 |
/images/archive/gallery/120/232.jpg נועם שיזף
צילום: נעם וינד  |
|
|
|
|
|
|
| נועם שיזף צפה ב"החווה הסינית - רשומון" וגילה סרט קונספירטיבי שמבטא חשש גדול מדור הגנרלים שממשיך לשלוט על חיינו |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"החווה הסינית – רשומון", 22:00, שבת, ערוץ 2
ההחלטה החשובה ביותר שלקח ניר טויב בסרטו על החווה הסינית היתה להתקדם מעבר לממד של השכול והאובדן, ולנסות לומר משהו על מקומו של הקרב ועל מקומה של מלחמת יום הכיפורים היום, בישראל 2004. לכן, הצליח הסרט שלו לעורר כל כך הרבה שדים מרבצם, עד שמוטי שקלאר, יו"ר הרשות השניה, מנע את שידורו ביום הזיכרון האחרון.
את סיפור הקרב עצמו מגולל טויב רק בעשרים הדקות הראשונות של הסרט. בשעה שנותרה, הוא חופר שוב ושוב ברגעים שקדמו לאותו לילה. שם הסרט מטעה: רשומון הוא מצב של גרסאות סותרות, ביניהן לא ניתן להכריע. אבל טויב כן נוקט עמדה. בסיום הסרט, התחושה היא שהפיקוד הבכיר, ובמיוחד סגן מפקד האוגדה דוביק תמרי, ידעו, או לפחות הוזהרו, שגדוד הצנחנים 890 צועד לקראת התנגשות עם דיוויזיה מצרית שלמה, ולא עם חוליות בודדות של ציידי טנקים, כפי שנאמר בפקודה לגדוד. החיילים הפשוטים מוצגים כקורבנות כפולים – פעם ראשונה כשנשלחו לקרב חסר סיכוי, ופעם שניה כשמשיקולים של יוקרה ואגו, נמנעה חקירת האמת על הקרב, ובמקומה כוננה הגירסה הרשמית על הטעות המודיעינית שהסתיימה בקרב גבורה. כידוע, לחברה קל יותר להכתיר גיבורים מלהתמודד עם קורבנות.
במידה רבה, לסרט יש מבנה דומה לזה של תיאוריות קונספירציה: בהתחלה מוצג האירוע המחריד, כשהוא מלווה בגירסה הממסדית (זו על חוליות ציידי הטנקים). מאוחר יותר מגיעות ראיות הנגד: עדויות שניתנות בהיסוס רב, ומהן אפשר ללמוד על ויכוח בעת מתן הפקודה לקרב; תיאור הקרב בחווה בלילה הקודם, והאזהרה שניתנה לקצין האג"ם גיל דוד על האסון אליו צועד הגדוד; ולבסוף התיאוריה על נסיבות מותו של מפקד חטיבת הצנחנים, עוזי יאירי, שכאילו לא יכול היה לשאת את אחריותו למחדל, ומתוך משאלת מוות הצטרף לפריצה למלון סאבוי, שנתיים אחרי המלחמה, בה מצא את מותו.
מה שלא ניתן בסרט הוא תיאור שלם של הגירסאות הרשמיות
והמערך הכולל של האירועים. הדיוט גמור יתקשה למצוא כאן את ידיו ואת רגליו. אין בסרט מפות, ומטרת הקרב, "פתיחת הציר", נותרת מעורפלת ומובנת רק בעקיפין, מתוך עדויות המשתתפים. העובדה שצה"ל המשיך במבצע הצליחה במרחק קילומטרים אחדים, בזמן שבחווה הסינית הצנחנים הקיזו את דמם, מוצגת כסוג של אטימות; מנגד, הולכת ומיטשטשת האפשרות שמבצע הצליחה כולו היה תלוי על בלימה, ושהחיפזון בהעברת שאר הכוחות הוא שהכריע את המלחמה. ובאשר ליאירי, אלמנתו, למשל, מתנגדת בתוקף לתיאורית "משאלת המוות", ואף כתבה על כך מאמר ב-ynet, אולם קולה אינו נשמע בסרט.
כל זה לא בא לומר שהגירסה הרוויזיוניסטית המוצגת בסרט אינה נכונה (בוודאי שלי אין את הכלים לשפוט זאת), אלא רק שהבלעדיות שהוענקה לה היא בעייתית. מכל תיאוריית קונספירציה אפשר ללמוד גם משהו רחב יותר מהמקרה שבו היא עוסקת. כמו ש-"JFK" ביטא בשנות התשעים את החשש של הליברלים האמריקאיים מהעוצמה והמקיאווליזם של הממסד הבטחוני (אולי בצדק, כשחושבים על ההסתבכות בעירק), הבחירות של טויב מלמדות על חשד עמוק כלפי דור הגנרלים שבנה את תהילתו במלחמת יום הכיפורים. שלא במקרה, זה גם הדור שאוחז בנתחים נרחבים מהנהגת המדינה. אהוד ברק, אריאל שרון, איציק מרדכי, אמנון ליפקין שחק – כולם הסתובבו על אותם קילומטרים ספורים בסיני באותן שנים. לכן העיסוק הנרחב בחווה הסינית, ולא למשל בקרב החרמון, שמבחינה צבאית שנוי במחלוקת גדולה הרבה יותר.
כשהמרואיינים בסרט מדברים על כשלון הפיקוד בחזית הדרום, ההד לדבריהם הוא במשבר המנהיגותי המתמשך המלווה את עלייתם לגדולה של הקצינים מ-73'. בפארסה של משיחתו של אמנון לפקין שחק לתקווה הלבנה החדשה, בסופה העגום של הקריירה של איציק מרדכי, בנפילתו המטאורית של ברק, בפינה ששוב דחק את עצמו אליה אריק שרון, האיש שמנצח בכל הקרבות ומפסיד בכל המלחמות.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
לוחמים בחווה הסינית
|
|
|
 |
|
 |
|
"עידן הגנרלים: גולדה מאיר"; "ישראל גלילי – הטבח של גולדה", ערוץ 8
|
|
|
 |
|
|
|
בערוץ 8 הקרינו במוצאי החג בשידור חוזר את סרטה המעניין של רות ולק על כהונתה של גולדה מאיר בראשות הממשלה וכן דיון על תפקידו של ישראל גלילי והשפעתו על גולדה ערב המלחמה. בניגוד לעיסוק הנרחב בעיתונים במחדל המודיעיני ובקרבות, שתי התוכניות האלו הציגו פן נוסף של מלחמת יום הכיפורים: האיתותים ממצרים בתחילת שנות השבעים על נכונותה להסכם שלום עם ישראל, תמורת נסיגה מסיני, והסרבנות הישראלית לכל ניסיון פשרה. גם פה, האנלוגיות לשנות האלפיים בלטו. קונספציה, מסתבר, היא לא רק עניין של מוכנות וכשירות צבאית.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | חבר מערכת מעריב ספורט. לומד לתואר שני באוניברסיטת ת"א | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
