 |
/images/archive/gallery/110/357.jpg קורנית סטולר
צילום: רענן כהן  |
|
|
|
|
|
|
| קורנית סטולר סבורה כי "הנוסע" עם טום קרוז הוא אחד הסרטים המעניינים ביותר שיצאו השנה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
סרט טוב. לא ראיתי את זה בא
הפעם. מרוב דיבורים על איך טום קרוז שובר את הרצף ומשחק לראשונה בחייו את האיש הרע וצובע את השיער לאפור, כבר היה די ברור שזה יהיה לא משהו. ולמרות שמייקל מאן ("עלי", "היט") ביים, נדמה היה שבראש ובראשונה זה סרט של קרוז. וזה לאו דווקא מבטיח טובות.
"הנוסע" הוא לא רק מותחן מעולה (אפילו תפסתי את עצמי כוססת ציפורניים בסצינת הסיום. לא ידעתי שזה קורה במציאות) אלא גם סרט אווירה עירונית יפהפה, סרט מסע ודרמת התבגרות מרגשת. מקס (ג'יימי פוקס), נהג מונית מסור, ביישן ומכונס בעצמו באופן הגובל מדי פעם באוטיזם, נתקל בלילה אחד בשתי דמויות חזקות וזוהרות משיכול היה לדמיין. הראשונה שנכנסת למונית היא אנני (ג'דה פינקט סמית), פרקליטה מצליחה ואסרטיבית שעומדת בפני אחד התיקים הגדולים בקריירה שלה; מיד אחריה עולה וינסנט (טום קרוז), הנחשף מאוחר יותר כרוצח שכיר מיומן, הכופה על מקס באיומי אקדח להסיע אותו מזירת חיסול אחת לאחרת.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
טום קרוז ב"הנוסע"
|
|
|
 |
|
 |
|
סופר קול
|
|
|
 |
|
|
|
למרות נטייתו ללחשושים וגמגומים, מקס מתנהל בנינוחות יחסית במחיצתה של אנני, בעיקר מכיוון שסוף המפגש ביניהם ידוע לו מראש – היא תרד מהמונית, והוא לא יבקש ממנה את הטלפון. וינסנט, לעומתה, לא מבטיח סיום כה ודאי. פוקס וקרוז נהדרים יחד. הם מצליחים להעביר בעדינות רבה את הרובד בו מקס לא רוצה לברוח מווינסנט. וינסנט חונך אותו, מקסים אותו, לוקח אותו לדיסנילנד של המבוגרים. ניכר שהרבה יותר משמקס רוצה להימלט, הוא רוצה לשחק בחתול ועכבר ואז לחזור לזרועותיו המגוננות של חוטפו.
כיאה לסרט עיר, סוגד "הנוסע" ללוס אנג'לס הלילית ומעניק לה עומק וזמן מסך שאינם פחותים משל שתי דמויותיו הראשיות. הדכדוך הנוסטלגי שמשתלט על הסרט מדי פעם כרוך בעיר הזאת, אך אפקטיבי גם ברמות רבות אחרות, ולא משאיר מקופחים גם את אלו שכף רגלם לא דרכה בה מעולם.
הסרט נראה מעולה, מגורען לפרקים וחם וחד מיד אח"כ. 80 אחוזים ממנו צולמו בווידאו דיגיטלי, מה שנדמה לי משאיר 20 אחוז בלבד לפילם. השילוב הזה פועל מעולה, ולטענתו של מאן מדגיש את מהות הלילה. הלוק המלוכלך והמפוקסל בוודאי גרם לג'ורג' לוקאס, הדוחף את הפורמט במרץ, להלבין עוד קצת.
בסופו של דבר, "הנוסע" הוא סרט אפקטיבי, מרגש ונוגע ללב, המלהטט באלגנטיות בין הז'אנרים השונים איתם הוא מתכתב. בהחלט אחד הסרטים המעניינים שיצא לי לראות השנה.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | כותבת על קולנוע והמפיקה הראשית של nrg מעריב | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
