אבחון מומים בהריון: מתי רופא מתרשל?

לידה של תינוק עם מום היא מאורע בעל השלכות קשות ביותר על המשפחה. חלק גדול מן המצבים הללו יכולים היו להימנע באמצעות בדיקות הולמות, אך כשלים במעקב הרפואי מנעו אותן. כיצד יודעים אם רופא המעקב התרשל? האם ניתן לתבוע אותו, ולמי יש לפנות? על כך בשורות הבאות

במהלך חודשי ההיריון מבצעת האישה שורת בדיקות אשר מטרתן היא, בין היתר, לוודא את תקינות התפתחות העובר. לחילופין, הן נועדו להדליק נורה אדומה עקב ממצאים העלולים להצביע על מומים שמקורם גנטי או אחר. במקרים אלו יש לבצע בדיקות נוספות על מנת לקבל תמונה מדויקת, שתאפשר להורים לקבל החלטה על המשך ההיריון או הפסקתו. ואולם, לעיתים הרופא המטפל אינו מתייחס בזהירות סבירה אל הממצאים, אינו מפענח אותם כראוי ולא שולח את האישה לבדיקות מעמיקות יותר. מצב זה ומצבים דומים עשויים להוות התרשלות רפואית מצידו של הרופא, ולהוביל להולדת תינוק בעל מומים חמורים, או אפילו למותו.

עו"ד שלומית ברק

שנות האלפיים: בדיקות מתקדמות ומקיפות

ראשית, יש להבהיר כי הולדת תינוק עם מום מולד אינו בהכרח  גזירת גורל ובחלק מן המקרים ניתנת למניעה בימינו. בשנים האחרונות נכנסו לשימוש בדיקות רבות ומדויקות מאוד שאותן ניתן להציע לאם ההרה, ביניהן, סקירת מערכות מכוונת למוח העובר, בדיקת אם.אר.אי עוברי  ואבחונים גנטיים מתקדמים במעבדות ייעודיות. אמנם, בדיקות אלו אינן מבטיחות באופן מוחלט את זיהוי המום אך המתקדמות שביניהן מתקרבות לאחוז גבוה של  גילוי, והן בהחלט מהוות חלק מן הבדיקות המוצעות בימינו ומוכרות לרופאים. המשמעות היא, שאם נולד תינוק בעל מומים כגון תסמונות גנטיות, איברים חסרים, בעיה אורתופדית חמורה או כל הפרעה אחרת, קיים יסוד סביר להניח שלא בוצעו כל הבדיקות הנדרשות או שלא התייחסו כראוי לממצאיהן.

מתי מתקיימת רשלנות רפואית?

כאמור, רשלנות רפואית באבחון מומים עלולה להתקיים כאשר היו נסיבות האמורות להדליק נורה אדומה, אך הבדיקה המוקדמת והנדרשת  לא נעשתה, או שנעשתה באופן שגוי, או  לא פוענחה כראוי או לא זכתה להתייחסות הולמת. דוגמא לכך מהווה מצב בו ממצאים של בדיקות ביומטריות העלו חשד למום, כמו למשל עצירה בהיקף הבטן או גדילה לא מספיקה בהיקף הראש, אך רופא המעקב התעלם ולא הפנה לבדיקות נוספות שהן פשוטות ולא יקרות. דוגמא נוספת היא אי הפנייה לייעוץ גנטי למרות שקיימים סימנים המעידים על סיכון, כגון רקע תורשתי במשפחה וממצאים שונים שהתגלו בבדיקת חלבון עוברי ואולטרא-סאונד. לכך מצטרפים מקרים בהם הרופא אינו מיידע את האישה לגבי הבדיקות שבאפשרותה לעבור או מגבלותיהן, ובכך מפר את חובת היידוע. זאת, בין אם היו או לא היו נתונים מוקדמים שמצביעים על סיכון, ובין אם הבדיקה המסוימת כלולה בסל קופת החולים או מוצעת במסגרת שירותים פרטיים. לדוגמא, רשלנות רפואית יכולה להתקיים כאשר לא נמסר מידע על אפשרות לעבור בדיקת מי שפיר, אקו לב עוברי לגילוי מומים בלב, סקירת מערכות מורחבת, ועוד בדיקות מעבדה ואבחונים גנטיים מסוגים שונים.

כיצד יודעים אם קיימת עילה לתביעה?

חשוב להבין כי הוכחתה של רשלנות רפואית באבחון מומים אינה עניין של מה בכך, ושהממסד הרפואי יעשה כפי יכולתו על מנת להקטין את אחריותו, לשמור על שמו הטוב, ולהקטין ככל האפשר את הפיצויים המגיעים לניזוק. יחד עם זאת, בכל המקרים שתוארו לעיל ובעוד רבים אחרים עשויה להתקיים עילה לתביעת רשלנות, ולקבלת פיצויים במאות ואף במיליוני שקלים. על מנת לברר אם יש בידכם עילה לתביעה, לאמוד את סיכוייה ולהבין מהו התהליך העומד בפניכם, עליכם לפנות אל עורכי דין המתמחים בתחום הרשלנות הרפואית, בדגש על הריון ולידה.

לפרטים נוספים בקרו באתר - עו”ד שלומית ברק