כך זוכה דרור אלפרון מעבירה של תקיפת קצין משטרה

סיפור שמתחיל במסיבת יום הולדת, נמשך בתגרה בין דרור אלפרון לקצין משטרה חמוש ונגמר בזיכוי מוחלט, מהנדירים שידע עולם המשפט בישראל

זהו אחד מפסקי הדין הבודדים בישראל בהם זוכה אדם מעבירות אלימות חמורות, בטענה של “הגנה עצמית” (סעיף 34 י’ לחוק העונשין) בשילוב עם טענת “הטעות” (סעיף 34 יח’ לחוק העונשין). למעשה, נקבע כי שתי הגנות אלו העניקו לנאשם פטור מלא מאחריות פלילית. ניתן למנות על אצבעות שתי ידיים את מספר הפעמים בהן התקבלה בישראל הטענה בדבר “הגנה עצמית” בתגרה מול קצין משטרה.

עו"ד יניב שגב

ומעשה שהיה כך היה: לקראת חצות, ביום שישי (19.9.2008), באמצע מסיבת יום הולדתה של רעייתי, קיבלתי טלפון בהול מיעקב אלפרון (ז”ל), אותו ייצגתי בקביעות באותן שנים. בנימת קולו שמעתי שהאירוע חריג. בנו בכורו - דרור, נעצר בביתם שברעננה, לאחר שקצין משטרה לבוש אזרחי וחמוש באקדח התפרץ לביתם לבדו ובברוטאליות, באמצע ארוחת השבת, ביקש לעכב אותו בחשד לעבירה, שבסופו של דבר לא נכללה בכתב האישום. השוטר עורר מהומה גדולה, שהובילה לתגרה, במהלכה תקף את דרור, גידף את בני המשפחה וכינה אותם “משפחת פשע” ועצר את דרור בחשד לביצוע מספר עבירות אלימות חמורות כלפיו.

למורת רוחה של רעייתי ושאר החוגגים, הגעתי למשטרת כפ”ס, שכן ידעתי שחקירתו הראשונה של דרור תקבע את גורל התיק כולו. לאחר ששמעתי את העובדות מפי דרור, הנחיתי אותו למסור הצהרה שתהווה את הקרקע לעדותו בבית המשפט ולאחריה לשמור על זכות השתיקה, בטענה לפיה התחנה שבה משרת הקצין לעולם לא תוכל להיות אובייקטיבית בחקירתו.

הוגש כתב אישום, שייחס לדרור מספר רב של עבירות, בהן תקיפת קצין משטרה, איומים על קצין משטרה, הפרעה לשוטר, העלבת עובד ציבור וכו’.

לאחר ניהול שלב הוכחות,  זוכה דרור זיכוי מוחלט ונקבע כי יש לו פטור מאחריות בפלילים. המשמעות: בנסיבות שנוצרו דרור היה מחויב לפעול כפי שפעל וטענתו בדבר “הגנה עצמית” התקבלה. טענה כזו התקבלה במשפט הישראלי מספר מועט של פעמים והפרקליטות בחרה שלא לערער. בחירה מושכלת.

מסקנותיי מהמשפט:

החקירה הראשונה במשטרה הייתה הרת חשיבות והפרטים שדרור מסר בה, בהתאם לייעוץ שנתתי לו , היוו את אבני הדרך בעדותו בבית המשפט ובהכרעת הדין. לטעמי, היכולת לראות את סופו של המשפט (כן, סופו של המשפט), עוד בשלב התחקור הראשוני של הלקוח, ובהתאם לכך לצייד אותו בייעוץ משפטי בו במקום, היא שהביאה לזיכוי.

כצפוי, בית המשפט דחה את כל עדויות ההגנה של דרור (שהרי מדובר בבן למשפחת פשע ידועה), קיבל ללא סייג את כל עדויות התביעה (שהרי מדובר בשוטרים) ועדיין נותר “בפינה” ממנה לא היה יכול “לצאת”, מלבד זיכוי, בדרך בה זיכה אותו. אותו “שטח משפטי מת”, שלגביו לא יכול היה בית המשפט לקבוע כל ממצא עובדתי לחובת דרור, לא סתם  נקרא  “שטח משפטי מת” - הוא תוכנן בקפידה מראש.

 בעת החקירה הנגדית של כל אחד מעדי התביעה, דליתי את הפרטים שהתחברו יחדיו בסיומו של המשפט ויצרו “שטח משפטי מת”, שהביא לתוצאה היחידה האפשרית - זיכוי.

את עיקר מאמצי הפניתי לעבירת התקיפה של קצין המשטרה. ידעתי שהעבירות הנלוות אליה תלויות בה ותוצאתן תהא תלויה בתוצאות ההכרעה בעבירת התקיפה (אפקט הדומינו) וכך היה: בית המשפט התבסס על קביעותיו העובדתיות בעבירת התקיפה, על מנת לזכות את דרור מיתר העבירות - שכן לא הייתה לו יכולת משפטית לקבוע אחרת - על ידי קביעות סותרות.

למרבה הצער, בתקופה שבין אותה שיחת טלפון בהולה (19.9.2008) ועד להכרעת הדין (24.10.2010), נרצח יעקב אלפרון באמצעות מטען חבלה ברכבו ולא זכה לראות את זיכויו של בנו הבכור.

הכותב הוא עו”ד יניב שגב, שותף במשרד עורכי הדין “שגב- ערבה” מומחה לדין הפלילי, התמחה בבית המשפט העליון וחבר לשכת עורכי הדין הפלילית האירופאית ECBA - EUROPEAN CRIMINAL BAR ASSOCIATION