ילד, כבש, זנב ושירים: דיון מרתק בשירי ילדים
ספרו של מבקר המוזיקה גיא טנא מביא את סיפורם של חמישה אלבומי ילדים באופן מרתק, קולח ומרשים, ומגיש לקוראים דיון אינטליגנטי ומנומק, המותיר שפע של מקום לרגש ולאהבת המוזיקה
ילד, כבש, זנב ושירים, גיא טנא


אינטליגנטי ומנומק. ''ילד, כבש, זנב ושירים''
כריכת הספר
"ילד, כבש, זנב ושירים" מביא את סיפורם של חמישה אלבומי ילדים: "הכבש השישה-עשר", "והילד הזה הוא אני", "זנב לא שוכח", "שירי העיר הגדולה" ו"ילד פעם". בסגנון כתיבה מלוטש ומוקפד, ועם זאת קולח מאוד, פורש טנא בפני הקוראים יריעה תרבותית רחבה ומציג את תכני האלבומים ואת פרשנותם בהקשרם התרבותי, תוך התייחסות לתקופות מרכזיות בהתפתחותה של היצירה המוזיקלית בישראל ודיון בהיבטים שונים בכתיבה לילדים. בכל אחד מפרקי הספר, טנא מכניס את הקוראים לעולמם של ילדים ומפנה זרקור לעברם של שירי ילדים מולחנים שעוסקים בכמה מן הנושאים המעסיקים אותם ביותר: חברות, חיפוש אחר מקומם בעולם, עצמאות וזהות עצמית, המציאות הקונקרטית אל מול עולם הדמיון והפנטזיה, ומערכת היחסים שבין ילד להוריו.
טנא מציג כמה וכמה היבטים הקשורים ביצירתם של אלבומי הילדים תוך הישענות על חוקרים מדיסציפלינות שונות: מחקר התרבות בכללותו ותרבות הילד בפרט, סוציולוגיה וספרות ילדים. החוקרים שטנא בוחר להתייחס לדבריהם נעים בין כאלה שמחקריהם מוכרים בעיקר בחוגים האקדמיים לבין כאלה שספריהם זכו לפופולאריות רבה בקרב הציבור הרחב. יופיו של הספר באינטגרציה שהוא עושה בין המקורות השונים ודבריהם של חוקרים מרכזיים ובולטים, וכן בקישור בינם לבין אלבומי ילדים כמוזיקה פופולארית. התרבות מורכבת גם מ"שיר הסלפי", אליו מתייחס טנא בספרו, וגם ממשנתם של לאה גולדברג ושל אוריאל אופק בנוגע לכתיבה לילדים, והמנעד הרחב הזה זוכה לייצוג נאה.
מעבר לדיון בתמות שבטקסטים המולחנים לילדים, בייצוגי ילדים ובז'אנרים השונים ביצירה לילדים, מספק טנא לקוראים גם מידע מעניין על אחורי הקלעים של יצירתם של אלבומי הילדים, הכוחות הפועלים בתעשיית המוזיקה והגורמים המניעים אותה. הידע העשיר של המחבר ובקיאותו בהיבטים שונים של עולם המוזיקה והיצירה מהווים ערך מוסף משמעותי ותורמים להבנת הנושא בהקשרו הרחב.
ראוי לשבח את בחירתו של טנא להקדיש את ספרו לתרבות המיועדת לילדים. הכתיבה לילדים – הן זו הספרותית והן זו המולחנת ומבוצעת, זוכה לתשומת לב פחותה מזו של הכתיבה למבוגרים. על אף שבעשורים האחרונים חלה עלייה במעמדן של הכתיבה והיצירה לילדים, ויש התייחסות נרחבת יותר הן מצד התקשורת והמבקרים והן מצד האקדמיה לספרי ילדים ולתכנים אחרים המיועדים לילדים, כמו קולנוע, טלוויזיה ועיתוני ילדים, התחושה שתרבות ילדים אינה נתפסת כשוות ערך עודנה קיימת. ספרו של טנא מזכיר לנו כמה רלוונטי ומרתק לעסוק בהיבטים הקשורים ליצירות שנכתבו במיוחד עבור ילדים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg