גם יצירת מופת של סטיבן קינג אפשר להרוס
הבמאי הדני ניקולאי ארסל הצטרף לשורה מכובדת של קולנוענים שתרגמו את רבי המכר של סטיבן קינג למסך הגדול. אך לעומת סרטים נהדרים כמו "הניצוץ" או "מיזרי", "המגדל האפל" נופל דווקא במאפיין הכי חזק של הסופר המצליח – אפיון הדמויות. התוצאה היא יצירת מופת שעובדה למערבון סוג ג' // ביקורת קולנוע
המגדל האפל, במאי: ניקולאי ארסל
באווירה סיוטית הנעה על התפר הדק בין מציאות וחלום, במיטב מסורת ספריו של סטיבן קינג, נפתח הסרט "המגדל האפל", המבוסס על ספר אחד מתוך סדרת הספרים המאתגרת ביותר שכתב קינג, מעין "הטוב, הרע והמכוער" פוגש את "שר הטבעות", אם תרצו. כמה חבל שהסרט מתקשה לעמוד באתגר וכמו דימוי המגדל שבמרכזו, הוא קורס די מהר.
הוליווד מאוהבת בסטיבן קינג. אין כמעט ספר או סיפור קצר פרי עטו שלא עובד למסך. ישנם אפילו כאלה, כמו "קארי", או "הניצוץ", שקיבלו יותר מגרסה קולנועית אחת. בחודש הבא יחגוג קינג את יום הולדתו ה-70, ונדמה כי הוליווד בחרה לציין את המאורע עם הפצתם של שני סרטים חדשים המבוססים על ספריו בפרק זמן סמוך ביותר: "זה" אשר יצא למסכים בחודש הבא ו"המגדל האפל", שיצא לאחרונה.
"המגדל האפל" מבוסס על סדרת ספרים שהשתרעה על פני יותר מארבעת אלפים עמודים, ואשר אותה הגדיר קינג כיצירת המופת שלו. מעבר לקונספט המרתק המרכיב אותה, המפגיש בין אלמנטים מתוך ספרי הפנטזיה של טולקין לבין מערבוני הספגטי של סרג'יו לאונה, מדובר גם ביצירה אשר כללה קישורים והתייחסויות לרבים מספריו המכוננים של קינג מ"הניצוץ", דרך "כריסטין", "מיזרי" ועד אפילו "זה", כאשר הם כולם בעצם מתקיימים, זה לצד זה, תחת אותו עולם ספרותי. את האלמנט המשעשע הזה מנכס לעצמו הסרט, ואם יש דבר אחד שכן עובד בעיבוד הקולנועי של "המגדל האפל" זה כמות הרפרנסים הוויזואלים לעיבודים הקולנועיים הרבים לספריו של קינג אשר הושתלו לתוכו ומאתגרים את הצופה שלא למצמץ לרגע אלא לשים לב לכל דבר שהושתל ברקע, החל מתמונת המלון המפורסם של "הניצוץ" ועד הכלב "קוג'ו" המטייל ברחוב.
"המגדל האפל" עוקב אחר הרפתקאותיו של נער בשם ג'ק, אשר סיוטיו מובילים אותו להאמין כי ישנו עולם נוסף מעבר לזה הקיים, וכי עליו למצוא דרך להגיע אליו. נעזר בנפלאות הקבוצות החברתיות באינטרנט, הוא מצליח להגיע אל בית ששרבט מתוך חלומותיו, שאכן קיים במציאות איפשהו בניו יורק. לאחר שמוצא את הבית הנטוש הוא מגלה שיש בו פתח סודי שדרכו הוא יכול לשגר את עצמו לעולם שמעבר. במהרה הוא אף פוגש באקדוחן שראה בחלומותיו וחובר אליו, ויחד יוצאים השניים לטרפד את מזימותיו של 'האיש בשחור' המעוניין להרוס את 'המגדל האפל'.
מתברר שהמגדל מסמל את מרכז היקום וקריסתו עלולה להביא לקץ העולם, כאשר הדרך להפיל את המגדל היא בעזרת הכוח הטמון בג'ק, כוח על טבעי המכונה "הניצוץ" (שימו לב לרפרנס) ולכן מעוניין האיש בשחור ללכוד אותו. האם יצליח האקדוחן המסתורי להצילו ובעזרתו אף את העולם?
ל"מגדל האפל" יש את כל האלמנטים שיכלו להפכו לסרט הרפתקאות ופנטזיה מהנה, אך מהר מאוד הוא מתגלה כעיבוד קולנועי ריקני שנע בקצב מסחרר, מדלג מסצנת אקשן אחת לאחרת ושוכח בדרך לעצור לרגע ולתת ביטוי לאחד המרכיבים החשובים ביותר בספריו של קינג – הדמויות יוצאות הדופן שהיו תמיד המנוע של ספריו. הסרט כמעט מוותר על האלמנט החשוב הזה, לא ממש מפתח אותן, מתייחס אליהן כמובן מאליו, כאילו היו דמויות של מערבון סוג ג' כאשר כל מה שהצופה אמור לדעת זה פשוט מי הם הטובים ומי הרעים וכיצד מביאים אותם שלמים אל הדו קרב הגורלי בסיום.
גם אם נשפוט אותו כסרט פנטזיה והרפתקאות נטו, נתאכזב. סצנות האקשן אינן כה מסעירות או מערבות. הן אמנם נראות טוב, אך מאחר שהסרט מתקשה לחבר את הקהל אל הדמויות, הצופה מוצא את עצמו די אדיש לתוצאות ואף מאבד עניין לאורך הדרך. בהשוואה ליצירות אחרות המבוססות על ספריו של קינג - שהסרט גם מאזכר כחלק מעולמו, אין לו את המתח שהזריק ג'ון קרפנטר ל"כריסטין", הוא אינו מפחיד או מרשים ויזואלית כמו "הניצוץ" של סטנלי קובריק ואין בו דמויות מבריקות ומוטרפות שיותירו אתכם מרותקים כמו ב"מיזרי" של רוב ריינר. תחת שרביטו של הבמאי הדני ניקולאי ארסל ("סיפור מלכותי") מדובר בסרט מפוספס ושגרתי שאמנם מספק תשעים דקות קצביות ומלאות אקשן, אך ריקניות להחריד.
טום טיילור, שחקן טלוויזיה צעיר, מופיע בתפקיד הראשי בתור 'ג'ק', הנער בעל 'הניצוץ' המיוחד. אידריס אלבה ("לות'ר") מככב בתפקיד הראשי בתור האקדוחן הטוב, ולמרות שמדובר בליהוק מוצלח, התסריט לא מאפשר לו לעשות יותר מידי.
בתפקיד הבאד גאי לבוש השחורים מככב מת'יו מקונהי. כמה חבל שמקונהי, שחקן כריזמטי ביותר, מהלך בסרט כמתוך שינה ונראה ברוב הסצנות שלו נטול עניין בנעשה ובעיקר חסר השראה.
אקו"ם