ראשי » חליפה עסקית

מר וגברת לי – ארוחה נהדרת בחדשה של בן אדרת

השף שאול בן-אדרת פתח את מסעדת "מר וגברת לי" בתל אביב, ותוך זמן קצר הצליח ליצור את האפקט השמור למסעדות נחשקות בלבד

חיכינו למעלית. תוך דקה הצטרף עוד זוג ולאחריו עוד אחד. "איפה זה מר וגברת לי?" הם שאלו אותנו במבט מבולבל. "גם אנחנו לשם", חייכנו והרגענו אותם. המעלית הגיעה וכל ששת האנשים נדחקו לתוכה. "איזה צוואר בקבוק מעצבן" חשבתי לעצמי, ומצד שני אני חייבת להודות שזה יצר בדיוק את האפקט של המסעדות הנחשקות, אלו שמצליחות לייצר תור משתרך כעדות לטיב המסעדה.

בכניסה הספקנו לראות את השף שאול בן אדרת במעבר בין "מר וגברת לי" למסעדת "התרנגול הכחול" שנמצאת
ממש ממול, גם היא שלו. הוא חייך, "מקווה שתהנו" בירך אותנו לשלום.

לפני שיצאנו למסעדה חטאתי וקראתי כדי לשמוע מה יש לבן-אדרת להגיד על המסעדה החדשה. מסתבר שההשראה למסעדה מבוססת על אנשים אמיתיים: הזוג לי הם הבעלים של מסעדה קטנה, ביתית ואינטימית, אי שם ביפן הרחוקה. רשמתי לעצמי שאמנם המסעדה נפתחה מתוך השראה לאותו קסם זוגי מיוחד, אבל האורבאניות התל אביבית הוסיפה את שלה וכך נוצרה פרשנות חדשה לאינטימיות של הזוג לי.

התפריט מציע חלוקה לראשונות, סושי, שיפודים, אידוי, ווק ועיקריות. כאחת שתמיד רוצה לנסות את הכל החלטנו ללכת על גישת הטעימות וניווטנו את דרכינו בין מספר מנות ראשונות. ביננו, מה יותר כיף מלאכול קצת אבל מכל דבר? התחלנו בסלט כרובית פריכה (42 ₪) ואגרול תאילנדי ברוטב צ'ילי ליים וכוסברה (44 ₪). סלט הכרובית היה מוצלח ביותר הודות לשילוב הקריספיות של הכרובית בטמפורה לצד רעננות המלפפון שנחתך דק דק. האגרול היה פריך ורוטב הצ'ילי ליים שהגיע איתו נתן קונטרה טובה לטיגון.

המשכנו עם מנת כבד אווז ואונגי בגלייז טריאקי (88 ₪). המלצרית הסתכלה עלינו והציעה בהתחשבות מסוימת להוריד את האונגי (צלופח), כאילו מנסה לנחש בעדינות האם אנחנו נרתעים. מזל שלא עשינו כך משום שמבחינתנו המנה הזאת הוכתרה כגולת הכותרת של הארוחה. שלוש חתיכות נאות של כבד אווז ועליהן מונח האונגי לצד סלט עם סלסת שום צ'ילי וג'ינג'ר. שילוב מנצח של מרקמים נפרדים אך משלימים שנמסים ומתערבבים זה בזה. הרוטב המתוק יחסית קיבל את הקונטרה המדויקת מהבזיליקום שהקפיץ את המנה אפילו עוד יותר. בכלל, נדמה שהבזיליקום נשזר בצורה חבויה אך נוכחת בתפריט, וטוב שכך כי המתיקות של המנות יצרה איתו משחק נכון ומאוזן של טעמים.

מגזרת האידוי בחרנו בדאמפלינג עגל (52 ₪) ובאן טלה (54 ₪). הדאמפילג היה טעים ביותר, מעטפת בצק דקה שמכילה בתוכה עולם שלם וסגור של טעמים בשריים מתוקים. הבאן טלה כלל לחמנייה מאודה ובתוכה טלה נימוח שבושל בסויה עם רמז למתקתקות הודות לסוכר הדקלים. גם במנה זו ניכר שהשקיעו מחשבה באיזון הטעמים, הפעם תנועת הנגד הגיעה בדמות סלט עשבים וירקות מוחמצים.

בתחום העיקריות נבחרה מנת קארי עוף תאילנדי (48 ₪) שכללה נתחי עוף, ברוקולי, בטטה, פטריות שימאג'י ובזיליקום תאילנדי על מצע של אורז מאודה. תמיד כשאני אוכלת מנות קארי על בסיס חלב קוקוס אני נזכרת בביקור (הרחוק מדי) בתאילנד ובחופיו המבודדים של האי קו-לנטה. המנה

שילבה היטב בין חריפות הקארי לחלב הקוקוס והשימאג'י, והירקות בושלו בדיוק במידה הנכונה ולא התפרקו בנוזל הקארי כפי שקורה פעמים רבות מדי.

תפריט הקינוחים הגיע ובמבט ראשוני הוא לא נראה לגמרי אסייתי. זאת לא היתה הפתעה מוחלטת, משום שעל אף שאין שני למטבח האסייתי ביצירתיות התיבול וטריות החומרים, מבחינת הקינוחים הוא תמיד קצת מחוויר אל מול אירופה המערבית. שנינו רצינו לנסות את עוגת הגבינה עם המנגו, שבדיוק נגמרה לצערנו. הלכנו על קרם קרמל קרנץ אגוזים שהיה טעים ובאופן מפתיע לקינוחים מבוססי קרם לא כבד או מתוק מדי.

קמנו ופילסנו את דרכנו דרך המרפסת העמוסה. כשהגענו המקום אמנם היה יחסית מלא אך עדיין עם מקומות פנויים. בשלב זה של הערב, שכבר הפך ללילה, התור מחוץ למסעדה השתרך והוכיח את המחשבה שעלתה בי עוד בתחילת הערב. נראה שאלו ימים טובים לשף שאול בן-אדרת, שכן "מר וגברת לי" נראית כמו הצלחה, בדומה למסעדת "קימל" הוותיקה ו"התרנגול הכחול" הנחשבת.

• יעל גוב-ארי היא מבקרת מסעדות ובלוגרית קולינארית.

• הכתבה מאת "מר וגברת לי", לפרטים לחצו על הלינק.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...