אתם בחרתם: החלופה העברית לאימוג'ים
מה מטריד בהטרדה מינית ומי הטריד את דעתו? מה מיוחד בשפת המזרחיים ומדוע האדם מתעקש לעשות מה שהחליט? הזירה הלשונית נטרדת מגן העדן, מחברת מצב ורעיון למצברון
דומה שעל מילת השנה מתחרות שתי מילים שצלילן דומה: הדתה והטרדה. ככל שחולף הזמן מובילה 'הטרדה' בפער ניכר. בכל יום מופיעה בחדשות המקומיות והעולמיות ידיעה אחת לפחות על הטרדה זו או אחרת, של סלב זה או אחר, כשקווין ספייסי הוא הלהיט האחרון, אחרי שהרווי ויינשטיין כבר הוקע אל עמוד הקלון.העניין המטריד בסוגיית ההטרדה היא המילה העברית עצמה. 'הטרדה' היא מילת מטרייה שרוב השימושים שלה אינם מרמזים על ההטרדה המינית. "תסלח לי שאני מטריד אותך" יאמר אדם המבקש לקבל הדרכה ברחובות העיר. "אל תטריד אותי עם השטויות האלה" אומר המנהל הקשוח לעובד הבא לבקש העלאת שכר. שלא לדבר על 'דלת מוטרדת'.
במקורות המילה משמשת, יש לומר, לעניין שאינו בשימוש היום: גירוש. הפועל הארמי טרד המופיע בספר דניאל מדבר על גירוש מהחברה או המדינה. בספר משלי מדובר על 'דלף טורד', גשם המגרש אנשים לבתיהם. על אדם הראשון אומר המדרש שהוא 'נטרד מגן העדן'. בתלמוד פירוש הפועל הוא גם בלבל. במשמעות המקובלת היום הפועל הטריד מופיע בכתבי הרמב"ם בצירוף 'הטריד את דעתו', כלומר, בלבל את דעתו, גירש אותה ממחוזות ההיגיון והמחשבה הבהירה. מכאן גם טִרדה וטרדות היומיום, טַרוד ואחרות. בעברית החדשה כבר מופיע במלוא הדרו הטרדן, מילה נרדפת לטרחן, ובקיצור, נודניק.
באנגלית יש לשימושים האלה של טר"ד שתי מילים שאינן נרדפות. Bother היא ההטרדה המעצבנת והמפריעה אבל לא ממש מזיקה, harass היא ההטרדה התוקפנית, ומכאן sexual harssment, הטרדה מינית. בעברית השימוש בשני המקרים ב'הטרדה' מעמעם את היסוד התוקפני שבהטרדה המינית.
האם יש בעברית מילה מתאימה יותר? יש בהחלט: הִתְאַנּוּת. 'הוא הִתְאַנָּה לי', כלומר, הטריד אותי באופן נמרץ ותוקפני. אלא ש'התאנות' מצלצלת כמילה גבוהה ונדירה. הגולשת מיה מציעה 'הצקה מינית', רעיון שאפשר לבחון. בכל מקרה, 'הטרדה מינית' הוא ביטוי שהתבסס בשפה, ולכן כדאי להדגיש את ההבדל בין 'סלח לי שאני מטריד אותך' לבין 'אדוני, זה לא חיזור. זו הטרדה. הטרדה מינית".
ירון גולדשטיין מתייחס לעיסוק בשאלת הגייתה של המילה 'טוּנה' במשמעות הדג במחוזות באר שבע, שם היא נהגית 'טוֹנה'. "כאחד שגדל מספר שנים בבאר שבע וחי עם לא מעט מרוקאים בבאר שבע, זכור לי שתמיד יוצאי מרוקו נטו להפוך שיטתית כל שורוק או קובוץ לחולם מלא. "הוא מוכן לצום" למשל נשמע כמו "ho mochan ltsom". עוד משהו באר שבעי שאהבתי - חוק ההיפוך המרוקאי. מלעיל יהפוך למלרע ולהפך.
סיפור ה'טונה' מפנה זרקור לתופעה רחבה וחשובה והיא מה שקוראים "שפת הפריפריה", ואחרים "עברית מזרחית". הבלשן המנוח חיים בלנק עמד כבר לפני עשרות שנים על כך שהעולים יוצאי ארצות ערב, בעיקר בצפון אפריקה, מדברים בשפה שונה, באוצר המילים, בתחביר ובהגייה. בתחום הספרות האירה את התופעה הסופרת שרה שילה בספרה "שום גמדים לא יבואו". השפה הזו נשמעת יותר ויותר בסדרות טלוויזיה פופולריות כמו "זגורי אימפריה" או "שנות השמונים". למרות זאת המחקר הבלשני כמעט מתעלם ממנה.
