 |
|
|
אוהד מרומי |
פרט מתוך "קיקלופ", תערוכה המציגה בגלריה טל אסתר, תל אביב |
|
|
 |
"הסיפור מבוסס על 'קיקלופ', מחזה מאת אוריפידס. הפרויקט הוא למעשה סדרה של תהליכים דינאמיים, סדרה של עשיות קלישאתיות, של המון דברים הנקשרים לתיאטרון האוונגרדיסטי, הפוליטי וזאת כדי להצליח לייחד טריטוריה שהיא גם קצת אקס-טריטוריאלית ושדרכה אפשר יהיה לחשוב על שפה אחרת. כלומר, המאמץ העיקרי מופנה כלפי מציאת פתח בשפה. אני מתחיל בדבר שהוא הכי אמנותי ומאחר ונקודת ההתחלה היא המביכה ביותר, מאוחר יותר, לרגע, יכול להתרחש רענון של מושג או דימוי. נוצרת איזו שהיא ערבוביה של המון מושגים ודימויים מוכרים ומשומשים שעשויים להתארגן באוריינטציה אחרת ושכיוונה אינו ברור. השימוש במיתוס זו הקלישאה הכי גדולה, וכמעט כל הפעולות הן כאלה, למשל שבירת הקיר. אני מתעניין במקום של הצרימה, של ההפרעה, מקום שתמיד מקושר אצלי לתיאטרון וזהו גם המקום שמוקצה לדיון תרבותי ביקורתי. בין היתר אני בוחן את הפרויקט של משכית כסוג של תיאטרון לאומי - המצאת זהות לאומית של בדואים או פלסטינים, ניסיון לייצר אופנת סבנטיז לצד דימוי פרימיטיווי שורשי שמעולם לא היה פה, בטח לא לנו. אני תופס את זה כפרפורמנס בו אנו משחקים במופע של הציונות ועוטים את זיקתנו לארכיאולוגיה ולאמנות אריגת שטיחים שלמעשה יוצרו באום אל פאחם".
|
 |
 |
 |
 |
|
/images/archive/gallery/204/769.jpg אוהד מרומי  | |
|
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|