 |
/images/archive/gallery/181/150.jpg זאק דרידה
אי פי איי  |
|
|
|
|
| דרידה, מגדולי ההוגים בני זמננו ואבי הזרם הדקונסטרוקטיבי, הלך לעולמו בגיל 74 ממחלת הסרטן |
|
|
|
 | דפדף בתרבות |  | |
NRG מעריב
9/10/2004 20:46 |
|
|
|
|
|
|
|
הפילוסוף הצרפתי ז'אק דרידה נפטר אמש מסרטן הלבלב בגיל 74 בבית חולים בפריז. הודעה על מותו של דרידה, הידוע כאבי הפילוסופיה הדקונסטרוקטיבית, נמסרה רק היום.
ז'אק דרידה נולד ב-1930 למשפחה יהודית באלג'יר. ב-1952 החל ללמוד פילוסופיה בפריז ב"אקול נורמל סופרייר", ואחר כך עבר לסורבון, בו לימד בין השנים 1960-1964. בסוף שנות ה-60 פרסם כמה מחיבוריו החשובים ביותר, שבהם פירש באופן חדשני את כתביהם של הוגים מרכזיים בתרבות המערבית כגון אפלטון, ניטשה, רוסו, היידגר ולוינס. דרידה התמקד בקשר שבין הלשון לפילוסופיה, ופיתח גישה חדשה לקריאת טקסטים, הנקראת דקונסטרוקציה. בבסיס עומדת הטענה כי הדרך שבה אנו קוראים טקסטים מניחה באופן אוטומטי הנחות שגויות, וכי בטקסטים חבויות משמעויות לגיטימיות רבות, שאת חלקן אפילו הכותב אינו מבין, ואותן הקריאה "הנכונה" צריכה לחשוף. חיבוריו השפיעו רבות על אסכולות באמנות, בספרות, באתיקה, באדריכלות ובמוזיקה.
עבודתו של דרידה הייתה לעיתים שנויה במחלוקת. חלק מהסגל אקדמי של אוניברסיטת קיימברידג' הפגין בשנת 92' נגד ההחלטה להעניק לו תואר של כבוד, עיטור שהוענק לו בסופו של דבר. בראשית שנות השמונים הוא עוכב בפראג על-ידי השלטונות הצ'כסלובקים, שלא ראו בעין יפה את ההרצאה שנשא על הדקונסטרוקציה. בשנה שעברה ביקר דרידה בישראל, לרגל הענקת תואר ד"ר של כבוד מטעם האוניברסיטה העברית.
"צרפת העניקה לעולם את אחד הפילוסופים הגדולים בני-זמננו, את אחת הדמויות הגדולות של העולם האינטלקטואלי בחיינו", ספד לו היום נשיא צרפת ז'אק שיראק. "בעבודתו הוא ביקש למצוא את התנועה החופשית הקיימת בבסיסה של כל חשיבה".
בין ספריו הידועים של דרידה: "על הגרמטולוגיה", "הקול והתופעה","הגלויה", "על הרוח: היידגר והשאלה", ו"רוחות הרפאים של מרקס". בעברית ראו אור בשנים האחרונות ספריו: "בית המרקחת של אפלטון" (הקיבוץ המאוחד), "נפתולי בבל" (רסלינג), ו"מה יוליד יום" (חרגול) - שיחות עם ההיסטוריונית אליזבת רודינסקו.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
