על תשניק סב-לידתי ורשלנות רפואית

תשניק סב-לידתי - הפרעה באספקת החמצן ליילוד - היא אחת מעשר הסיבות העלולות להביא למות הילוד או לנזקים בלתי הפיכים, ובהם גם שיתוק מוחין. בית המשפט קבע מספר קריטריונים, אשר חלקם הכרחיים וחלקם מסייעים, על מנת שתוכח רשלנות רפואית ושייעשה צדק עם הניזוקים

תשניק סב-לידתי , perinatal asphyxia  הוא סיבוך רפואי שנגרם לעובר במהלך הלידה, כתוצאה מהפרעה באספקת חמצן ודם לגופו. “על פי ארגון הבריאות העולמי, תשניק סב-לידתי מוגדר ככישלון בניסיון התינוק לנשום בזמן הלידה. מחסור בחמצן לזמן ממושך יכול לגרום לנזק לרוב איברי הגוף (לב, ריאות, כליות, כבד, מעיים), אך הנזק המוחי הוא הקשה והמדאיג מכולם, מכיוון שאותו הכי קשה לרפא במהירות ובצורה מושלמת. בכל שנה נולדים ברחבי העולם כארבעה מיליון תינוקות עם תשניק סב-לידתי. כרבע מהם (מיליון תינוקות) סובלים מנזק מוחי ומיליון נוספים מתים כתוצאה מכך, מה שהופך את התשניק הסב-לידתי לאחת מעשר הסיבות הגורמות למותם של יילודים”. כך מוגדרים התופעה וסיבוכיה האפשריים, שעלולים לגרום לנזקים בלתי הפיכים.

יחד עם זאת, הוכח במחקרים רבים ששיעור מקרי שיתוק המוחין הקשורים באירועים שאירעו כתוצאה מרשלנות במהלך הלידה, הינו נמוך ומהווה רק כ- 6 עד 10 אחוזים מהמקרים. לפיכך, הוגדרו מספר קריטריונים להוכחת הקשר בין מקרי שיתוק מוחין לבין אירועים שהתרחשו במהלך הלידה, קריטריונים שחלקם הכרחיים לקביעת הקשר ושחלקם מסייעים להוכחתו.

אומנם, בפסיקת בית-המשפט העליון עולה, כי יש להוכיח את קיומם של הקריטריונים בהקשר של תשניק סב-לידתי, אולם גם סממנים אלה מהווים רק נקודת מוצא ואין הם בבחינת “כזה ראה וקדש”.

עו"ד אורנית דקל

ישנם ארבעה קריטריונים הכרחיים, שיש בהם כדי להצביע על כך שאירוע חריף במהלך הלידה גרם לירידה באספקת החמצן לאיברים חיוניים ולשיתוק מוחין. כאמור, אלה אינם בבחינת “כזה ראה וקדש”, כפי שנקבע בפסיקת בית-המשפט העליון, מאחר שיש להתייחס גם לנסיבות המקרה, ולעיתים בית המשפט קובע שיש להתייחס גם לתחושת הצדק המתעוררת בו, כשהנסיבות העובדתיות מועלות בפניו. הקריטריונים הם כדלקמן:

• עדות לחומצה מטאבולית בדם טבורי בלידה (דרגת ה-pH תהיה פחות מ-7).
• ציון האפגר בדקה הראשונה והחמישית של הלידה.
• ג. התחלה מוקדמת של תסמיני פגיעה נוירולוגית בינונית עד קשה ליילוד – הופעת שיתוק מוחין, המערב את ארבע הגפיים וגורם לתנגודת שרירים, עד כדי קשיים בתנועה (קוואדריפלגיה ספספטית או דיסקינטית).

ד. לא נמצאו סיבות אחרות, המסבירות את התשניק הסב-לידתי (כגון טראומה, הפרעות בקרישיות הדם, זיהומים, תסמונות גנטיות וכדומה).

בנוסף לארבעה אלה, ישנם חמישה קריטריונים נוספים, המסייעים ותומכים בקשר הסיבתי שבין התשניק הסב-לידתי לבין שיתוק מוחין שאירע סביב ובמהלך הלידה - עד 48 שעות לאחריה, ואלה הם:

א. היילוד סבל ממצוקה נשימתית - לפני או במהלך הלידה (האטות דופק, הסתבכות של חבל הטבור סביב גוף העובר וכדומה).

ב. האטות דופק פתאומיות וממושכות, ללא תהליך מפצה של שינוי בקצב הלב (לפיכך, חשוב לחבר את היולדת למוניטור לצורך אבחון מידי של כל הסימנים המקדימים).

ג. ציון אפגר בין 0 ל- 3, הנמשך מעבר לחמש דקות.

ד. אבחון של פגיעה רב-מערכתית ביילוד בתוך 72 שעות מהלידה.

ה. ממצאי הדמיה המעידים על פגיעה מוחית, לאחר אירוע של חוסר אספקת דם וחמצן למוח.

במרבית המקרים המגיעים לכותלי בית המשפט, בתביעה של רשלנות רפואית, לא מתקיימים כל הקריטריונים, ולכן חלק מהתביעות נדחות ורק חלק מתקבלות.

מהתביעות שהתקבלו על ידי בית המשפט, ניתן ללמוד על התייחסות לקריטריונים, אולם לא באופן דווקני. לדוגמא: באחד מפסקי הדין קיבל בית המשפט את הגישה שהועלתה על ידי מומחה התובעים, לפיה הקריטריון ה”הכרחי” של רמת ה PH בדמו של העובר, מתייחס לשלב בו בוצעה הבדיקה ואין בכך לשלול אפשרות שהיה סבל עוברי ומצב של חוסר בחמצן בשלב מסוים קודם לכן.

בנוסף, בית המשפט מתייחס לנסיבות העובדתיות שהתרחשו בתהליך הלידה ולראיות התומכות בהן – אלה שאירעו בשעות עד ימים לפני הלידה, בלידה עצמה ולאחריה.

הכותבת היא עו”ד אורנית שגיא-דקל, מומחית בדיני נזיקין וביטוח

כל הכתוב לעיל מוגש כמידע כללי, אינו  בא להחליף את הוראות החוק והתקנות ואינו בא להחליף ייעוץ משפטי. במקרה של אי התאמה עם הוראות החוק, הנאמר בחוק הוא הקובע. המסתמך על מידע זה עושה זאת באחריותו  ועל דעת עצמו בלבד.