הרבה יותר מזיקית: הלהיטים של Culture Club שאתם חייבים להכיר
רגע לפני שיגיעו לארץ, אספנו עבורכם את להיטי הלהקה ששינתה את פני ההיסטוריה, ותתפלאו – הרשימה ממש לא מתחילה ומסתיימת ב-Karma Chameleon. מכיבוש המצעדים, דרך שירי מחאה ועד תחייה מחודשת - שש תחנות מוזיקליות בקריירה הסוערת של להקת "קאלצ'ר קלאב" שירשימו אתכם כל הדרך להופעה בישראל
כל מי שהיה ילד או מתבגר בשנות השמונים המוקדמות לא יכול היה להתעלם מ-Culture Club, או "מועדון תרבות", כפי שנהגנו לכנות אותם אז. הלהיטים של ההרכב כיכבו ברשת ג׳ של ימי טוני פיין, פוסטרים של הלהקה צורפו לגיליונות מעריב לנוער באופן תכוף, ואין אחד שלא דיבר בשעתו בהתלהבות על הגילוי המרעיש שנחשף בתוכנית הקליפים של הערוץ היחיד ובו נצפה בוי ג׳ורג׳ הטווסי לבוש בחולצה ועליה הכיתוב בעברית: "תרבות אגדה". אנחנו על המפה.המראה האנדרוגני של בוי ג׳ורג׳, שלימים יהפוך לאחד האייקונים הגדולים של הפופ הבריטי ושל שנות ה-80 בכלל, היה רק נקודת המשיכה. המוזיקה של הלהקה, בעיקר בשלושת אלבומיה הראשונים שזכו להצלחה כבירה במהלך שנות השמונים, הייתה שילוב מוצלח של פופ, סול, גל חדש ואפילו רגאיי וגוספל. כל אלה הגיעו באריזה מופקת לעילא, מותאמת לתחנות הרדיו בעולם, ולא פחות חשוב מכך - לערוץ הקליפים הטרי ופורץ הדרך דאז: MTV.
על אף הקופצנות הצבעונית המאפיינת כל-כך את הלהקה, בוי ג׳ורג׳ כתב מאז ומתמיד גם על הפחדים האכזבות ושברון הלב (בעיקר סביב הזוגיות המוסתרת שניהל עם מתופף הלהקה, ג׳ון מוס). יחד עם זאת, ובניגוד למרבית כוכבי התקופה מהאי הבריטי, "מועדון תרבות" זכתה להצלחה גם במצעדי מכירות הסינגלים בארה״ב, ובעזרת שורה ארוכה של להיטים, התבסס מעמדה כאחת הלהקות המזוהות ביותר עם העשור.
לקראת ההופעה המדוברת של המועדון בישראל (7.11.17, היכל מנורה מבטחים, כרטיסים כאן), בהרכבו המלא והמקורי, אתם מוזמנים להציץ ולהאזין לשש תחנות מוזיקליות של הלהקה. אם אתם מכירים את Culture Club ואת בוי ג'ורג' רק בזכות Do You Really Want to Hurt Me ו-Karma Chameleon, זו הכתבה בשבילכם.
סינגל בולט של ההרכב מאלבום הבכורה Kissing to Be Clever, שראה אור ב-1982. השיר הבליט את כשרון הכתיבה של בוי ג׳ורג׳ ואת הקפדתו היתירה בהפקה: עטוף בכלי קשת, קולות רקע מהודקים ומקצב אייטיזי אופייני. השיר נכלל ברשימת 500 השירים שעיצבו את הרוק ב-Rock and Roll Hall of Fame.
אלבומה השני של הלהקה קיבע את מעמדה כלהקת פופ משפיעה ומצליחה משני צדי האוקיאנוס, ולמעשה בכל העולם. באותה השנה כיכב להיט הענק Karma Chameleon בכל המצעדים האפשריים, שקטף שורה של פרסים והיה השיר המושמע ביותר של השנה.
בוי ג׳ורג׳ נקרא ע״י המפיק, השחקן והמוזיקאי בוב גלדוף, שכיום ידוע כאחד ממארגני מופעי הצדקה המובילים בעולם, לקחת חלק באנסמבל כוכבי העל של התקופה: Band Aid למען הרעבים באפריקה, מעין חותם סופי לסטטוס של המועדון והעומד בראשו.
האלבום Colour by Numbers נחתם בבלדה קורעת-לב בהפקה גרנדיוזית גדולה מהחיים. הקשבה למילים מגלה פן פגיע וחשוף, ואולי אף האישי ביותר של ג׳ורג׳ אי פעם.
פופ צבעוני ומחאה נוקבת הולכים ביחד? מתברר שכן. "שיר המלחמה", שלקוח מאלבומה השלישי של הלהקה Waking Up with the House on Fire, הצליח לרגעים להפוך להמנון השלום של התקופה. בהרבה מהמדינות בו שוחרר, כלל הסינגל גם B-Side ובו גרסה בשפה המקומית - צרפתית, יפנית, גרמנית וספרדית. השיר הגיע למקום השני במצעד הסינגלים בבריטניה. יחלפו 15 שנים עד שהלהקה תצליח לחזור עם להיט בחמשת הגדולים במצעד הזה, זה יקרה שוב רק בשנת 1999.
ככל הנראה הלהיט המצליח ביותר מאלבומה הרביעי של הלהקה, From Luxury to Heartache, שעמד כבר בסימן הקשיים שהתלוו להתמכרות לסמים ולאלכוהול של ג׳ורג׳ ותחילתו של סוף הפרק הראשון בהרכב המקורי. תקופת ההקלטות הייתה עמוסת מכשולים, עד כדי כך שאפילו מפיק האלבום התייאש ונאלץ לעזוב עוד בטרם סיום ההקלטות. לאחר צאת האלבום הלהקה התפרקה לראשונה.
לקראת סוף המילניום, אחרי יישור ההדורים בין בוי ג׳ורג׳ לג׳ון מוס, החליטו חברי ההרכב לחזור ולשתף פעולה והתוצאה היא אלבומם החמישי Don't Mind If I Do. הסינגל הראשון מתוכו, שמהדהד במקצב הרגאיי שלו את סינגל הבכורה של ההרכב מ-1983 (Do You Really Want To Hurt Me), זכה להצלחה מסחרית והגיע למקום הרביעי במצעד הבריטי. ההצלחה לא החזיקה מעמד זמן רב ולאחר קידום האלבום הזה החליטו חברי הלהקה לפרק את החבילה, שוב.
לקינוח, אחד השירים האחרונים שהקליט ההרכב, לפני כשלוש שנים. סשן ההקלטות התקיים בספרד כהכנה לסיבוב הופעות האיחוד של ההרכב ולקראת אלבום חדש, שבינתיים נגנז. קולו של ג׳ורג׳ נשמע מעושן משהו, אבל הולם לחלוטין את הגוון הרוקי-מחוספס של השיר. לכתוב שירי פופ מושלמים הוא תמיד ידע. וגם להופיע, למי שתהה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם