"התמכרות לאוכל היא בדיוק כמו לסמים"

י' העביר את שנותיו הראשונות במשפחות אומנות ובפנימיות. מהר מאוד הבין שאם לא יתיישב ראשון לשולחן, לא יישאר לו מה לאכול. עכשיו, לאחר שהצליח להוריד 90 ק"ג, הוא משתף את חוויותיו מהמפגשים של תוכנית אכלני היתר האנונימיים, ששינתה את חייו

“הייתי כמו כריש, כל הזמן הפה פתוח, מה שלא בורח אני אוכל. בסופרמרקט הייתי ניגש למקרר ואוכל טבעות בצל קפואות, קונה שני ק”ג בורקס ומחסל אותם לפני שהגעתי הביתה”, מספר י’  , המגדיר עצמו אכלן כפייתי.

כבר 17 שנים שהוא חבר בקבוצת או.איי – אכלנים כפייתיים אנונימיים. לפני 30 שנה שקל 171 ק”ג. בשבע השנים האחרונות התנקה מבולמוסים. היו עליות וירידות, הכחשות והתחמקויות, אבל בכל השנים הללו הוא שמר על 80 ק”ג.

“אצל המכורים לסמים זה יותר חזק”, הוא אומר, “מי שנופל מוצא עצמו זרוק ברחוב. כשאני נופל, אני זולל עוגות במסעדה. מנת סם אצל נרקומן תביא אותו לכלא. מכורים לאוכל אינם עבריינים, אבל הם מכורים”.

יחד עם י’ בפגישות האו.איי יש אכלנים כפייתיים רבים, מרקעים ומעמדות שונים, עם בעיות דומות: איך מתמודדים עם החיים ללא מזון. זו השיטה שעובדת עבורם. מי שניסה לעזוב את הקבוצה לא הצליח לרוב להתמודד בכוחות עצמו עם בעיית ההשמנה. הדינמיקה הקבוצתית משחקת תפקיד מכריע. זוהי תוכנית העזרה העצמית הגדולה בעולם, הפועלת במתכונת תוכנית האלכוהוליסטים האנונימיים. היא מונה יותר מ?80  קבוצות בארץ ועוד אלפי קבוצות בעולם כולו  מי שהצטרף   לא עבר שום תליך של שקילה לא היו צרכים   לקבוע   רק מצאו  פגישה והצטרפו שהתשלום  הוא 15 ? בלבד לפגישה.

חוויות המשתתפים במפגשים זהות: כולם עברו מגיהינום לגן עדן. מצאו שותפים לבעיה, שמדברים באותה השפה וצועדים יחד באותה הדרך. האוכל, שהיה עבורם החבר הטוב ביותר, הוא מעתה האויב.

“אכילה כפייתית זו אכילה ללא הגבלה בכמות במוצרים או בזמן”, אומר י’, “גם כשהתחלתי באו.איי זה היה ככה. אכלתי פעם בונזו. כל מה שנראה אכיל על צלחת, אכלתי. חוסר תפקוד מוחלט, אובססיה. כמו התמכרות לאלכוהול ולסמים, רק שאוכל זה חוקי. כל חיי חשבתי שיש לי תיאבון בריא. רק כששמעתי את המושג אכלן כפייתי הבנתי שזה אני והגעתי לאו. איי. כשהמנחה סיפרה שירדה במשקל ושמרה עליו שלוש שנים, זה תפס אותי. החברותא החזיקה אותי שם. כולם עוזרים זה לזה אבל כל אחד אחראי לעצמו”.

אף על פי שי’ רואה את עצמו כיתום, הוא אינו רואה קשר לילדות: “90% מהשמנים שאני מכיר לא גדלו כך והגיעו למשקלים גדולים. את הילדות העברתי במשפחות אומנות ופנימיות. למדתי להגיע מוקדם לשולחן, אחרת לא יישאר אוכל. בלי אהבה וחיבוק, מה שעושה לך טוב זה האוכל ומתחילה התמכרות”

בגיוס הוא שקל 124 ק”ג וכשהשתחרר עבד כנהג הסעות. “איבדתי שליטה על חיי. בתור נהג לא יכולתי ללכת 200 מטרים כדי לטייל עם הקבוצה, נשארתי באוטובוס ואכלתי”.

גם הזוגיות הייתה בעייתית. “מי תיגע בבחור מעל 100 ק”ג? בגיל 29 התחתנתי עם גרושה עם ילדים שחיפשה תמיכה כלכלית. זה נגמר אחרי חמש שנים. שמן מאבד את זכות הבחירה בחיים. לא לבחור בחורה ולא עבודה. מעסיקים שואלים את עצמם: איך שמן שלא מסוגל שומר על עצמו ישמור לי על העסק?”

לפני חמש שנים הכיר באו.איי את פ’, אהבת חייו, שרזתה 50 קילוגרמים. “זה יתרון מבחינתי. אנחנו תומכים זה בזו, אין אינטרס כלכלי והיא אוהבת אותי כמו שאני”.

י’ חי על אותו תפריט כבר שש שנים. בארוחת הצהריים הוא מגוון מדי פעם. “אני לא מוצא ריגושים באוכל”, הוא אומר. מתוך 17 שנים בקבוצה, בשבע האחרונות הוא נקי מבולמוסים ושומר על 80 הקילוגרמים שלו ועל בדיקות בריאות תקינות.

התוכנית מבחינת י’ ושכמותו היא יום העצמאות והשחרור. “הפסדתי את כל החיים שלי, מבלי לדעת מה זה חברות, בילויים, אהבה ראשונה. או.איי הצילו את שארית חיי. זו הייתה ההזדמנות  לא לבזבז את מה שנשאר מהחיים שלי”.

האם או איי נועד גם לך? רק את\ה יכול\ה לדעת. אף אחד אינו יכול להחליט בשבילך. אנו שנמצאים כעת באכלני יתר אנונימיים, מצאנו אורח חיים שמאפשר לנו לחיות ללא צורך באוכל מיותר .

ליצירת קשר בקרו באתר הבית שלנו: http://www.oa-israel.org/