מתוך "פנים חדשות", תערוכה קבוצתית בגלריה נגא, תל אביב
ציורי הדיוקן מצוירים על צדו האחורי של הנייר, הדמויות הנגלות הן הכתמים הספוגים בו. הפעולה מתוכננת מראש על מנת לגעת בפרטים אך אופי הספיגה והדיפוזיה של הצבע והשמן הם תהליכים שלא ניתן לצפותם במדויק ולכן הדמויות הן בעצם אף אחד. הן לא קיימות אלא נבראות מעצמן, מהחומר. היקוות השמן מסביב לראשים בזמן שזה נוטש חלקית את הצבע משווה הילה לדמויות. ההילה מאדירה את הפורטרט ביחס למצע וביחס לעולם, אך בו בזמן היא כתם שמן פשוט, כמעט לכלוך.