החוקרת החשובה של התחום היא ד"ר יהודית הנשקה מאוניברסיטת חיפה. הנשקה פרסמה שורת מאמרים בנושא. 'עברית הפריפריה' היא בעיניה מונח מטעה במידה מסוימת, שכן בשפת הדיבור המיוחדת הזו מדברים בכל רחבי מדינת ישראל, ובאחוזים ניכרים. למעלה מזה, השפה הזו מחלחלת לשפת הדור השני של עולי צפון אפריקה, ואפילו השלישי והרביעי. לאחרונה פרסמה בקובץ "תעודה" של אוניברסיטת תל אביב ניתוח מאלף של דוברת יוצאת מרוקו בשם פורטונה. פורטונה מופיעה באתר מעמ"ד, שבו מתעדים שפת דיבור ישראלית, ושפתה היא עברית מזרחית אופיינית. ובאשר ל'טוֹנה', אומרת הנשקה, התשובה פשוטה: זו הדרך שבה הוגים את המילה במרוקאית, וכך נדדה ארצה, ולא רק לבאר שבע.
פורטונה היא ילידת מרוקו, שעלתה ארצה בגיל 25 ב-1961, אך לא למדה קרוא וכתוב בעברית. הראיון אתה נעשה בשנת 1999, כשהייתה בת 63. בשיחה היא מספרת סיפור אגדה הנפוץ בין יהודי המזרח, על אשה שניצלה ממוות עתידי ודאי בזכות מעשה צדקה לעניים, מוטיב שיש לו שורשים באגדות חז"ל. פורטונה מדברת בעברית שוטפת, אבל הדפוסים של הערבית היהודית ניכרים בה. לשפה הזו, אומרת הנשקה, מאפיינים ברורים של היהודית הערבית, בדגש על היהודית הצפון אפריקנית. אלה אינם 'שיבושים' אלא חדירה של צורות דיבור ערביות לעברית של העולים ובניהם.
חלק מההשפעות הן באוצר המילים. כך למשל מספרת פורטונה: "לא היה מהעקשנים, הלך לבית העלמין בלילה". לכאורה יש כאן סתירה, שהרי האדם מתעקש לעשות מה שהחליט. אלא שביהודית מרוקאית, בעקבות הערבית, 'עקשן' (וגם עגז'ן) פירושו עצלן. פורטונה מרבה להשתמש במילה 'מסכן'. אלא ש'מסכן' כאן, כמו בשימוש המקובל בין הערבית, אינו דווקא אדם אומלל, אלא אדם חיובי ונוח שרצוי לעזור לו: "מסכנה, [הבעל האוהב אותה] הכין לה את כל האוכל לאירוסים".
חלק מהשימושים מוליכים למסורות יהודיות מזרחיות. 'תורה' אצל פורטונה, וביהדות צפון אפריקה בכלל, אינה החומש ואפילו לא רק ספרות הקודש, אלא כל טקסט, סיפור, ואפילו השפה העברית עצמה. לכן מקדימה פורטונה את סיפורה במשפט "זה מהתורה זה, המשהו שאני רוצה לספר לך". 'נדבה' אינה כסף שמשליכים לקבצן אלא צדקה במובן הרחב של המילה. 'אשת חיל' אינה במובן המקובל אישה חרוצה ויעילה, אלא אישה צדיקה ויראת שמים, וכך אצל פורטונה. 'אשת חיל' הוא גם כינוי לאישה נפטרת, מאחר שלאחר פטירת אישה נהגו לשיר את המזמור 'אשת חיל מי ימצא'.
הפועל 'עזב' משמש במרוקאית לא רק במשמעות המקובלת (שחרר, נטש) אלא גם ובעיקר במשמעות השאיר: "נתנה לו חצי לחם. עזבה חצי בשבילו". המקור: ח'ללה בערבית צפון אפריקאית פירושו גם שחרר וגם השאיר. היהודית המרוקאית גם הביאה לשפתנו את השימוש הנפוץ ב'מכנס' במקום מכנסיים, כמו גם 'תחתון' ופריטי לבוש אחרים. פורטונה מדברת על מכנסי בעלה, ותמיד ביחיד: תכבס אותו. תתלה אותו. תשים עליו.
שימוש אופייני שמקורו ערבי הוא במילות יחס. כך הביטוי 'שיקר עלי' (שאינו מופיע אצל פורטונה) הוא תרגום של כְּזְבְּ עלא הערבי. אצל פורטונה חוזר שימוש מעניין במילית 'אֶת', שאינה קיימת בערבית, ולכן היא נתפסת כה' הידיעה ולא כמילית מושא. וכך אומרת פורטונה: "את הצדקה מבטל את הגזרות", או "תיפול לה את האבן על הראש". במשפט הבא מספרת פורטונה: "מצא אשתו בשולחן, עם הילדים, אוכלים, שותים". השימוש ב'ב' (בשולחן) אופייני לערבית: "לקתה מרתו פי אל מידה".
הנשקה מביאה גם דוגמאות להגייה ייחודית של עיצורים מסוימים. מאחר שאין עיצור v בערבית היא משתמשת במילים כמו בשבּיל, יבּרח, מבּוטלת. אלא שכאן אין אחידות. פורטונה כבר סיגלה לעצמה הגייה ישראלית, ומדי פעם משתרבבת בשפתה ההגייה הערבית. גם הטעמת המילים שלה ישראלית בדרך כלל, אבל את הביטוי 'אשת חיל' היא מבטאת בהטעמת מלרעית של 'חיל''. בעניין זה ואחרים יתקיים מושב מיוחד בכינוס לשון ראשון 11, בפברואר 2018.
לכפפה שנזרקה בשבוע שעבר: מילה עברית לאימוג'ים, הגיעו הצעות רבות.
בועז מציע: מַבָּעונים.
איתי מציע: תוֹתמונים, צירוף של תָּו + תְּמוּנָה, תרגום־שאילה משפתה המקורית של המלה, יפנית (e 'תמונה' + moji 'תו, אות'). מנחם קוזלובסקי מציע: תמונית. ברבים תמוניות.
שי לאופגס מציע: מצברונים (מצב + רעיון). 2. תדמונים.
עליזה כהנא מציעה: איתותונים וסימלונים.
אלישע עמידן מציע: צורונים.
שוש בר-חן מציעה: לוטונים (לוט בזה), רצופונים (רצ"ב), חיבורונים, סמלונים, תמונאות (הלחם של תמונה ואות).
מוטי מציע: תמולה (הגיה כמו תמורה) שילוב של תמונה ומילה, ברבים תמולות וכן תַמלול, בדומה לתמרור.
משה שמואלי מציע: דמותונים.
ד"ר עוזי רביב מציע: פרצופונים.
גולשי המילון המקוון מילוג מוסיפים הצעות משלהם: פנימונים; המחשונים; חייכנים; הבעונים; צורתנים; מַבַּעפנים.
במילוג ייערך בקרוב סקר לבחירת המילה האהודה על הגולשים. נעדכן.
כמה וכמה תגובות מתייחסות לשאלה על מוצאו של הביטוי הכל-ישראלי 'על הפנים'. התשובה שניתנה באתר היא שיש כמה הסברים למקור הביטוי הנפוץ. באנגלית אומרים על מי שנקלע למצב קשה או מביך: fall flat on his face נפל היישר על הפנים. השימוש ב'פנים' בהוראות של בושה ומצוקה רווח ביידיש בניבים שונים: אַראָפּגיין פֿון פּנים (ירדו לו פניו), וואָס פֿאַר אַ פּנים וועל איך האָבן (איזה פרצוף יהיה לי?). ייתכן שמקור הצירוף אינו בנפילה אלא בסטירה, בעקבות יידיש: אַ פּאַטש אין פּנים (סטירה בפרצוף), ובאנגלית slap in the face.
חי מספר: "עו"ד ששי גז אמר פעם שהביטוי הומצא ע"י אסירים. בכתבי האישום שהוגשו נגדם היה ריבוי בשימוש ב'על פניו'..." דבון מוסיף על כך: "כאשר השופט פותח במשפט "על פניו נראה ש..." המשמעות בדרך כלל היא כתב אישום ואחריו משפט פלילי, במקרה הטוב הארכת המעצר לצורך חקירה".
מארק בוים מוסיף ביטויי מן המקורות: "נפלו פניו". זהו אכן אחד המיתוסים הקדומים ביותר: "וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה, וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד, וַיִּפְּלוּ פָּנָיו" (בראשית ד 5). עם זאת, ובכל הכבוד לפושעי ארצנו ולעורכי דינם, כל הדרכים מובילות ליידיש, למרות שאין כאן תרגום ישיר, שהוא פיתוח ישראלי לכל דבר. ל'על הפנים' פיתוח צבאי: "עם הגבות בחול".
מרגישים על הפנים? כנסו עכשיו לאתר הזירה הלשונית
אקו"ם