לשחרר החוצה את המנהיג שבשחקן
בבית הספר למשחק MOVE חולמת קרן ידובסקי-חירותי לגדל דור של שחקנים שהם גם מנהיגים. "שיידעו לא רק להנהיג את הקהל כשהם על הבמה", היא אומרת, "אלא שיידעו גם לביים את החיים שלהם מחוץ לתיאטרון"
למרות שזו שעת הצהריים, ושום הצגה לא תעלה עכשיו, כניסה לאולם תיאטרון תמיד מרגשת אותי. בית הספר "MOVE" הוא הבית השני של ידובסקי-חירותי, הגשמת
קרן ידובסקי-חרותי
אנחנו מסיירים בבית, שחידש את ימיו והתאים את עצמו לגלגול החדש: מראה תעשייתי של לבנים חשופות, פריטי ריהוט כבד מעץ, כרזות של הצגות על הקירות, תמונות שחור-לבן של התלמידים, השחקנים והחללים הרבים, שמסכים שחורים מפרידים ביניהם. אלו מקנים למקום את האווירה החמה והמיוחדת שמאפיינת בית ספר שהוא גם בית.
את התמונה משלימים חדר מועדון עם שולחן ביליארד ואפילו מכון כושר להנאת התלמידים, שמבלים בבית הזה לפעמים 12 שעות ביום. גם בית קפה הוא חלק מקומפלקס בית הספר, שעד הדרך מספק מקומות עבודה לתלמידים. "אני יודעת שלא תמיד קל למצוא עבודה, והתלמידים צריכים ללמוד גם להתפרנס תוך כדי הלימודים", אומרת ידובסקי-חירותי, "אז בית הקפה הוא חלק בלתי נפרד מהחזון של בית הספר".
והחזון על פי ידובסקי-חירותי הוא להצמיח בבית הספר "MOVE" דור של שחקנים שיהיו גם מנהיגים. היא מסבירה: "שחקן צריך להיות מנהיג כי הוא מקבל הזדמנות לעלות על במה ולהוביל את הקהל למקומות שיגרמו לו לחשוב ולהרגיש - וזה לא משנה אם הוא בתפקיד משנה או בתפקיד הראשי. כל שחקן הוא חלק חשוב ממכלול שמחזיק את כל ההצגה. התלמידים כאן לומדים לתת הכל מעצמם, ולא רק על הבמה.
"חוץ משיעורי תיאטרון הם לומדים גם התנהגות אנוש ועל מבנה המוח, כדי להכיר התנהגויות אנושיות של דמויות מורכבות. במקצוע הזה מקבלים הזדמנות להיות מישהו אחר ממי שאתה, להפוך לדמות אחרת, לתת לה חיים. שחקן אמיתי מרוקן את עצמו ומכניס לתוכו מישהו אחר, ובסוף ההצגה הוא לומד לחזור להיות מי שהוא ולא לקחת את הדמות שלבש הביתה".
ומה הופך שחקן למנהיג?
"אני לא מחפשת שחקנים שיהפכו למנהיגים נוסח נלסון מנדלה ויהפכו את העולם. שחקן צריך לדעת קודם כל כיצד להנהיג את עצמו, ולא רק על הבמה, אלא גם בחייו. הוא לא אמור
"שחקן כזה ישפיע לא רק על הקהל שלו, אלא גם על הסביבה שלו. ככה בונים מנהיגים. בבית הספר, כחלק מהלימודים, אנחנו גם מעורבים בתרומה לקהילה: מארחים בני נוער ומעניקים להם חוויית תיאטרון, של יצירה, תחושה של ערך עצמי, גאווה. זה חלק מהתרומה של בית הספר ולהבנה שהוא חלק ממרקם החיים העירוני".
אלה ימים של הכנות לשנת הלימודים שתיפתח בקרוב. תלמידי שנה ראשונה ושנייה באים ויוצאים. אחת מהן עוצרת לידנו. ידובסקי-חירותי מבקשת ממנה "ספרי לו מה המשימה האחרונה שקיבלת". והתלמידה, בשפת גוף ביישנית, משתפת: "המשימה הייתה ליצור קשר עם מנהל של אחד התיאטראות בארץ, לקבוע פגישה ולהציע את עצמי". משימה לא קלה למי שעדיין לא סיימה בית ספר למשחק ורק עולה לשנה ג'. נדרשים הרבה עוז רוח וביטחון עצמי כדי לקבוע פגישה כזו.
הכתבה מאת בית הספר למשחק "MOVE". לפרטים לחצו כאן.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
