני אוהב לעשות".
לפני מספר חודשים חשף בפני עשרות אלפי עוקביו באינסטגרם כי כאשר היה צעיר יותר נפל קורבן לבריונות רשת: "כילד וכנער אנשים כל הזמן ירדו עליי, חלקם אף חברי פייסבוק שלי. הם אמרו לי שאני 'כוכב עבר' ושלעולם לא אצליח להשיג עוד עבודה בתחום.
"האנשים האלו גרמו לי להרגיש כמו אפס במשך כל יום במהלך לימוד בחטיבה, עד שהגעתי למצב שקיבלתי התקפי חרדה כל ערב, לא רציתי לחזור לבית הספר. אני לא רגיל להיות כל כך פתוח, אבל בריונות היא בעיה בינלאומית, ואני לא מסתכל על עצמי כעל קורבן, יצאתי מועצם מהאירועים האלו. הצלחתי לנתב את האנרגיה לאמנות". בפוסט האמיץ שלו באינסטגרם, שזכה אחר כך גם לחשיפה ב־CNN ובאמצעי תקשורת נוספים, הוא פנה לאנשים שחווים בריונות: "תרדפו אחרי החלומות שלכם, זה מדהים כמה אנשים יכולים להיות רעים בשנות העשרה שלהם".
התגובות לא איחרו לבוא. "בריונות היא בעיה גדולה וילדים רבים מתמודדים איתה", הוא אומר, "קיבלתי הרבה פניות מילדים שאמרו לי כמה משמעותי זה היה עבורם. אני חושב שזה קיבל את החשיפה הגדולה הזו מפני שהייתי ילד־כוכב, ככה זוכרים אותי, וזה גרם ליותר אנשים להתחבר".
אחרי ג'רי מגווייר, ליפניקי דיבב בשני הסרטים של סדרת "סטיוארט ליטל": "זה אמנם קהל יעד אחר מג'רי מגווייר, אבל בפועל אלה דווקא סרטים שהצליחו יותר מהסרט הראשון שלי. למרות שמאז לא השתתפתי בפרויקטים שקיבלו כל כך הרבה חשיפה, אני ממש בר מזל וגאה בקריירה שיש לי עכשיו. הרי אני משחק טוב יותר כרגע ממה ששיחקתי כילד - אז הכול היה על בסיס כישרון טבעי, היום כבר למדתי ואני מתאמן על זה. אני כותב, מפיק ואולי הפרויקטים שעבדתי עליהם לא היו פופולריים כמו ג'רי מגווייר או סטיוארט ליטל, אבל זה יקרה בעתיד. אני מאמין בזה".
אני אוהב את הביטחון שלך.
"אל חשש, זה בעקבות חוסר ביטחון וכישלונות. הייתי בשני הצדדים, בצד ההצלחה ובצד של אחד שלא מוצא עבודה. אם אתה לא חושב שאתה יכול להצליח - זו לא התעשייה הנכונה בשבילך".
בתמונות שהוא מעלה לאינסטגרם שלו, קשה לפספס קעקוע גדול עם סמל מגן דוד: "קעקעתי אותו בגיל 18. רציתי לעשות את זה עבור סבא שלי ששרד את השואה, אך היו בקהילה היהודית גם מי שנעלבו מזה ולא קיבלו זאת בצורה יפה. סבא שלי ומשפחתו הקריבו כל כך הרבה כדי להגיע לארצות־הברית והחיים שלי כאן הם בעצם בזכותו. התגובות מצד הקהילה היהודית היו מאוד שליליות, קיבלתי הרבה מאוד ביקורת, בעיקר מהצד השמרני - אבל אי אפשר לרצות את כולם".
למה יצאת לתגלית?
"אחותי הייתה בתגלית והיא אמרה שזה היה מצד אחד כיף גדול אבל גם שינה לה את החיים. זה משהו שתמיד רציתי לעשות, אבל היא המליצה לי דווקא לא ללכת בגיל 18, אלא כשאהיה מבוגר יותר, שאדע להעריך את זה כמו שצריך".
ההשתתפות בתגלית - שכוללת עשרה ימים בישראל, טיסה, שהות, אטרקציות, מזון ועוד - היא חינמית, אך מיועדת לצעירים יהודים בגילאי 18 עד 26. "הייתי בדיוק על הגבול מבחינת הגיל", הוא אומר, "אז החלטתי לצאת - ואחותי לגמרי צדקה. אני מעריך את זה כיום הרבה יותר ממה שהייתי מעריך לפני שמונה שנים. זו הייתה חוויה מדהימה, הרגע הכי משמעותי היה בכותל, לראות אנשים רוקדים עם השקיעה לקראת שבת. זה היה מדהים".
ליפניקי התרגש מאוד גם בהר הרצל: "זה אמנם לא היה בהכרח מקום מהנה, אבל מאוד משמעותי ללכת לשם. לראות שגברים ונשים, צעירים וצעירות, הקריבו את החיים שלהם בגיל כל כך צעיר זה מרגש מאוד. לצפות בטקסים שעורכים לחיילי צה"ל שנהרגו - עבורי זה היה מיוחד. כמובן שהיה גם כיף לשוט בקייאקים על נהר הירדן, ובכלל, להכיר עוד צעירים יהודים מרחבי ארצות־הברית היה פלוס עצום מבחינתי. פגשתי כאן גם חיילים, והם נראו לי בוגרים מאוד לגילם".
איפה אתה רואה את עצמך בעוד עשר שנים?
"אי אפשר לדעת, אני בטוח שאעשה את מה שאני עושה כיום ויש לי ביטחון שאעבוד בשואו ביזנס. הייתי שמח להשתתף בסדרת טלוויזיה, באופן כללי המסך הקטן פורח בארצות־הברית כיום, יש סדרות מאוד מושקעות ואיכותיות. אשמח לעשות קצת טלוויזיה ומשם לצאת לקריירה קולנועית".
עם כוכב הסרט ג'רי מגווייר, טום קרוז, הוא עדיין בקשר מפעם לפעם: "הוא נמצא שם בשבילי אם אני צריך עצה, מגיב ועוזר. הוא תמיד אמר לי: 'אם יש לך שאלות - הדלת פתוחה'. כאשר חגגתי בר מצווה, הוא שלח לי מכתב מאוד יפה כדי לברך אותי. הוא ללא ספק אחד האנשים הכי מרשימים שפגשתי בחיי". עם הכוכבת הנוספת, רנה זלווגר, הוא פחות בקשר אבל אומר עליה: "היא אישה ואמנית מדהימה".
כאשר אני מספר לו על הפולמוס שהתנהל כאן לפני מספר חודשים, כשגורמים ביהדות ארצות־הברית תקפו את ממשלת ישראל על כך שלא מאפשרים תפילה שוויונית מסודרת בכותל המערבי, הוא מעט מופתע: "לא שמעתי על זה. ראיתי שיש הפרדה לפעמים באירועי בר ובת מצווה שבהם השתתפתי. אני אדם שמאמין בשוויון מלא, אבל מכבד כל מסורת של כל אחד".
יש מאכל ישראלי שאתה אוהב?
"שווארמה אחי, שווארמה. אני יכול לאכול שווארמה כל יום. הבעיה שבריאותית זה לא טוב, במיוחד לא לאדם כמוני שמתאמן ורוצה לשמור על הגזרה".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם