 |
/images/archive/gallery/235/401.jpg אלי פיניש.
צילום: אריק סולטן  |
|
|
|
|
| מצד אחד, הוא ג'וקר ענקי ב"ארץ נהדרת" ומצד שני, חוקר שב"כ אלים ב"חדר מלחמה". קבלו ראיון מגוון עם אלי פיניש |
|
|
|
 | דפדף בתרבות |  | |
טל פרי
7/1/2005 10:59 |
|
|
|
|
|
|
|
אחת הכתבות הראשונות שפורסמו על אלי ומריאנו נפתחה בתיאור מרגש של פגישתם הראשונה בחדר המנהלת בתיכון שבו למדו. פגישה שאליה זומנו אחרי שהלכו מכות בשטח בית הספר. התקרית האלימה הפכה לחברות אמיצה, שהולידה את אחד הזיווגים הקומיים המוצלחים שנראו פה מאז מוני ובראבא.
נשמע טוב מדי מכדי להיות אמיתי? ובכן, בדיעבד מתברר שזה אכן לא קרה. "מדהים שאתה זוכר את הכתבה הזו", אומר פיניש תוך שהוא מוזג תה קינמון לספל חרסינה קטן בעיצוב סיני, "זה היה בצחוק. מריאנו ואני באמת הכרנו בתיכון בנתניה. למדנו יחד ב'בוסתן', שהיה החוג הכי טוב לדרמה באזור השרון, אבל אף פעם לא הלכנו מכות.
"היינו אז צעירים ולא ממש מנוסים עם תקשורת. היינו יושבים עם עיתונאים, נכנסים לאווירה של סבבה, מריצים בדיחות. לנו היה ברור שזה הומור, לעיתונאים היה ברור שזה הומור, רק שהטקסט בעיתון יצא הרבה פחות מצחיק".
לזכותו של פיניש ייאמר שמודל 2004 שלו מחושב הרבה יותר. קודם כל, כמו שהוא עצמו מעיד, הוא כבר לא ילד (בן 29). עונה שנייה היסטרית של "ארץ נהדרת",
פלוס החיקוי של עוזי כהן שנכנס לפנתיאון ההומור המקומי, הציבו אותו רשמית בליגה הלאומית של אמנינו בכלל ובדרנינו בפרט.
במעמדו הנוכחי, שבו כל צעד, אמירה וגיחה פומבית נבחנים בזכוכית מגדלת, פיניש יודע היטב איפה הגבול. אמנם מזג האוויר הגשום גרם לו לשנות ברגע האחרון את מיקום המפגש מבית קפה לביתו השכור במושב רשפון, אבל העובדה שהוא מכניס את המדיה למגרשו הביתי (ומארח אותה למופת), לא מעניקה אוטומטית כניסה לכל אזורי אחורי הקלעים.
"ולא שמדובר באדם מופנם ואפרורי שמתעורר לחיים רק על במה או מול המצלמות. אבל מי שינסה למצוא את האיש שביוזמה של רגע חפן את חזה של עלמה זק בצילומים של משתתפי "ארץ נהדרת", יתקשה לאתר אותו.
בטרנינג ובנעלי בית, פיניש פרובוקטיבי בערך כמו מיסטר מיאגי מ"קרטה קיד" (וכמוהו מומחה באמנויות לחימה ואספן נלהב של מזכרות שכמו נלקחו מהסט של "להרוג את ביל"). אחרי הכל, לאילו זיקוקי דינור מילוליים אפשר לצפות ממישהו שזורח מאושר כשאתה מבקש ממנו תה צמחים ולא קפה ("יש לי המון טעמים")?
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
פיניש בתפקיד עוזי כהן. צילום: יוסי אלוני
|
|
|
 |
|
 |
|
"לא עשיתי תפקיד דרמטי מאז הלימודים"
|
|
|
 |
|
|
|
העילה למפגש הנוכחי עם פיניש היא לא עוזי כהן אלא משהו אחר: "חדר מלחמה". סדרת דרמה שעלתה ביום שבת בערוץ 2 (רשת), ומתארת את שגרת היומיום של אנשי יחידת מודיעין שבוחשים בעניינים של ביטחון המדינה ובמקביל גם זה בחייו של זה.
יאיר לפיד הוא הוגה הסדרה וגם הכותב, רוני קיי מביימת, ורשימת הכוכבים כוללת את ליאור אשכנזי, רוני פינקוביץ', ששון גבאי, איילת זורר, אסי לוי, הילה אלפרט, יורם טולדנו, דני גבע ועוד. פיניש, בגיחה ראשונה לתפקיד דרמטי, מגלם את דוד פינטו, חוקר שב"כ שאם היה לו פעם אלוהים הוא שכח ממנו מזמן.
