מנטל לנכס: המהפך שעבר על המשקים בישראל

האם בית המשפט יכול, במסגרת מאבק על ירושת משק חקלאי, להגדיר את אחד הילדים כמעין "בן ממשיך" מכוח הוראות צוואה, ולמרות שלא בוצע הליך מסודר למינויו כבן ממשיך מול האגודה השיתופית? האם החלטה כאמור מחייבת את היורש לפצות את אחיו או שמא דווקא להפך? אלו הן חלק מהסוגיות המרתקות שנדונו בתיק שהונח לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בטבריה

“במושבים רבים בישראל מתקיים בשנים האחרונות תהליך איטי אך עקבי של חילופי דורות”, מסביר עו”ד יריב ואקנין, בעל משרד עורכי דין המתמחה בדיני משפחה ובדיני מקרקעין, “דור המייסדים אשר הקים את המושבים והפריח אותם, מעביר את השרביט לבני הדור השני. אולם ירושת משק חקלאי לא דומה כלל לירושת דירה או בית בעיר. החוק, הפסיקה וההסכמים הרלבנטיים, קובעים שיש להעדיף את הורשת המשק כיחידה יצרנית אחת. ללא פיצול משקים ונחלות, ותוך הבטחת המשך קיומו החקלאי בדור הבא”.

מנטל לנכס - המהפך שעבר על המשקים בישראל

“הנחלות החקלאיות אינן חלק מהעיזבון ולא ניתנות לפיצול”, ממשיך עו”ד ואקנין, “בשנות ה-80 ותחילת שנות ה-90, כאשר הגיעה שעתם של ההורים לבחור בן ממשיך, בדרך כלל הבחירה לא נתקלה בהתנגדות עזה מצד האחים והאחיות. להפך. העבודה הקשה הכרוכה בתחזוקת המשק, לצד תפיסה לפיה המשקים החקלאיים אינם שווים כסף רב, הביאה לכך שבמקרים רבים האחים והאחיות אפילו בירכו על מינוי אחד מהם. זאת משום שאותו אח נאלץ להישאר במושב ולרוב לקח על עצמו את החובה לדאוג להורים המזדקנים”.

המהפך התפיסתי, מסביר עו”ד ואקנין, החל בסוף שנות ה-80 בעיקר בשל תנועה מהעיר לכפר אחר חיפוש בתים פרטיים ואיכות חיים. מגמה נדל”נית זו הביאה לעלייה משמעותית בערכם של המשקים. “הקערה התהפכה על פיה ובן ממשיך הפך למי שמחזיק בידיו נכס השווה למיליוני שקלים, ואשר ניתן לבנות עליו יחידות מגורים נוספות. באופן טבעי החלו לצוץ בבתי המשפט מאבקי ירושה מורכבים ומסועפים”.

המקרה שהצגנו בתחילת הכתבה הוא עוד אחד מיני רבים. “הזכויות של האם במשק החקלאי היו זכויות של בר רשות”, מסביר עו”ד ואקנין, “זכויות המבוססות על חוזה משולש ולא מהוות זכות קניינית. כעורכי דינו של הבן מול אחיו, הצגנו טענה לפיה ההוראות בצוואה קובעות במפורש שמרשנו הוא היורש החוקי והיחיד של המשק. לשמחתנו, לא רק שבית המשפט קיבל את טענותינו, אלא שבפסיקה אמיצה נקבע שזכויותיו של מרשנו הן כמעין בן ממשיך. על כן, הוא לא יהיה מחויב לפצות את אחיו ואחיותיו או להתחלק בשווי המשק כל אימת שהוא ממשיך לקיים אותו”.

המשמעות של זכויות בר רשות במשק חקלאי

מבחינה משפטית, זכויות האם המנוחה במשק היו זכויות של “בר רשות” אשר אמנם יש להן ערך כלכלי רב אך הן לא זכויות קניינות לפי היכולת להעבירן הלאה. מה שקרוי בעגה משפטית “מגבלת עבירות”. לא מדובר במקרה יחיד ובשורה ארוכה של פסקי דין העוסקים בתחום נקבע שמגבלת העבירות מונעת מזכות של בר רשות להיות זכות קניינית ומגדירה אותה ברמה של זכות אישית (לפחות מבחינה רטורית).

לאור חילופי הדורות במושבים, בתי המשפט נדרשים לא מעט לסוגיות מסוג זה. הפסיקה קובעת שכאשר מתגלעת מחלוקת בין יורשים לגבי ירושת משק חקלאי יש לבדוק את האופי והגבולות של הזכות לפי החוזה הרלבנטי. במקרה הנ”ל מדובר היה בחוזה משולש בין רשות מקרקעי ישראל (בעלת הזכויות במשק), האגודה השיתופית (החוכרת את הזכויות במשק) והמנוחה (ברת רשות לשימוש במשק מטעם האגודה).

“כמו כל חוזה תלת-צדדי, גם כאן ההסכם המשולש הניח הוראות ברורות לגבי העברת זכויות במשק בפטירת בר רשות”, אומר עורך דין יריב ואקנין, “לענייננו, החוזה קבע שבפטירת בר רשות הזכויות יועברו לבן זוגו, ואם בן הזוג נפטר אזי לבן ממשיך שמונה על ידי ההורים, ואם לא מונה בן ממשיך אז בהתאם לעקרונות סעיף 114 לחוק הירושה. כלומר, ליורש אחד שיכול לקיימו כיחידה חקלאית”.

“יש לכבד את צוואת האם כלשונה”

בית המשפט ניתח לעומק הן את צוואת האם המנוחה, הן את ההסכם המשולש הרלבנטי והן את הפסיקה הענפה בתחום (שהצטברה מאד בשנים האחרונות). בפסק הדין צוין כי אין מחלוקת שהבן היורש גר במשק ומקיים אותו. הודגש גם כי מצוואתה של האם עולה בבירור שהמנוחה הביעה באופן מפורש את רצונה שהבן יגור במשק וכל עוד הוא עושה כן הוא לא יידרש לשלם פיצויים לאחיו או אחיותיו.

“בית המשפט איזן בין הוראות ההסכם המשולש לבין סעיף 114, וקבע שיש לכבד ולקיים את צוואת האם כלשונה”, אומר עו”ד ואקנין, “למרות טענות שונות ורבות שהועלו על ידי האחים ואשר הצלחנו להדוף אותן אחת לאחת. מה שחשוב בפסק הדין הזה הוא שבית המשפט עשה צעד נוסף קדימה וקבע שהזכויות של מרשנו במשק הן של כמעין בן ממשיך, אפילו שהאם המנוחה לא מינתה אותו בחייה כבן ממשיך לפי הפרוצדורה הנדרשת. כלומר, לא רק שהצלחנו להביא לכך שהלקוח ימשיך לגור במשק ולקיים אותו, אלא שהתוצאה הסופית הביאה להגדרתו כמעין בן ממשיך, ועל כן הוא לא חייב לפצות את אחיו ואחיותיו בגין ירושתו”.