זרועו של החוק האמריקאי: טראמפ ימשיך בדרכו של אובמה?

רשויות החוק האמריקאיות עלולות להפליל גם את מי שעובר על חוקי הסחר שלהן במדינות אחרות. כתבי האישום עלולים להישמר בסוד ולהתגלות רק כאשר תיכנסו לארצות-הברית ואז כבר לא תוכלו לצאת לפני תום הליכים. אם רק היינו יודעים...

נניח שהחברה שלך מייצאת מוצר לחו”ל, למדינות שאינן ארצות-הברית. הגיוני שתדאג לקיים את החוקים בישראל וכנראה שגם את חוקי המדינות שאליהן אתה מייצא. לא תעלה בדעתך שעליך להביא בחשבון גם את חוקי ארצות-הברית ולהיות מוטרד מהם. ובכן, כדאי שתהיה מוטרד, מכיוון שזרועו של החוק האמריקאי היא ארוכה מאוד.

עו"ד יואב סלומון. צילום: אלבר קוט

אם אתה מקבל דולרים במהלך עסקיך; אם אתה נעזר ביועץ אמריקאי; אם אתה סוחר עם חברה הנשלטת על-ידי חברה הנסחרת בארה”ב; אם הצעת טובות הנאה לעובדים של עסק הנשלט על ידי מדינה זרה, אתה חשוף להליכי האכיפה האזרחיים או הפליליים של הרשויות האמריקאיות, גם אם כל הפעולות הללו בוצעו על ידי מי שאינם אמריקאים ומחוץ לגבולות ארצות הברית.

ארצות-הברית גבתה מיליארדי דולרים כקנסות מחברות זרות, המעדיפות בדרך כלל להגיע להסדרים ולא להילחם בדוד סם. ליחידים שנכנסו לתחומי ארצות-הברית או שנתפסו בצו מעצר בינלאומי, התוצאה יכולה להיות מאסר. העובדה ש”פינוק” לקוחות פוטנציאליים ומתן מתנות יכולה להיות מקובלת במדינות מסוימות, אינה מהווה הגנה מפני אישום בשוחד בארצות-הברית.

מה מאפשר לרשויות האמריקאיות להפליל התנהגות עסקית מחוץ לתחומי המדינה כשכל המעורבים אינם אמריקאים? שלושה גורמים עיקריים:

הראשון, זו הגמישות המדהימה של הגדרות עבירות הצווארון הלבן בארצות-הברית. עבירות התרמית באמצעות דואר ותקשורת (mail and wire fraud) מנוסחות בצורה רחבה ועמומה ובתי המשפט והקונגרס מרחיבים אותן בעקביות. החוק כנגד שוחד במדינות אחרות מגדיר “עובדי ציבור” בצורה רחבה ביותר, שאיפשרה לתבוע מי ששיחד עובדים של חברות שמניותיהן נסחרות בבורסה. בנוסף, הגדרת טובת הנאה אסורה היא כה רחבה, שאיפשרה לתביעה להגיע בשנה שעברה להסדרים, לפיהם שולמו קנסות של מאות מיליוני דולרים על ידי חברות שהעסיקו בנים ובנות של בכירים סיניים, במטרה לקדם את עסקיהם בסין.

השני, זו הגישה מרחיבה של בתי המשפט האמריקאים. אמנם על פי הדין החלת החוק האמריקאי על פעולות שמחוץ לאמריקה היא החריג, אולם בתי המשפט מפרשים בצורה מרחיבה את שיוך הפעולה לארצות-הברית (מספיק, למשל, שדואר אלקטרוני התקבל בארה”ב או שתרמית בניירות ערך השפיעה על השוק האמריקאי). מבחינה מעשית, בתי המשפט האמריקאים מונעים מנאשמים לטעון שהם אינם נתפסים בחוק האמריקאי: כאשר מוגשת בקשה לדחיית האישום על הסף, בדרך כלל בתי המשפט קובעים שהבקשה תידון רק אחרי שהראיות תשמענה. החומרה של הענישה הפלילית בארצות-הברית מביאה את מרבית הנאשמים להסכים לעיסקאות טיעון כדי להימנע ממשפט, וכך בתי המשפט אינם מגיעים להחלטות בבקשות לדחייה על הסף.

השלישי, הוא הכוח של רשויות התביעה ללחוץ על נאשמים. התובעים בארצות-הברית רשאים לשמור את כתבי האישום בסוד, באופן שהנאשם אינו יודע שהוגש נגדו אישום. הדבר יוודע לו רק כשהוא ייעצר לכשיגיע לארצות-הברית (או אם ייעצר ויוסגר אליה על פי צו מעצר בינלאומי) ואז הוא לא יהיה רשאי לצאת מהמדינה עד תום המשפט. מצב זה יוצר לחץ עצום להגיע לעיסקאות טיעון. לפעמים, כאשר נודע לנאשם על האישום, הוא ממנה עו”ד שינסה לבטל את האישום, אולם התביעה האמריקאית נוקטת עמדה שהוא “נמלט מהחוק” וככזה אינו רשאי לטעון אפילו טענות טכניות, כל עוד אינו מתייצב בארצות-הברית – ואז הוא יהיה נתון לאותו לחץ.

 מורשת האכיפה העולמית של ממשל אובמה המועברת לממשל טראמפ

ממשל אובמה הרחיב מאוד את השימוש בחוק האמריקאי - הן הפלילי והן חוקי הבנקאות - כדי להסדיר את התנהגותם של יחידים ותאגידים ברחבי העולם. הממשל הזה מותיר אחריו מכשירים רבי עוצמה כלפי יחידים וחברות ברחבי העולם – צוותים מאומנים של חוקרים ותובעים, שורה של תקדימים מעשיים של הסדרים מוסכמים לתשלום קנסות בסכומי עתק, ושני תיקונים מהחודש האחרון של התקנות, שמאפשרים לזמן זרים למשפט בכל דרך, אפילו על ידי משלוח דוא”ל, ומאפשרים לשופטים אמריקאים לצוות במקרים מסוימים על חיפוש מרחוק במחשבים, אפילו אם הם נמצאים מחוץ לארצות-הברית.

האם ממשל טראמפ ישתמש במכשירים הללו בריסון או ביד קלה? ימים יגידו. בפעם הבאה כאשר תעשו עסקים בחו”ל, או אפילו כאשר תשתמשו במחשב המחובר לאינטרנט - זיכרו: החוק הפלילי האמריקאי הוא היום, למעשה, גלובלי. ציות לחוק הישראלי ולחוקי המדינה שאיתה אתם עושים עסקים, עלול להיות לא מספיק.

הכותב הוא עו”ד יואב סלומון, בעליו של משרד “אבניאל, סלומון ושות'”, מומחה בליווי משפטי של פעילויות בינלאומיות ומשפט מסחרי. הכתבה נכתבה בשיתוף עם עו”ד פטריק אודונל

כל הכתוב לעיל מוגש כמידע כללי, אינו  בא להחליף את הוראות החוק והתקנות ואינו בא להחליף ייעוץ משפטי. במקרה של אי התאמה עם הוראות החוק, הנאמר בחוק הוא הקובע. המסתמך על מידע זה עושה זאת באחריותו  ועל דעת עצמו בלבד.