עיקר העבודות שלי הן עבודות על בד שחור. יש מסורת של ציור שמגיב לבד לבן. למצע הריק. הלבן הוא האין צבע שמכתימים אותו. האין צבע של העבודות האלו הוא השחור. כמובן ההיגיון בפעולה כלפי מצע ריק שחור שונה מההיגיון בפעולה כלפי המצע הלבן (כמו למשל אצל רפי לביא או טוומבלי), אבל עדיין אני פועלת כלפי השחור באופן שקשור לדרך שבה ציירים אלו פועלים כלפי הלבן. תמיד הייתה דמות של פיה בעבודות שלי. הציור שלי הוא הרמה הכי הכי מגומגמת של סיפורי פיות. בעניין זה יש מחשבה שלא מרפה ממני, חשד שתמיד מציק לי: שבכל חמור חבויה פיה.
