ביקורת "אנאבל 2": בובה צולעת של לילה
מותג האימה הרווחי ביותר בכל הזמנים הוליד בובה רצחנית שאמורה הייתה לטלטל את הצופה במשך תשעים דקות של אימה, אבל גם בסיבוב השני היא לא מצליחה לזעזע במידה המצופה // ביקורת קולנוע
"החדר הזה מחוץ לתחום" מזהיר אב הבית את אחת היתומות המתארחות אצלו, אשר מחלת הפוליו הגבילה את תנועתה, אך לא את סקרנותה. מאוחר בלילה, היא קמה ממיטתה ופוסעת אל מחוץ לחדרה, מגלה להפתעתה שהחדר אליו הוזהרה שלא להיכנס עומד פתוח, כאילו מזמין אותה להיכנס. מתברר לה במהרה כי מדובר בחדר ילדים נטוש. משתדלת שלא להעיר את הבית, היא בודקת מה בדיוק מסתתר מאחורי דלת הארון. היא פותחת אותו ומגלה להפתעתה בובה מוזרה ומפחידה למראה. מה שהיא לא יודעת, זה שעצם פתיחת הדלת מזמנת את הרוע אשר היה עצור בחדר מזה שנים ואשר עומד להפוך את חייה, כמו גם את חייהם של הסובבים אותה, לסיוט על-טבעי רצחני."לזמן את הרוע", סרט האימה המוצלח של ג'יימס וואן ("המסור") מ-2013, אשר התבסס על מקרה אמיתי, הפך לשובר קופות אשר גרר אחריו לא רק סרט המשך אלא גם את הספין-אוף "אנאבל". מפיקי "לזמן את הרוע" לא בחרו סתם ליצור המשכונים, אלא לייצר יקום קולנועי מבוסס אימה עם דמויות הזולגות ממותג אחד לאחר, בדומה למה שעושים כיום עם סרטי גיבורי-העל. הדבר הפך במהרה את היקום הקולנועי של "לזמן את הרוע" למותג האימה הרווחי ביותר אי פעם, כאשר בקרוב נקבל גם ספין אוף נוסף, אשר יעקוב אחר סיפור הנזירה המפחידה שהוצגה ב"לזמן את הרוע 2". כזכור, סיפור המשנה המצמרר של "לזמן את הרוע" הראשון עסק בבובה מסתורית (גם היא מבוססת על מקרה אמיתי) אשר האגדה מספרת כי נכנס בה שד מרושע. המראה המוזר והמפחיד של הבובה, הידועה בשם 'אנאבל', ומעלליה המוקדמים, היוו חומר מצוין לבסס עליו ספין אוף, ולמרות ש"אנאבל" (2014) לא היה סרט אימה מוצלח במיוחד, הוא גרר מספיק עניין על מנת לייצר לו סרט הקדמה אשר יעסוק במקורותיה של אותה בובה מהגיהינום.
פוסטר הסרט ''אנאבל 2''
צילום: באדיבות גלובוס מקס
"אנאבל 2" לוקח אותנו אל העבר הרחוק, אל שנות הארבעים ליתר דיוק, וממקם את העלילה בחווה מבודדת בה גרים זוג הורים עם בתם שחובבת משחקי מחבואים. האב הוא בובנאי המייצר במוסך שלו בובה ייחודית. טרגדיה קוטעת את האידיליה המשפחתית כאשר הבת נדרסת למוות בתאונה מחרידה. כעשור מאוחר יותר, מתברר כי זוג ההורים השכולים הפכו את הבית שלהם למעון. כאשר קבוצה של ילדות יתומות מגיעות להשתכן בו, אחת הילדות נכנסת לחדרה הנטוש של הבת אשר נמצא מחוץ לתחום ומאותו רגע אירועים על טבעיים מפחידים מתחילים לפקוד את כל דיירי הבית, כאשר כולם קשורים בבובה המוזרה אשר הוסתרה בחדרה של הבת.
נתחיל בטוב: "אנאבל 2" הוא סרט אימה מוצלח יותר מקודמו. התסריט מעניין יותר, מיקום העלילה בחווה מבודדת, כמו גם הרעיון שהפעם גיבורות העלילה הן ילדות יתומות אשר אין להן היכן לגור מלבד במקום אליו הגיעו, יוצר תחושה של מתח ומלכוד כבר מהרגע הראשון. מה שעוד עובד לטובת הסרט הם רגעי המתח המקפיצים אשר גרמו ללא מעט חובבי אימה צעירים אשר מילאו את האולם בהקרנה בה נכחתי, להתקפל בכיסאותיהם בבהלה ולהסיט את עיניהם מהמסך לא פעם.
מוצלח יותר מקודמו. ''אנאבל 2''
צילום: באדיבות גלובוס מקס
אבל גם אחרי מניין הדברים הטובים, אין מנוס מלבשר ש"אנאבל 2" סובל מאותן בעיות אשר אפיינו את הסרט הראשון, כאשר אפילו הבובה הייחודית היא לא מוקד הסרט, כמצופה. ההופעה המוצלחת והמצמררת ביותר של 'אנאבל' שמורה עדיין ל"לזמן את הרוע" הראשון, אשר בה היא נתפסה יותר כמעין סוג של בובת "צ'אקי" שפיתחה חיים משל עצמה. אבל דווקא בצמד סרטי "אנאבל" בחרו להתייחס אליה כלא יותר מאשר בובה בעלת מראה מוזר אשר מישהו מושך בחוטיה, וחבל. מעבר לכך, גורמי המתח, שבהחלט מוצלחים בחלקו הראשון של הסרט, חוזרים על עצמם בהמשך, כך שלקראת הסוף הם כבר ממוחזרות לעייפה ומובילים אל סיקוונס סיום לא מאוד מסעיר.
מפחיד, לא מספיק. ''אנאבל 2''
צילום: באדיבות גלובוס מקס
הקאסט כולל את טליטה בייטמן ("הגל החמישי") ולולו וילסון ("לילה מסוכן") בתפקידים הראשיים כזוג יתומות, כשלצדן סטפני סיגמן ("ספקטר", "נרקוס") בתור נזירה-גננת המופקדת לשמור עליהן, אנטוני לפאליה ("ללא עקבות") משחק את האב הבובנאי ומירנדה אוטו ("הומלנד") מגלמת את אשתו. על הבימוי מופקד הפעם דייויד אף. סנדברג אשר ביים לאחרונה את סרט האימה המוצלח והמקורי בהרבה "כיבוי אורות" (2016).
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם