רשלנות רפואית: המחלה שלא צפינו אותה

כשהרע מכל קורה ואנחנו מרגישים שמשהו כאן לא היה בסדר, אסור להסס. יש מומחים שייבדקו את המומחים. זה לא קורה רק בסדרות טלוויזיה, זה יכול לקרות לכולנו

כולנו הולכים לרופאים. כלומר, למעט אלו שלא מאמינים ברפואה המודרנית ומעדיפים את התחליף האלטרנטיבי, כולנו מסתמכים על מדע הרפואה המודרני, שנשען על מחקרים, שנים של ניסיון והתפתחות ארוכה של תהליכים רפואיים ומכשור רפואי מתקדם. המטרה כמובן היא להביא מזור לחולים, להקל על סבלם וגם להאריך את חייהם. בחזית המדע הזה, מבחינתנו, נמצאים הרופאים מחד והמוסדות המוכרים לנו מאידך: קופות החולים ובתי החולים.

בעולם מושלם, הרופאים היו אנשים עילאיים, חפים מטעויות והמוסדות המאכלסים אותם – גם כן. אלא שמדובר בבני אדם וגם הם עושים טעויות אנוש. הרופאים אינם לבדם, אליהם יש להוסיף את צוות האחים והאחיות, את העובדה שבבתי החולים יש מחסור חמור בכוח אדם, הצוות עובד שעות רבות בלחץ בלתי פוסק, עסוק באבחון מחלות ומתן דרכי טיפול וריפוי נכונים, מענה לבני משפחה, עבודה מול הצוות המשרדי ונהלי משרד הבריאות וקופות החולים, ובתוך כל המהומה הזו קורות טעויות.

הטעויות הללו יכולות לנוע במנעד שבין טעות קלה שבאבחון בעיה פעוטה, אי מתן תרופה נכונה וכלה בזיהוי מאוחר של מצב רפואי והמשמעויות הרות הגורל הכרוכות בכך.

צילום: תומר יעקובסון

כשהדבר נוגע למחלות סופניות, סרטן למשל, לכל טעות שכזו יש השלכות חמורות במקרה הטוב ולמרבה הצער חריצת גורלות במקרה הרע. לכן, בבואנו לשקול תביעה משפטית בגין רשלנות רפואית, כדאי שנשתדל לעקוב אחר כל התהליך מתחילתו ממש, על מנת לזהות את הנקודה בה היא התרחשה:

מה היו הסימנים והתסמינים עמם הגיע המטופל לרופא המטפל? באילו פעולות נקט הרופא, ככל שהרופא הפנה את המטופל לבצע בדיקות? האם המטופל ביצע את הבדיקות? האם הרופא ששלח את המטופל לבצע את הבדיקות וידא כי המטופל ביצע אותן? מה פרק הזמן בו חל העיכוב באבחון הסרטן והאם לפרק זמן זה הייתה השפעה על דרגת הממצאים?

אלו חלק מהשאלות שנידרש אליהן, על מנת להתחיל הליך של תביעה בגין רשלנות רפואית.

בין השיקולים האחרים שבהגשת תביעה, נוכל להתייחס לשאלות כגון: מה ההשלכה של האיחור באבחון על הישנות המחלה, על סיכויי ההישרדות של המטופל ועל תוחלת חייו הצפויה? מה הייתה תוחלת החיים אילו המחלה הייתה מתגלה בזמן והחולה לא היה נפטר ממנה - יתכן שהיה חי עוד שנים רבות?

מצד שני, יש לזכור כי המחלה הייתה אצלו ממילא. כלומר, אבחון במועד לא היה מונע אותה, אלא רק מקדים את הטיפול בה. אם כך – מה היו סיכויי ההישרדות לו הגילוי היה מוקדם ומה משמעות  האיחור? בלשכה מרכזית לסטטיסטיקה יש טבלאות תוחלת חיים לגברים ולנשים מלאומים שונים. יש גם סטטיסטיקה בקשר למחלות מסוימות בספרות הרפואית. יש סוגי סרטן שאיחור בגילוי אינו קריטי, כי הסרטן המסוים הזה מתפתח לאט, ולכן לגילוי המאוחר אין השפעה על הנזק ומצב החולה לא היה משתנה משמעותית, וכך נשמטת הקרקע מתביעה ברשלנות רפואית.

ניתן לסכם ולומר שהמדדים אליהם ניתן להתייחס הם: כאב וסבל שנוספו, סיכון גדול יותר למות, מקרה של הישנות המחלה וכמובן עד כמה חלה ירידה באיכות החיים כתוצאה מהשלכות האבחון המאוחר.

בתוך כל המצוקה הנפשית, הכואבת והמבלבלת, שחולה או בני משפחתו עלולים למצוא את עצמם, יש להקדיש תשומת לב מרבית לטיפול אותו אנו מקבלים. בהינתן ואנו חשים שאכן נפלנו קורבן לרשלנות רפואית, מצד מי מהצוות הרפואי או המוסד הרפואי, כדאי לפנות בהקדם לעורכי דין מומחים בנושא רשלנות רפואית. כאלה שמיומנים בזיהוי הכשלים ומשמעותם העגומה. אם היקרים לנו סובלים בגין התרשלות של מומחים רפואיים, אזי מומחים אלה צריכים לשאת את ההשלכות שברשלנותם.

הכותבת היא עו”ד אורנית שגיא דקל, מומחית בדיני נזיקין וביטוח, מאשכנזי, שגיא-דקל, משרד עו”ד.

כל הכתוב לעיל מוגש כמידע כללי, אינו  בא להחליף את הוראות החוק והתקנות ואינו בא להחליף ייעוץ משפטי. במקרה של אי התאמה עם הוראות החוק, הנאמר בחוק הוא הקובע. המסתמך על מידע זה עושה זאת באחריותו  ועל דעת עצמו בלבד.