הפרק הראשון מוצא אותו רגע לפני עלייה למשפט על הריגת עציר במהלך חקירה. להגנתו הוא טוען שהפעיל "לחץ פיזי מתון" ומנע פיגוע. באותו שוונג הוא מדביק למגויסת הטרייה איילת זורר את הכינוי "ברבי", וכשהיא מנסה לתבוע את עלבונה הוא מפטיר: "אנשים מחכים ממני להתנצלות משנת 75' ואת רוצה לקבל אותה כבר ביום הראשון שלך?".
- יאיר לפיד סיפר שלפני כמה חודשים אתה ומריאנו הצטלמתם לתוכנית שלו, הלכתם לשתות קפה לפני הצילומים, וברגע שהתחלת לדבר הוא ראה אותך בתפקיד פינטו.
"אני זוכר מצוין את הצילומים ההם. לקבל דמות כזו כתפקיד דרמטי ראשון בפריים טיים זו מתנה. לא עשיתי תפקיד דרמטי מאז הלימודים ב'בוסתן', ולמרות שידעתי שאני מסוגל לזה, עדיין היתה לי תחושת יראת כבוד מול קליברים כמו יאיר לפיד, רוני קיי וצוות שחקנים שכל אחד מהם הוא עילוי בתחומו. אגב, אני חייב לתת קרדיט לאסף שלמון, מהכותבים של 'ארץ נהדרת', שעזר לי המון בהכנות לתפקיד".
- פינטו הוא איש מנוכר, אלים, שוביניסט. יאיר לפיד מדבר איתך כמה דקות ומחליט שאתה המועמד לתפקיד. לא בטוח שזו מחמאה.
"קודם כל, פינטו לא אלים. מנקודת המבט שלו הוא איש שעושה מה שצריך לעשות, כלומר את העבודה המלוכלכת שמישהו חייב לקחת על עצמו כדי להציל חיים. לגבי הניכור והשוביניזם, בעיניי פינטו מוקף חומות מבחינה רגשית.
"זו הדרך היחידה שבה הוא יכול לשרוד במקצוע שלו. מבפנים הוא חמאה, ויגיע שלב בסדרה שיראו גם את הפן הזה באישיות שלו. בשבילו להגיד למישהי: 'עופי לי מהעיניים' זה הכי קרוב שהוא יכול להגיע ל'אני אוהב אותך'.
"זה כמו הילד שמושך בצמה של הילדה שהוא הכי רוצה לעשות עליה רושם. כשהוא אומר ליעל, הדמות שמגלמת איילת זורר, שאנשים מחכים להתנצלות ממנו מ-75', הוא מדבר ממקום של אדם שחי בעולם שבו כל החלטה וכל אמירה נעשות בקצב מטורף. עולם שבו לא מתעסקים בלהתנצל או בלהסביר, פשוט עושים. בהדרגה זה הפך לטבע שני עבורו".
- איך מזדהים עם דמות שבפועל מואשמת ברצח?
"כאלי, אני לא מסוגל לראות באור חיובי שום צורה של אלימות. אבל במהלך התחקיר שעשיתי לפני הצילומים נפגשתי עם כמה חוקרי שב"כ והיו לי שיחות ארוכות איתם. הם חיים בעולם שרוב הציבור לא מודע בכלל לקיומו. זו אחת העבודות הכי קשות שקיימות, פיזית ונפשית.
"אתה חי את העבודה 24 שעות ביממה. אין כזה דבר לדפוק כרטיס, לחזור הביתה לאישה ולילדים ולהפסיק להיות איש שב"כ. כיום אני מבין טוב יותר מה מניע אותם. אלו דברים שאי אפשר לתחום בשחור ולבן. אני לא מזדהה עם כל מה שהם עושים, אבל מודע לעובדה שרוב האנשים שמוחים נגד העבודה שלהם לא רואים את התמונה הכוללת".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
"חדר מלחמה"
|
|
|
|
|
|
|
"אני רומנטי ולא אוהב משחקים"
|
|
|
|
|
|
|
- קומיקאים בארץ אוהבים להיות קונצנזוס, להימנע מאמירות פוליטיות או חברתיות. דווקא אתה, בשיא תהילתך המקצועית, מגלם דמות שנויה במחלוקת ובמקביל מעורר ביקורת עם החיקוי של עוזי כהן, שעליו נטען שהוא מבזה את עדות המזרח.
"אני מאמין שאנשים יעשו את ההפרדה בין דוד פינטו מצד אחד, עוזי כהן מצד שני ואלי פיניש מצד שלישי. אסור לשכוח ש'ארץ נהדרת' היא מעל הכל תוכנית בידור שנועדה להצחיק. אנחנו מקדישים המון זמן ומחשבה לדיונים בשאלה איפה הקו האדום, כי אין לנו אינטרס לפגוע באף אחד.
"כשעשינו את 'כבוד הנשיא' בעונה הראשונה, לא חשבתי לרגע שהנשיא קצב הוא באמת איש לא אינטליגנטי, למרות שבתגובות שלו עליי הוא מתעקש לכנות אותי אלי פייניש".
- ועוזי כהן?
"ראיתי בו בסיס לדמות. משהו שאפשר לפתח. הרעיון היה שלי ושל המאפרת של התוכנית, שנינו חשבנו שזו הברקה וזה תפס. אני לא מעתיק אותו אחד לאחד, כי אין בזה שום אתגר וזה גם לא יצחיק. מה שעושה את הדמות הם הפרטים והתנועות הקטנות שאני מוסיף לה. דברים שאין בעוזי כהן האמיתי.
"ולהגיד על הדמות שהיא משפילה את עדות המזרח? מאיפה זה בא? זה כמו שיגידו על חלי של טל פרידמן שהיא משפילה את האשכנזים. שמעת אשכנזי שהתלונן על חלי?".
- אז מה המסקנה? ששוב בני עדות המזרח נעלבים מהר מדי?
"לא אמרתי את זה, אבל תחושות עלבון או קיפוח זה לרוב משהו שאתה בוחר. זה לא נכפה עליך. אני הרי חצי טוניסאי וחצי מרוקאי ואף פעם לא גדלתי בתחושה שמישהו לקח ממני משהו. היו לי קרובים מבוגרים שסיפרו לי על החיים במעברות כשהם עלו לארץ, אבל זה לא היה ממקום של 'דפקו אותנו'. הם פשוט סיפרו לי איך היה פה פעם.
"האנשים שעושים את 'ארץ נהדרת' הם חבורה של מטורפים. אנחנו צוחקים בעיקר על עצמנו. לא מזמן פגשתי את מאיה בוסקילה. היא סיפרה לי שאהבה מאוד את החיקוי שלה שעשתה עלמה זק, אבל קצת נעלבה כשחלי אמרה לה: 'מה את עושה פה טמטומונת'. אמרתי לה שהצחוק הוא על חלי, כי היא דמות מנופחת מחשיבות עצמית שבעיניה כל אחת חוץ ממנה היא טמטומונת".
"חדר מלחמה" מתארת מציאות שבה אנשים כמעט לא משוחחים - הם יורים רפליקות. פיניש, עם ניסיונו הקומי רב השנים לצד מריאנו אידלמן, משתלב פה כמו דג במים, ומעניק לדמות של פינטו קסם אישי שמחבב אותה על הצופה כמעט בעל כורחו. אפשר להבין איך באותה סצנה מול איילת זורר הניצוצות מתחילים לעוף.
"כן, יהיה קטע בין פינטו ויעל", חושף פיניש.
- איך אתה מסביר את זה? הוא משפיל אותה מול כולם ביום הראשון שלה.
"ככה זה עובד לפעמים בין גברים ונשים. נדלקים הכי חזק על מי שמשחק אותה קשה להשגה".
- אתה משתמש בטקטיקה הזו גם בחיים הפרטיים?
"לא, אני הרבה יותר רומנטי ומטבעי אני לא אוהב משחקים. אם מישהי מוצאת חן בעיניי, אני מעדיף להתקשר אליה כשבא לי ולא לחכות יומיים רק כדי לא להיראות מתלהב מדי. מצד שני, קורה שאין ברירה. זו החברה שבה אנחנו חיים ואתה צריך להתאים את עצמך לחוקים. גם לי לא תמיד מתאים שמישהי שאני מכיר רק כמה ימים רוצה פתאום לישון אצלי כל לילה או שאתקשר אליה כמה פעמים ביום".
- יש כזו כרגע?
"אני לא אגלה לך".
- אתה דמות די ציבורית. אם יש לך מישהי זה יתגלה מהר מאוד.
"לא בהכרח. אם אני ארצה לשמור את זה לעצמי אני אעשה את זה".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
פיניש. צילום: אריק סולטן
|
|
|
|
|
|
|
"אני אדם מאמין בדרכי"
|
|
|
|
|
|
|
- איך בדיוק? אתה מפגין נוכחות באירועים הנכונים, לא פעם עם בנות הזוג הנכונות.
"אז אתה ממש לא מעודכן, כי בשנתיים האחרונות אני כמעט לא יוצא. אם יש אירוע של חברים אני אבוא, אבל אני בטח לא מגיע לכל מסיבה ופתיחה של מועדון. זו הסיבה שאני מצליח לשמור את החיים הפרטיים שלי לעצמי. אם אני בהתחלה של קשר ואפילו לי עוד לא ברור לאן זה הולך, אני לא אקח את הבחורה לבכורה של סרט שיהיו בה צלמים וכתבי רכילות מכל העיתונים. חוץ מזה, מה זה 'בנות הזוג הנכונות'?".
- יעל גולדמן היתה ללא ספק בת הזוג הנכונה.
"לא יצאתי בזמנו עם יעל בגלל שהיא נחשבת לחביבת התקשורת. הכרנו, חשבתי ואני עדיין חושב שהיא בחורה מקסימה, וכנראה גם היא חשבה עליי דברים חיוביים. נפרדנו מסיבות אישיות שלנו. מעולם לא היה בזה שיקול קרייריסטי. אני לא מסוגל לחשוב בצורה כזו".
- קורה שבחורות מנסות להתחיל איתך כי אתה סלבריטי?
"זה קורה, וכשאני קולט את זה אני דוחה אותן בעדינות אבל חד משמעית. אגב, את המילה סלבריטי אני לא אוהב. זה נהיה זול, כי היום כל אחד יכול להיות סלבריטי. מריאנו ואני שייכים לדור שעבד קשה בשביל המעמד שלו, כמו אסי וגורי, עידן אלתרמן ואבי גרייניק, החבר'ה מ'פלטפוס' ואני לא מדבר בכלל על חבורת 'זהו זה' ועל מוני ובראבא. תוכניות הריאליטי הרסו את זה. הן יצרו מצב שבו כל אחד יכול להיות מפורסם בלי שום כישרון".
- אפרופו אסי וגורי, או עידן ואבי. כשהם הודיעו על פרישה לדרכים נפרדות הם ניתקו מגע. אתה ומריאנו הודעתם על הורדת המופע המשותף שלכם, אבל אתם שוב ושוב עובדים יחד.
"כי בסך הכל החלטנו להוריד מופע שרץ שנים בכל הארץ ומיצינו אותו. אף פעם לא אמרנו שנפסיק לעשות דברים ביחד או שנפסיק להיות חברים. אין סיבה שלא אמשיך לעבוד עם מריאנו. יש לנו עכשיו מופע חדש בשם 'פרי סטייל קומדי', עם גורי אלפי ודוד קיגלר. אולי הדבר הכי מהנה שאני עושה עכשיו. אנחנו אומרים שם כל מה שבא לנו, בלי לדפוק חשבון".
- לאחרונה נפטר אורי הריס, שהיה המנהל האישי שלכם.
"אורי היה חולה עוד כשהתחלנו לעבוד יחד לפני שבע שנים. הוא עבר סבל בל יתואר ולא הרים ידיים, וכמנהל אישי הוא היה דחפור לכל אורך הדרך. ראינו אותו נכנס לטיפולים, יוצא מטיפולים, מידרדר, מתאושש, עד שבסוף הוא נכנע.
"גם אני וגם מריאנו איבדנו אמהות למחלת הסרטן, כך שזה היה קשה מאוד לשנינו, אבל לפעמים אתה פשוט מתחבר לאדם מסוים בלי לשאול שאלות. זה סוג הקשר שהיה לנו עם אורי".
- איך התמודדת עם מותו?
"אני אדם מאמין בדרכי, ואני באמת חושב שמה שצריך לקרות קורה. שיש מישהו למעלה שחכם יותר מכולנו ויודע מה הוא עושה. קל יותר לקבל את הדברים ולהשלים איתם מאשר להילחם בהם.
"לי לפחות זה עוזר. אורי זכה לראות את העונה השנייה של 'ארץ נהדרת' הופכת להצלחה גדולה, וגם על 'חדר מלחמה' הוא בטח ישגיח מלמעלה כמו שעשה תמיד, אלא אם כן הוא יהיה עסוק בניהול אישי של כל התותחים שעלו איתו למעלה בשנה האחרונה, נעמי, אריק, עוזי. עבודה לא תחסר לו, זה בטוח".
- עברתם לא מזמן למשרד של בועז בן-ציון.
"איש יקר שיש לי רק מילים טובות לומר עליו".
- הוא מנהל את יעל בר-זוהר, שמריאנו עשה חיקוי מאוד פרובוקטיבי שלה.
"בחייך, זה היה לפני שנים".
- יש לה זיכרון ארוך, ומריאנו דחף בלונים מתחת לחולצה.
"אתה מבין? זו הבעיה בארץ. כולנו חיים בביצה קטנה. היום אתה מחקה מישהו, מחר בבוקר אתה והוא עובדים באותו משרד. בארצות הברית, כשב'מד טי-וי' מחקים את מייקל ג'קסון, הם יודעים שאין סיכוי שיפגשו אותו אי פעם. בוא נאמר שאם יעל תשאל אותנו מה היה הקטע נסביר לה שלא צחקנו עליה אלא על 'רמת אביב ג''. אני בטוח שהיא תקבל את זה ברוח טובה". | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
